הסגולה היומית
סגולה לאתרוג נאה: יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתברך כל אילנות האתרוג, להוציא פירותיהם בעתם ו...סגולה לאתרוג נאה
יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתברך כל אילנות האתרוג, להוציא פירותיהם בעתם ויוציאו אתרוגים טובים יפים ומהודרים ונקיים מכל מום ולא יעלה בהם חזזית ויהיו שלמים ולא יהיה בהם שום חסרון ואפילו עקיצת הקוץ ויהיו מצויים לנו ולכל ישראל אחינו בכל מקום שהם, לקיים בה מצות נטילה עם הלולב בחג הסוכות שיבוא עלינו לחיים טובים ולשלום כאשר צויתנו בתורתך ע"י משה עבדך ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל.
ויהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתעזרנו ותסייענו לקיים מצוה זו של נטילת לולב והדס וערבה ואתרוג כתיקונה בזמנה בחג הסוכות שיבא עלינו לחיים טובים ולשלום בשמחה ובטוב לב ותזמין לנו אתרוג יפה ומהודר ושלם וכשר כהלכתו – ויהי רצון מלפני ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתברך כל מיני האילנות ויוציאו פירותיהם בריבוי שמנים וטובים ותברך כל הגפנים שיוציא ענבים הרבה שמנים טובים כדי שיהיה היין היוצא מהם מצוי לרוב לכל עמך ישראל לקיים בו מצות קידוש ומצות הבדלה בשבתות וימים טובים ויתקיים בנו ובכל ישראל אחינו מקרא שכתב "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה אלוקים את מעשיך" באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי, אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.
בר יוחאי נאזרת בגבורה
"והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" [דניאל יב ,ג] אומר הזוהר: "והמשכילים אלין רבי שמעון וחבריא (רבי שמעון וחבריו). כד אתכנשו למעבד האי חיבורא, רשותא אתיהב להון ולאליהו עמהון ולכל נשמתין דמחיבתאן לנחתא ביניהו ולכל מלאכיא באתכסיא ובאורח שכל", הזוהר מגלה לנו שבחיבור הנפלא הזה של הזוהר השתתפו אליהו הנביא, נשמות הצדיקים והמלאכים.
הרב שלמה עופר שליט"א | עלון שאו מרום עיניכם | י"ד אייר ה'תשע"ג
המאירי ביבמות, וכן מובא בשולחן ערוך של"ג בעומר זה יום הפטירה של רבי שמעון בר יוחאי והרי זה פלא גדול כאשר הצדיק נפטר יש לכאורה לבכות ולהצטער הרבה, באידרא זוטא מובא כי בעת הסתלקותו של התנא רבי שמעון בר יוחאי היתה שמחה גדולה בעולמות העליונים, ששמחו לקבל את פניו של הצדיק, ורבי שמעון בר יוחאי בקש בעצמו שיום פטירתו יהיה ליום של שמחה.
רבי שמעון בר יוחאי השאיר אחריו את סודות התורה שגנוזים בזוהר הקדוש, ולא היה אדם שזכה לזה קודם רבי שמעון בר יוחאי. סודות התורה והקבלה נמסרו למשה רבנו ומאז ליחידי סגולה. ישנו ספר קבלה עתיק שמיוחס לאברהם אבינו ע"ה, אך רבי שמעון יכל להוציא אותם מההעלם אל הגילוי. התנא הקדוש רבי שמעון זכה לעלות במעלות נוראות ונפלאות ללא הפסקה, והגיע לשיאים רוחניים שאין השכל יכול לסבול ולשער, אי אפשר היה להשיג את הדרגה הבאה בעולם הזה, ולכן רבי שמעון שבק חיים בל"ג בעומר, בעומדו לקבל עלייה רוחנית גבוהה כל כך, שרק בעולם הנשמות ניתן להשיג אותה.
הדרך בה עזב רבי שמעון בר יוחאי את העולם גם היא היתה שלא בדרך הטבע. בעת פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי נאספו סביבו רבי אלעזר בנו, והחברים. בכה רבי שמעון ואש נראתה בבית. יצאו כולם ונשארו רק רבי אלעזר ורבי אבא. אמר רבי שמעון בר יוחאי: "עתה הקב"ה בא לכבודי עם שבעים זקנים מגן עדן, ובהם רב המנונא סבא ורבי פנחס בן יאיר". התעטף רבי שמעון בר יוחאי ואמר דברי תורה על הפסוק "לא המתים יהללו י-ה ולא כל יורדי דומה", וגילה ביום הזה את כל הסודות של האידרא זוטא. החל רבי שמעון לומר את הפסוק "כי שם ציוה ה' את הברכה", ובטרם סיים את הפסוק "חיים עד העולם" נסתלק רבי שמעון בר יוחאי, כשהוא מושכב על ימינו ופניו שוחקות. נישק רבי אלעזר את ידיו וכל אותו היום של הפטירה היתה אש בבית, ונעשה ריב בין בני ציפורי ומירון על מקום קבורתו, החלה המיטה לפרוח באויר ונשמע קול כרוז שאמר: "התכנסו ובואו להילולא דרבי שמעון", ונשמע קול מן המערה "זה האיש מרעיש הארץ מרגיז ממלכות".
כל חייו של רבי שמעון בר יוחאי היו מסכת אחת של ניסים. בזמן הגזרות הקשות שגזרו הקיסרים והמלכים, באותה תקופה, דאגו החכמים לשלוח תמיד את רבי שמעון בר יוחאי לבטל את הגזרות. במסכת מעילה [יז.] מובא, פעם אחת גזרה המלכות על ישראל שלא ישמרו את השבת ולא ימולו את בניהם ושלא ישמרו את חוקי "טהרת המשפחה". הלך רבי ראובן בן אסטרובולי והסתפר תספורת רומית, של רומאים, כדי שלא יכירוהו, והצליח להגיע עד למלכות. אמר להם מי שיש לו אוייב ירצה שיהיה עשיר או עני, אמרו לו עני, אמר להם אם כן תגזרו עליהם שישמרו את השבת ולא יעבדו בשבת כדי שיהיו עניים, קיבלו ממנו. אמר להם מי שיש לו אוייב ירצה שיכחיש או יבריא, אמרו לו יכחיש, אמר להם אם כן ימולו את בניהם לשמונה ימים כדי שיחלשו, אמרו יפה אמרת וביטלו את הגזירה. אמר להם מי שיש לו אוייב ירצה שירבה או יתמעט אמרו לו יתמעט אמר להם אם כן שישמרו נידה, אמרו יפה אמרת וביטלו את הגזירה. לימים הכירו בו שהוא יהודי והחזירו את הגזירה חזרה, שלא ישמרו את השבת ולא ימולו את הבנים. אמרו מי ילך ויבטל את הגזירה? ילך רבי שמעון בר יוחאי שהוא מלומד בניסים.
היום הזה, ל"ג בעומר, יוצא תמיד באותו יום בשבוע שחל "חג פורים" באותה שנה, והקדמונים נתנו לזה סימן פל"ג- פורים, ל"ג בעומר. בפורים נאמר קיימו וקבלו, שעם ישראל קבלו כביכול, את התורה מחדש, יום הכפורים כפורים, שבו ניתנו הלוחות השניים, והכל קשור עם ל"ג בעומר, כי ל"ג בעומר הוא הכנה לחג השבועות בו קבלנו את התורה. הרב ישעיה הורוביץ בספרו "שני לוחות הברית" כותב, כי גלגול המועדים קשור בקשר ישיר ונופל בקשר נפלא עם פרשת אותו השבוע. ל"ג בעומר חל בשבוע שחלה פרשת "בהר".
"וידבר ה' אל משה בהר סיני" הר סיני רמז לקבלת התורה, ביום הזה נפתחים שערי ישועה גדולים.
תלמידיו של רבי עקיבא שיצרו את אוירת האבל של ספירת העומר פסקו מלמות בל"ג בעומר, יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, וביום הזה יכול לבקש כל אחד את הגאולה הפרטית שלו ואת הגאולה הכללית, שהרי אמר רבי שמעון: "ראיתי בני עליה, כאלו שיכולים להכנס לפנים מן הפרגוד והם מעטים, אם אלף הם אני ובני אלעזר מהם, אם מאה הם אני ובני מהם, ואם רק שניים הם אני ובני הם. ויכול אני לפטור את כל העולם ממידת הדין מיום בריאת העולם ועד עכשיו, ואם יותם בן עוזיה עמנו יכולים אנו לפטור את כל העולם ממידת הדין מיום בריאתו ועד סוף הבריאה". כל הגאולה מתעכבת בגלל מידת הדין ששורה בעולם, וביום הזה יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי אפשר לבקש שיפטור אותנו ממידת הדין, לשחרר מעל העם הזה את מידת הדין, הגורמת ריבוי הצרות המרות והאסונות השונים בכלל ובפרט. "ושבתה הארץ" בגימטריא "המתקת הדין". "שבת לה'" בגימטריא "שמעון בר יוחאי". שביתה מכל הצרות מכל הדינים ומכל המכאובים. במ"ט ימי הספירה אנחנו יוצאים כל יום משער טומאה אחד, עד אשר ביום החמישים, יום חג השבועות, נכנסים בכל מ"ט שערי הקדושה. עד ל"ג בעומר העבודה והבירור קשה יותר מכל ימי הספירה, עד ל"ג בעומר ישנם ל"ב ימים ונעשה לכל אחד לב, נותרו טוב ימים , שבעה עשר ימים, וממילא נעשה לב טוב. וכמו שמובא בחז"ל ש"לב טוב" היא הדרך הטובה ביותר שידבק בה האדם. בל"ג בעומר, הוד שבהוד, מסתיים עיקר קושי התיקון של ימי הספירה ורוב הבירור נעשה דוקא היום, שרוב המידות תוקנו- חסד, גבורה, תפארת, נצח והוד, ושתי המידות שנותרו, יסוד ומלכות. מובא באר"י הקדוש, שהם כללות וכללות דכללות אך עיקר עבודה לצאת מטומאה לטהרה נעשה בל"ב ימים, שעד ל"ג בעומר, והיום הזה, הוד שבהוד, מבטל את כל מנהגי האבלות של הספירה וממתיק לחלוטין את מידת הדין. ועיקר הנסיונות שישנם בימי ספירה הם במחשבת המוח, שטורדים את האדם בכל מיני מחשבות שהם "כשטף מים רבים".
על הרמז שנתנו הקדמונים, כי ל"ג בעומר חל באותו יום בשבוע שחל פורים, סימן פל"ג, מובא הפסוק באיוב "מי פלג לשטף תעלה", חז"ל אומרים על זה שאין טיפת גשם נוגעת בחברתה, ואין שתי שערות יוצאות מאותה נימה, שאם יצאו מאותה נימה היו מאבדים מאור עיניו של אדם. שטף המים, השערות והמחשבות קשורים בשורש אלו באלו. רמז גדול יש כאן, שאין שתי מחשבות באות כאחת, מחשבה יכולה לרדוף מחשבה, אך שתי מחשבות ביחד לעולם לא ימצאו במוחו של אדם, ולכן כאשר יש לאדם שטף מחשבות ובלבול הדעת שטורדות אותו כשטף מים רבים ידע את הסוד של ל"ג בעומר "מי פלג לשטף תעלה", שבל"ג בעומר אפשר להגיע לישוב הדעת גדול, בגלל ההארה הגדולה שמאירה נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי, בכל העולמות, ומשא גדול של עוונות נופל ארצה ביום הזה. כל המחשבות והנסיונות הרבים שעוברים על האדם בימי הספירה לצורך הבירור, לצאת ממ"ט שערי טומאה, מתעלים ביום הזה בזכותו של התנא הקדוש.
המלחמה שהיתה בין יעקב אבינו ובין לבן, היתה בשורש מלחמה של הטוב והרע, מלחמה שעובר האדם בין המחשבות הטובות שקוראות לו להשליך אלילי השקר ולבחור באמת, ובין מחשבות היצר שמסיתות את האדם בתאוות ואחיזת עיניים לכפור באמת. לבן זה הס"מ שבא ברמאות גדולה, בתחבולות ובגניבת דעת לתפוס את המוח במחשבה רעה. מחשבה רעה זה אחד מכ"ד דברים שמעכבים את התשובה כפי שמובא ברמב"ם ובשו"ע. לבן נקרא כך על שם שמלבן את הרשע להראות אותו לבן, שורש הצביעות, ומה הקשר? בכתבי האר"י מובא כי יעקב אבינו אמר ללבן, שרדף אחריו, "עד הגל הזה", "הגל" רומז לל"ג בעומר, שצריך לשים למחשבות גל ומצבה, לשים לשטף הרב של המחשבות חומה, וזה נעשה בנקל ביום ל"ג בעומר. וצריך להיות ערום ביראה, כמו שאומרים חז"ל במסכת מגילה על יעקב אבינו, שהיה אחיו של עשיו ברמאות, ועיקר המלאכה היא לברוח ממחשבות רעות, ולא להכנס לתוכם בויכוחים וניתוחים, כל מיני מחלות נפש ובעיות נפש שישנם לאדם, הדרך הנכונה לשיפור המצב היא להעביר את המוח למחשבות אחרות כי הכל מתחיל במוחין. כאשר מתחילים לדון בתוך הבעיה ולחקור בה ולהכנס לתוכה, מעמיקים יותר את הבעיה כי זו אומנות גדולה ומיוחדת להכנס מבלי לצאת שכרו בהפסדו. ל"ג בעומר מוציא אותנו מבלבול שטף המחשבות "ויגנוב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי בורח הוא", כי מי שמתווכח עם המחשבות הרעות זה כמו אדם שמגלה לרודף שהוא בורח ממנו שבודאי הוא ירדוף יותר. "עד הגל הזה", זה אחד מהרמזים שנתנו בספרי הסוד להשפעת ל"ג בעומר על מהלכי הנפש, לתת לגל המחשבות מעצור מבלי להגיד להם כי בורחים מהם.
עוד נרמז רמז גדול לאופי של היום הזה, "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", רבי שמעון בר יוחאי ביקש לגלות את סודות היקום, סודות התורה הקדושה, ואכן נפתחו לפניו שערי החכמה והשאיר אחריו את ספר הזוהר אשר "ליכא מילה דלא רמיזה באורייתא" (אין דבר שלא נרמז בתורה) כל שאלה שעשויה להתעורר בכל התחומים ניתן להעמיק בתוך ספר הזוהר ולמצוא לה מענה. הזוהר הקדוש חובק בתוכו את כל החכמות, מחכמת העיבור של הולד וגוף האדם וחלקי הנפש, מערכות הכוכבים, חכמת הפנים וחכמת היד, חכמת הכתב, חכמת הרפואה ועד החכמות העליונות שהם הרקיעים, ההיכלות המלאכים, האופנים, השרפים, חיות הקודש, מעשה מרכבה "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" ,גל עיני, ל"ג בעומר.
כל הדמות הזאת שהורדה לנו, חכמה נפלאה כזו, היא שכל וכח למעלה משכל והגיון, "שמעון" אותיות "עיר וקדיש מן שמיא נחית", שבא לעורר ולהקיץ גם את אלו שנפלו לדיוטא התחתונה, לגלות לכולם שיש אל עליון קונה שמים וארץ, וכל מה שנעשה עם האדם בכל רגע ורגע הכל בחשבון גדול ובהשגחה. עיר וקדיש- מלאך קדוש, מן שמיא נחית- שירד משמיים. מידת ההוד היא המידה של השבוע החמישי של הספירה, ובמיוחד ביום ל"ג בעומר שזה הוד שבהוד, בגוף האדם היא כנגד הרגליים, וביום הזה אפשר להעלות את הטוב שירד אפילו לדיוטות התחתונות, כל מיני נשמות ישראל שנפלו למ"ט שערי טומאה, וחלק מהם אף לשער הנ', "ורגליה יורדות מוות עד מקום המוות והצלמוות", יש בכוחו של רבי שמעון בר יוחאי, הוד שבהוד, להעלות את הטוב, שנפלו ארצה, למעלה עם כל הרע שנאחז בו ולהפוך אותם לבעלי תשובה. ולכן "גדולים בעלי תשובה מצדיקים גמורים". ענין הרגלין והקשר שלו לל"ג בעומר, נרמז בפסוק "ותגל מרגלותיו ותשכב" ותגל מרגלותיו שוב רמז לל"ג בעומר, שאז נמתקים כל הדינים והטוב חוזר למעלתו. וזאת הסיבה שנהגו להרבות בצדקה בל"ג בעומר, כדי להעלות את כל הקדושה שנפלה לרגלין "ותשלך אותו ארצה", וזה שכתוב "צדיק יקראהו לרגלו".
הדיבור הקדוש של ספר הזוהר הקדוש נשמע ביום הזה בכל הרקיעים ובכל העולמות, ויש לו כח לחדור אפילו לנפשות הנפולות ביותר, שאבדו את ישוב הדעת, ועיניהם טחו מלראות את אור השם בעולם, כי הכח של הדיבור נשמע מתוך מציאות של שלום. תלמידיו של רבי עקיבא עמדו בנסיונות קשים ביותר, בקדות שבדקות, בעניני אהבה ואחוה שלום ורעות, ובדקות לפי גודל עוצם מעלתם לא נהגו כבוד זה בזה, ובודאי שאנו לא זוכים היום להגיע לדרגת הכבוד שנהגו תלמידי רבי עקיבא אלו באלו, רק שמהם ציפו ליותר, ולכן על שלא נהגו כבוד אלו באלו מתו בין פסח לעצרת, ועיקר מיתתם נסתיימה בל"ג בעומר. רבי שמעון בר יוחאי בא לתקן את מה שקלקלו תלמידי רבי עקיבא, ולכן אמר לחבריא קדישא "אנן בחביבותא תליא", שביקש לתקן הכל באהבה ואחווה. כאשר מעריכים את צלם האדם בהערכה נכונה ויודעים "כי בצלם אלהים עשה את האדם" ורודפים באמת לעשות טוב, זוכים שכח הדיבור נשמע עד למרחוק, כי הדיבור הוא עצם הנפש, כמו שכתוב "ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה", התרגום הקדוש אומר לרוח ממללא, לרוח מדברת. רבי שמעון זכה שדבריו ישמעו ויתקבלו ויקבלו אישור מאליהו הנביא, מנשמות הצדיקים וממלאכי מעלה, והדיבור הזה יש בו כוח לעורר את השורש הפנימי ביותר שקיים בנפשו של האדם, בל"ג בעומר מתעוררים כל דיבוריו הקדושים של רבי שמעון בר יוחאי, וידוע שלשמו של האדם יש השפעה "שמיה גרים" "השם גורם" ולכן- נקרא שמעון, ששמעו הולך בכל הארץ. שמעון אותיות מש עוון- סילוק העוון... מכל מי שדבוק בו. רבי עקיבא ותלמידיו היו צריכים לגלות את החלק הנסתר שבתורה, להוציא מן ההעלם אל הגילוי את החלק הגנוז שבתורה, ויכלו להביא על ידי כך משיח, ובפרט רבי עקיבא שהיתה ראויה התורה להנתן על ידו, אך מכיוון שהיתה שם התגברות הדמים והגבורות נתקלקלה האהבה ואת המשימה לקח התלמיד רבי שמעון בר יוחאי, וכל זה מתוך אהבה ושלום לתקן את הקלקול שבגללו נוהגים עד יום ל"ג בעומר מנהגי אבלות. במסכת אבות הובאו ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם, והם כנגד ארבעים ותשעה שערי קדושה, אליהם נכנסים בימי הספירה. הדבר הראשון שחז"ל לא מנו אותו הוא עצם הקמח כי "אם אין קמח אין תורה". המהר"ל מפראג אומר כי ישנו כאן רמז גדול במשנה באבות, שהדבר הל"ג ה-33 שהתורה נקנית בו הוא "אוהב את הבריות". ואם האדם ידע ויתברר אצלו היטב כי כל ההצלחות, העושר והאושר והחכמה, הכל רק מהשם ברוך הוא, ממילא לא תהיה כל שנאה וקנאה ותחרות ויתרבה השלום. ל"ג בעומר זה הוד שבהוד, והפסוק אומר "הוד והדר לפניו", אם נדע שכל ההוד שיש לנו זה מהשם ברוך הוא, השלום והאחוה ישררו בעולם. ל"ג בעומר זה יום של שלום, שהשלום הגדול של רבי שמעון בר יוחאי עצר את המגפה, את מותם הפתאומי של תלמידי רבי עקיבא, וכך יכל רבי שמעון בר יוחאי להוריד תורה נפלאה כזו מתוך שלום. גם המעמד הגדול, מעמד הר סיני, התאפשר רק לאחר "ויחן שם ישראל כנגד ההר", כאיש אחד בלב אחד. כל שבוע משבועות הספירה של העומר, עומד כנגד אחד משבעת הרועים. השבוע הראשון שהוא חסד כנגד אברהם אבינו, השני גבורה כנגד יצחק אבינו, השלישי תפארת כנגד יעקב אבינו, הרביעי נצח כנגד משה רבנו, והחמישי הוד כנגד אהרון הכהן, וכל עניינו של אהרון הכהן היה להרבות שלום בעולם, ומתוך זה יש סיכוי שיפתחו תרעין דאורייתא. "הוי מתלמידיו של אהרון הכהן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". בשבחי האר"י הקדוש מובא, שרצה האר"י לעלות פעם אחת לירושלים, ליחד יחודים ולהביא את הגאולה. וגילה האר"י ז"ל שמכיון שלא היתה אהבה אמיתית ללא כל פניות ודופי בין החברים, המסע לגאולה נדחה.
וכדאי ביום ל"ג בעומר לקרוא בספר הזוהר הקדוש ובתקוני הזוהר כל אחד כפי יכולתו ואז שפתותיו של רשב"י נעשות נשיקין עם אותו אדם שיאמר את דבריו, "ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין" בסוד "דובב שפתי ישנים" וזו הזדמנות ללמוד יחד כעת מדבריו הקדושים של רשב"י:
"עד שיפוח היום ונסו הצללים" כמה אית להו לבני נשא לאיזדהרא מחוביהון דלא למחטי קמי מאריהון דהא בכל יומא ויומא כרוזא נפיק וקארי איתערו בני עלמא ליביכו לקמי מלכא קדישא אתעירו לאיזדהרא מחוביכו, אתערו נשמתא קדישא דיהב בגויכו מאתר קדישא עילאה בשעתא דקודשא בריך הוא אפיק נשמתא לנחתא בבני נשא אסהיד בה בכמה יעודין בכמה קסטורין בגין לנטרא פיקודוי, ואעבר לה באלף ותמניא עלמין לאשתעשע. ולמחי בהו יקרא דאינון דמשתדלי באוריתא וקיימא קמיה מלכא בלבוש יקר, בשעתא דמטי זימנא לנחתא לעלמא, עבדת מדורהא בגינתא דעדן דארעא תלתין יומין למחמי יקרא דמאריהון דצדיקיא , וסלק לאתרהא לעלא, ובתר דא נחתת לעלמא אעטר לה מלכא קדישא בשבע עיטרין, עד דאתת ועאלת בגו גופא דבר נש. וכד איהי בגופא דבר נש, וחבת בהאי עלמא ואשתדלת בחשוכהא, אוריתא תוהא עלה ואמרת, ומה כל יקרא דא, וכל אשלמותא אשלים לנפשתא מלכא עילאה והיא חדאת קמיה. [זוהר חלק ג' דף יג/א]
תרגום: כמה צריכים בני האדם להזהר מהחטא, שלא לחטוא לפני אדונם שהרי בכל יום ויום כרוז יוצא וקורא "העירו בני העולם לבכם לפני המלך הקדוש. התעוררו להזהר מהחטא, תעוררו הנשמה הקדושה שנתן בכם ממקום קדוש ועליון" בשעה שהנשמה עומדת להכנס בצלם האדם מעיד בה הקב"ה בכמה יעודים בכמה עדים כדי לשמור מצוותיו מעביר אותה באלף ושמונה עולמות, להשתעשע כדי שתראה את ההוד והכבוד של אלו שעוסקים בתורה(מה זה פועל למעלה) ועומדת לפני המלך בלבוש כבוד. בדיוקן של זה העולם, בלבוש עליון מסתכלת בכבוד המלך כל יום, והוא מעטר אותה בכמה עטרות בשעה שמגיע הזמן לרדת לעולם, עושה "מדור" בגן עדן של הארץ שלושים יום לראות כבוד אדונם של הצדיקים ועולה למקומה למעלה ואחר כך יורדת לעולם, ומעטר אותה המלך הקדוש בשבע עטרות עד שבאה ונכנסת בתוך גוף האדם, וכאשר היא בגוף האדם וחוטאת בזה העולם ועוסקת "בחושך" התורה תמיהה ומשתוממת ואומרת "ומה כל הכבוד הזה וכל השלמות שהשלים לנפש המלך העליון והיא חוטאת לפניו".
דפים קשורים
סדר תפילה ותיקון
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם
כ"ה כסלו ה'תשע"ב
בכל יום שני עורך הרב שלמה עופר שליט"א סדר תפילה ותיקון ברוב עם הדרת מלך ובכח רבים בוקועות התפילות את כל הרקיעים. התיקון מתקיים בבית הכנסת 'רשב"י', רח' ש"י עגנון 1 (שכונת רמת אליהו) ראשון לציון.
ימי ספירת העומר (לצפייה) הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים י"ז אייר ה'תשע"בביום ראשון, י"ד אייר פסח שני (06/05/2012) מסר הרב שלמה עופר שיעור מיוחד בנצרת עילית בנושאים הבאים: ימי ספירת העומר | פסח שני | קבלת התורה | אהבת חינם | צדקה ועוד' בואו לצפות!
רבי שמעון בר יוחאי | ביוגרפיה שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם ט"ו אייר ה'תשע"ברבי שמעון בר יוחאי המכונה בקיצור בשם 'רשב"י' נולד לאביו רבי יוחאי והינו תנא בן הדור הרביעי, סתם רבי שמעון המוזכר בש"ס הוא רבי שמעון בר יוחאי.
רבי מאיר בעל הנס - ביוגרפיה שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם י"ד אייר ה'תשע"ברבים חושבים כי יום הילולת רבי מאיר בעל הנס היא ביום י"ד אייר‚ אולם אין לכך כל מקור. בשו"ת ישכיל עבדי הביא ששאל על כך את רבני טבריה והשיבוהו שחנכו אז את ביהמ"ד הגדול שעל ציונו‚ והיתה שמחה גדולה וקיבלו על עצמם לעשות כן בכל שנה ושנה.
מנהגי ל"ג בעומר והפיוטים שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם ט"ו אייר ה'תשע"ב"יום י"ח באייר שלושים ושלושה בספירת העומר, יום הילולא [= יום שמחתו] של רבי שמעון בר יוחאי, עשאוהו ישראל יום טוב באמצע ימי הצער שלפניו ושלאחריו. אין אומרים בו תחנון. עושים בו שמחת נשואין ומסתפרים בו כמנהג האשכנזים...
ואהבת...זה כלל גדול בתורה | אחרי מות -קדושים הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים ח' אייר ה'תשע"גאם היו אומרים לנו על פסוק מסוים בתורה, שכל גופי תורה תלויים בו, או אם היו אומרים לנו על פסוק מסוים "זה כלל גדול בתורה", או אם היו אומרים לנו כי בפסוק מסוים ניתן ללמוד את כל התורה כולה, וחז"ל הקדושים לא היו מגלים לנו מהו הפסוק - והיינו יגעים שנים רבות לפתור את החידה הזאת, מעטים היו מאמינים שכל התורה והחוכמה האלוקית הפשט הרמז הדרש והסוד תלויים במצוה שנראית לכולנו כל כך פשוטה.
שדות חובה מסומנים באדום