מנהגי ל"ג בעומר והפיוטים

Addthis Facebook Twitter Google+ Email Print

 "יום י"ח באייר שלושים ושלושה בספירת העומר, יום הילולא [= יום שמחתו] של רבי שמעון בר יוחאי, עשאוהו ישראל יום טוב באמצע ימי הצער שלפניו ושלאחריו. אין אומרים בו תחנון. עושים בו שמחת נשואין ומסתפרים בו כמנהג האשכנזים...

שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם | ט"ו אייר ה'תשע"ב

מנהגי ל"ג בעומר:
 "יום י"ח באייר שלושים ושלושה בספירת העומר, יום הילולא [= יום שמחתו] של רבי שמעון בר יוחאי, עשאוהו ישראל יום טוב באמצע ימי הצער שלפניו ושלאחריו. אין אומרים בו תחנון. עושים בו שמחת נשואין ומסתפרים בו כמנהג האשכנזים... ומרבים בנרות בבית הכנסת, ותינוקות של בית רבן יוצאים עם רבותיהם לטייל מחוץ לעיר וקשתות וחצים עשויים עץ בידיהם. וביותר חוגגים יום זה בערי הקודש בארץ ישראל, ול"ג בעומר נעשה שם יום טוב של שמחה ורקודים וזמירות הרבה ומדורות אש גדולות ומסביב להן מחולות שירה וזמרה, לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. [וכ"כ  בספר בני יששכר מאמר ל"ג בעומר "נתאמת לנו מאנשי אמת אשר השמחה ביום זה על ציון רשב"י הוא שלא כדרך הטבע, דכתיב אור צדיקים ישמח"].
 
ואין צריך לומר במירון מקום קברו של ר' שמעון בר יוחאי והתנא ר' אלעזר בנו של רשב"י. מי שלא ראה שמחה גדולה שנעשית בל"ג בעומר במירון, לא ראה התלהבות של שמחה ומחול של אלפים רבים. ורבים מאד המתקדשים והמיטהרים ביום זה בכל דבר שבקדושה ובתורה ובתפילה. והכל שרים שירי זמרה לכבוד התנא ר' שמעון בר יוחאי, ושירתם בוקעת לשמים ומשואות האש שמעלים שם נראים למרחקים.
 
עניינו של יום טוב זה ושמחת ההילולא, כשמחת החופה של התנא רשב"י שהיא קשורה עם יום טוב זה, הכל עטוף מסתורין, מסוד חכמי הקבלה מדורות הראשונים ועד האחרונים. אכן, הילולא זו כשם שהיא נעשית לכבוד רשב"י כך היא נעשית לכבוד תורתו שלימד לתלמידיו ושהיא כתובה על ספר הזוהר הקדוש. ואותו ספר קדוש כולו סוד וכל חכמתו חכמה נסתרת ולאו כל מוחא סביל דא. ואולם פשוטו של היום הוא מה שמובא בספרי ההלכה הראשונים שביום זה פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות.
 
מסורת קבלה היתה מדור דור שיום הסתלקותו של ר' שמעון בר יוחאי ל"ג בעומר היה. ויום פטירתו נתמלא אור גדול של שמחה אין קץ על ידי הסודות הטמירים שגילה לתלמידיו באותו יום ושנכתבו בספר הזוהר, ולא היה העולם כדאי כאותו יום שעניינים נשגבים אלה נתגלו לבריות. והיה היום הזה לו ולתלמידיו, שהיו אתו, כיום ההילולא, כלומר כיום שהחתן שמח בחופתו. ומן הטעם הזה נהגו שמחה ביום זה, אף על פי שיום מיתת צדיקים הוא יום תענית, אלא שכך היה רצונו של ר' שמעון בר יוחאי וכך הנהיגו הקדמונים שיעשו את יום פטירתו יום שמחה כל השנים, כשם שהיה אז.
 
וכבר היתה נהוגה הדלקת הנרות בעסק גדול על קבר רשב"י בל"ג בעומר עוד מימים קדמונים. ורבינו עובדיה מברטנורא במכתבו לאחיו שכתב בשנת רמ"ט כך הוא אומר: 'בי"ח באייר יום מיתתו [של רשב"י] באים מכל הסביבות ומדליקים אבוקות גדולות, לבד מה שמדליקים עליה נר תמיד'. [א"ה: אולם במקור נכתב 'כ"ח באייר' שהוא יומא דהילולא של שמואל הנביא, וטעו המעתיקים].

 משהופיע האר"י הקדוש וגדולי תלמידיו ותלמידי תלמידיו, שהיו להם עשר ידות בחכמה זו הנסתרה, הם לימדו את העם גודל מעלת השמחה בהילולא זו. ואחריהם באו גדולי החסידות, תלמידי הבעל שם-טוב שהלכו בעקבות המקובלים, וכך נעשה ל"ג בעומר יום שהכל מעלים את זכר התנא האלוקי רשב"י, ומתפללים שזכותו תעמוד לכל ישראל ואורו יאיר בגבולות ישראל". [ספר התודעה לרבי אליהו כי טוב]
 
תפילה נאה כשמגלחים הנערים:
"יהי רצון מלפניך ה' אלוהי האלוהים ואדוני האדונים שבזכות כל הצדיקים והחסידים מיום שנברא העולם ועד סופו ובזכות תורתך הקדושה והטהורה ובזכות תורתך ושמותיך הקדושים שבה, ובזכות מצות פאת הראש שציויתנו בתורתך [ויקרא יט, כז]: 'לא תקיפו פאת ראשכם', ובזכות הצדיק הקדוש הזה מורינו ורבינו ועטרת ראשינו ר' פלוני. וכמו שזכה זה הנער לפאת הראש כן יזכה לתורה ולחופה ולמצוות ולמעשים טובים ויורה הוראות בישראל בחיי אביו ובחיי אמו אמן נצח סלה". ואומר מזמור הללויה הללו אל בקודשו.

פיוטים:
בר יוחאי נמשחת אשריך / רבי שמעון לביא
פזמון: בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ:

בַּר יוֹחַאי שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ
נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ
נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ
חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ. פזמון

בַּר יוֹחַאי מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ
יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ
בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ
שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ. פזמון

בַּר יוֹחַאי עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים
לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים
אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים
הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ. פזמון

בַּר יוֹחַאי וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים
עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים
סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים
נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ. פזמון

בַּר יוֹחַאי נֶאֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה
וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַּׁעְרָה
וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ
שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ. פזמון

בַּר יוֹחַאי לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ
הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ
גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ
תָּשׁוּרִי וּמִי יְשׁוּרֶךָ. פזמון

בַּר יוֹחַאי בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים
קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים
שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים
קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ. פזמון

בַּר יוֹחַאי יוּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה
הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְּנִימָה
לֵב (שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם) נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה
אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ. פזמון

בַּר יוֹחַאי אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה
יָרֵאתָ מִלְהַבִּיט כִּי רַב לָהּ
תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ
נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ. פזמון

בַּר יוֹחַאי אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ
אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ
וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ
לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ. פזמון

ואמרתם כה לחי, רבי שמעון בר יוחאי / רבי יוסף חיים מבגדד (מחבר ספר בן איש חי)
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי
רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי
וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא
אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ
לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן
קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן
מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה
בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה
מָלֵא מַדָּע וְחָכְמָה
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

דָּרַשׁ כָּל תַּעֲלוּמוֹת
בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת
עָלָה מַעֲלוֹת רָמוֹת
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

הֻחְבָּא בְּתוֹךְ מְעָרָה
מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה
שָׁם לָמַד סִתְרֵי תוֹרָה
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

וְשָׁם נִבְרָא מַעְיָן לוֹ
וְחָרוּב לְמַאֲכָלוֹ
מַה טוֹב חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה
דֵּין רֵיכָא וּבַר רֵיכָא
זָכָה וְרַבִּים זִכָּה
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

חִדֵּשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת
הֵן בְּמִשְׁנָה עֲרוּכוֹת
זֶה הַמַּרְגִּיז מַמְלָכוֹת
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

טִהֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה
עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה
הוֹדוּ לוֹ מִן שְׁמַיָּא
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

יָדַע כָּל הַנִּסְתָּרוֹת
דְּבָרָיו עוֹשִׂים פֵּרוֹת
בִּטֵּל כַּמָּה גְּזֵרוֹת
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

כָּל יָמָיו אֲשֶׁר חָיָה
אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה
כִּי הוּא אוֹת עוֹלָם הָיָה
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

לְכָל יִשְׂרָאֵל הֵאִיר
בְּסוֹד תּוֹרָה הַבָּהִיר
כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

מָקוֹם בָּחַר בִּשְׁמַיָּא
עִם הַנָּבִיא אֲחִיָּה
זֶה מִבְּנֵי עֲלִיָּה
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

נֶחְמָד מְאֹד לְמַעְלָה
זָכָה לִיקָר וּגְדֻלָּה
כֶּתֶר עֶלְיוֹן לוֹ נִגְלָה
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

סִינַי סִינַי לוֹ נִקְרָא
אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה
מִמֶּנּוּ תֵּצֵא תּוֹרָה
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

עָשָׂה שִׁבְעִים תִּקּוּנִים
יְקָרִים מִפְּנִינִים
בָּם תִּקֵּן הָעֶלְיוֹנִים
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

פָּתַח אֶת פִּיוּ בְחָכְמָה
הוֹצִיא אוֹר תַּעֲלוּמָה
תִּקֵּן זָהֳרֵי חַמָּה
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם
גִּלָּה מִדְרַשׁ הַנֶּעֱלָם
יָכוֹל לִפְטוֹר הָעוֹלָם
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

קוֹלוֹ זִמֵּר עָרִיצִים
וְהִכְרִית אֶת הַקּוֹצִים
וְהִצִּיל הַלְּחוּצִים
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

רָאָה פָנָיו מְאִירִים
בְּשִׁבְתּוֹ עִם חֲבֵרִים
עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

שָׁלוֹם רַב עַל מִשְׁכָּבוֹ
מַה יוֹפְיוֹ וּמַה טוּבוֹ
דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ
הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ
הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ
אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי

מנהגי ל"ג בעומר והפיוטים

דפים קשורים

רבי שמעון בר יוחאי | ביוגרפיה שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם   ט"ו אייר ה'תשע"ב

רבי שמעון בר יוחאי המכונה בקיצור בשם 'רשב"י' נולד לאביו רבי יוחאי והינו תנא בן הדור הרביעי, סתם רבי שמעון המוזכר בש"ס הוא רבי שמעון בר יוחאי.

ואהבת לרעך כמוך? שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם   ט' אייר ה'תשע"ב

ישנה ביהדות חשיבות רבה למצוות ואהבת לרעך כמוך, מצווה אשר מסמלת את הבסיס לתורה כולה כפי שאמר הלל הזקן לאותו נוכרי שבקש ללמוד את התורה כולה בעודו עומד על רגל אחת: "דעלך סני - לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור". ('מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, זו (תמצית) כל התורה והשאר פירוש הוא, לך ללומדו

מכור? יש שיטה חדשה! דוד הוד | שאו מרום עיניכם   י' אייר ה'תשע"ב לאחר חורף גדוש חגים רטוב ועמוס, אנו פותחים קיץ מהוסס. ימים קרירים קצת או חמימים פחות - מחליפים משמרות מידי יום. מבין החגים, חג השבועות עוד לפנינו, אנו סופרים את התקדמותו היומית מידי ערב ב"ספירת העומר
שדות חובה מסומנים באדום

הירשם כאן לקבלת ניוזלטר!

שדות חובה מסומנים באדום