הסגולה היומית
טבילה במקווה: ובספרן של צדיקים מערכת א' אות ג' וז"ל, שמעתי מאדומו"ר הרי"מ מקאזניץ ...טבילה במקווה
ובספרן של צדיקים מערכת א' אות ג' וז"ל, שמעתי מאדומו"ר הרי"מ מקאזניץ שאמר בשם הבעש"ט סגולה למקשה לילד שיטבול הבעל במק
מידותיהם של חכמינו - פרק ג'
"נמצא שע"י דקדוק בדיבור אמת יכל להגיע להשגות רוחניות גבוהות. ומספר פעמים מצינו לאורך הש"ס כי התלמידים שאלו את רבניהם הקדושים במה הארכת ימים ומענין לראות כי כלם דיברו בעיקר על תיקון המידות"
הרב שלמה עופר שליט"א | ג' טבת ה'תשע"ו
לפרק הקודם בסדרת "מידותיהם של חכמינו" הקלק כאן!
מובא בשאילתות דר"א גאון גם כן על רב ספרא שעסק בתורה ביום ובלילה והקדיש מספר שעות למכור בדים. והנה באו קונים וחשקו מאוד באחד הבדים. כששמעו את המחיר עשרה דינרים דחו את ההצעה ואמרו רק חמישה דינרים, רב ספרא אמר אינני יכל. הלכו להם ובדרך התחרטו מאוד כי עשרה דינרים זה אכן זול ובמקביל גם רב ספרא התחרט ואמר בלבו הרי אני זקוק כ"כ לכסף חבל שלא נעניתי להם.
למחרת הגיעו לחנות ורב ספרא קרא באותה העת את קריאת שמע, הפסיקו אותו האנשים "אנחנו מוכנים בעשרה דינרים" רב ספרא סיים את הק"ש פנה אליהם ואמר "הסכמתי בליבי ליתן בחמישה דינרים, שלמו חמישה דינרים וקחו את הבד". אנו רואים כאן עד כמה דקדקו רבותינו ז"ל דקדוק אחר דקדוק בטוהר המידות ודאגו כל העת להיות בבחינת "נאה דורש נאה מקיים" וכתב בספר המידות בענין מידת האמת דבר פלא וזה לשונו הקדוש "מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמור את עצמו מלומר שקר אפילו בטעות.
נמצא שע"י דקדוק בדיבור אמת יכל להגיע להשגות רוחניות גבוהות. ומספר פעמים מצינו לאורך הש"ס כי התלמידים שאלו את רבניהם הקדושים במה הארכת ימים ומענין לראות כי כלם דיברו בעיקר על תיקון המידות.
והנה מספר דוגמאות:
שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנא במה הארכת ימים? ענה להם: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי ולא עלתה על מיטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי.
שאל רבי עקיבא את רבי נחוניא הגדול במה הארכת ימים? ענה להם: מימי לא קיבלתי מתנות ולא עמדתי על מידותיי וותרן בממוני הייתי.
ועוד שאלו תלמיד רבי זירא את רבם: במה הארכת ימים? השיב להם כי מימיו לא הקפיד בתוך ביתו ולא צעד בפני גדול ממנו, ולא הרהר בדברי תורה במבואות המטונפים, ולא הלך 4 אמות בלא תפילין ובלא תורה ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת ארעי ולא שש בתקל חברו ולא קרא אף פעם שם גנאי לחבריו.
ומעשה נורא מביאה הגמרא בכתובות סז: בעני שהתגורר בשכונתו של הרב מר עוקבא. בכל היום היה מר עוקבא מניח בציר הדלת של העני ארבעה זוז, רצה העני לדעת מי הוא זה שמצילו מחרפת רעב. באחד הימים נתאחר מר עוקבא לבית המדרש והלך עם אשתו להניח הארבעה זוז בציר דלתו של העני, כיוון שהרגיש העני שהניחו כסף בדלתו החל לפתוח את הדלת ומר עוקבא ואשתו ברחו נכנסו לתוך בית מאפה (תנור) חם ונחרכו רגליו. וכל זה עשו כדי לא לבייש את העני.
ובשולחן ערוך נפסק כי גזל הוא בשווה פרוטה, ובירושלמי דמאי מובא כי רבי שמעון בר כהנא הלך בדרך עם רבי אלעזר, כאשר עברו ליד כרם אחד בקש רבי שמעון מרבי אלעזר שיביא לו קיסם אחד מהגדר לחצוץ בו שיניו ומיד חזר בו רבי שמעון ואמר אל תביא! שאם יבואו כלם ויקח כל אחד קיסם אחד יחרב כל הגדר.
למדנו מן הירושלמי כי אף בפחות משווה פרוטה יש להחמיר ומדובר כמובן שהבעלים אינם מקפידים, שאם מקפידים אין היתר אף בפחות משווה פרוטה. וכאשר העמידו את עקביא בן מהללאל בנסיון קשה שאם יחזור בו מארבעה דברים שחלק בהם על חכמים יעשוהו אב בית דין אמר להם "מוטב לי להקרא שוטה כל ימי חיי ולא להעשות רשע שעה אחת לפני המקום". (עדיות פ"ה), חשובה היתה לחכמים האמת ובשבילה ויתרו על כל כבוד והתנשאות.
מתוך הספר 'חרבות בשפתותיהם' של הרב שלמה עופר שליט"א
לפרק הבא בסדרת "מידותיהם של חכמינו" בשבוע הבא אי"
מובא בשאילתות דר"א גאון גם כן על רב ספרא שעסק בתורה ביום ובלילה והקדיש מספר שעות למכור בדים. והנה באו קונים וחשקו מאוד באחד הבדים. כששמעו את המחיר עשרה דינרים דחו את ההצעה ואמרו רק חמישה דינרים, רב ספרא אמר אינני יכל. הלכו להם ובדרך התחרטו מאוד כי עשרה דינרים זה אכן זול ובמקביל גם רב ספרא התחרט ואמר בלבו הרי אני זקוק כ"כ לכסף חבל שלא נעניתי להם.
למחרת הגיעו לחנות ורב ספרא קרא באותה העת את קריאת שמע, הפסיקו אותו האנשים "אנחנו מוכנים בעשרה דינרים" רב ספרא סיים את הק"ש פנה אליהם ואמר "הסכמתי בליבי ליתן בחמישה דינרים, שלמו חמישה דינרים וקחו את הבד". אנו רואים כאן עד כמה דקדקו רבותינו ז"ל דקדוק אחר דקדוק בטוהר המידות ודאגו כל העת להיות בבחינת "נאה דורש נאה מקיים" וכתב בספר המידות בענין מידת האמת דבר פלא וזה לשונו הקדוש "מי שרוצה לדבק את עצמו בהשם יתברך, עד שילך במחשבתו מהיכל אל היכל ויראה את ההיכלות בעיני השכל, ישמור את עצמו מלומר שקר אפילו בטעות.
נמצא שע"י דקדוק בדיבור אמת יכל להגיע להשגות רוחניות גבוהות. ומספר פעמים מצינו לאורך הש"ס כי התלמידים שאלו את רבניהם הקדושים במה הארכת ימים ומענין לראות כי כלם דיברו בעיקר על תיקון המידות.
והנה מספר דוגמאות:
שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנא במה הארכת ימים? ענה להם: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי ולא עלתה על מיטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי.
שאל רבי עקיבא את רבי נחוניא הגדול במה הארכת ימים? ענה להם: מימי לא קיבלתי מתנות ולא עמדתי על מידותיי וותרן בממוני הייתי.
ועוד שאלו תלמיד רבי זירא את רבם: במה הארכת ימים? השיב להם כי מימיו לא הקפיד בתוך ביתו ולא צעד בפני גדול ממנו, ולא הרהר בדברי תורה במבואות המטונפים, ולא הלך 4 אמות בלא תפילין ובלא תורה ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת ארעי ולא שש בתקל חברו ולא קרא אף פעם שם גנאי לחבריו.
ומעשה נורא מביאה הגמרא בכתובות סז: בעני שהתגורר בשכונתו של הרב מר עוקבא. בכל היום היה מר עוקבא מניח בציר הדלת של העני ארבעה זוז, רצה העני לדעת מי הוא זה שמצילו מחרפת רעב. באחד הימים נתאחר מר עוקבא לבית המדרש והלך עם אשתו להניח הארבעה זוז בציר דלתו של העני, כיוון שהרגיש העני שהניחו כסף בדלתו החל לפתוח את הדלת ומר עוקבא ואשתו ברחו נכנסו לתוך בית מאפה (תנור) חם ונחרכו רגליו. וכל זה עשו כדי לא לבייש את העני.
ובשולחן ערוך נפסק כי גזל הוא בשווה פרוטה, ובירושלמי דמאי מובא כי רבי שמעון בר כהנא הלך בדרך עם רבי אלעזר, כאשר עברו ליד כרם אחד בקש רבי שמעון מרבי אלעזר שיביא לו קיסם אחד מהגדר לחצוץ בו שיניו ומיד חזר בו רבי שמעון ואמר אל תביא! שאם יבואו כלם ויקח כל אחד קיסם אחד יחרב כל הגדר.
למדנו מן הירושלמי כי אף בפחות משווה פרוטה יש להחמיר ומדובר כמובן שהבעלים אינם מקפידים, שאם מקפידים אין היתר אף בפחות משווה פרוטה. וכאשר העמידו את עקביא בן מהללאל בנסיון קשה שאם יחזור בו מארבעה דברים שחלק בהם על חכמים יעשוהו אב בית דין אמר להם "מוטב לי להקרא שוטה כל ימי חיי ולא להעשות רשע שעה אחת לפני המקום". (עדיות פ"ה), חשובה היתה לחכמים האמת ובשבילה ויתרו על כל כבוד והתנשאות.
מתוך הספר 'חרבות בשפתותיהם' של הרב שלמה עופר שליט"א
לפרק הבא בסדרת "מידותיהם של חכמינו" בשבוע הבא אי"
דפים קשורים
מידותיהם של חכמינו - פרק ב'
הרב שלמה עופר שליט"א
כ"ו חשון ה'תשע"ה
"כרוזא נפיק ואמר, עילאין ותתאין אציתו, מאן איהו גס רוחא במילי דאוריתא, מאן איהו דכל מילוי בגין למגבה במילי דאוריתא, בגין דתנינן דבר נש בעי למהוי שפיל בהאי עלמה במילי דאוריתא, דהא לית גבהו באוריתא אלא בעלמה דאתי"...
תרגום: כרוז יוצא ומכריז: עליונים ותחתונים הקשיבו! מי הוא גס רוח בדברי תורה, מי שהו שכל דבריו להתנשא (להתגאות), על חשבון התורה (אוי לו) למדנו, על האדם להיות שפל בעולם הזה בעסק התורה, אין גבהות בתורה אלא בעולם הבא... מידותיהם של חכמינו - פרק א' הרב שלמה עופר שליט"א י"ח חשון ה'תשע"ה שלושה הקב"ה אוהבן מי שאינו כועס, ומי שאינו משתכר ומי שאינו מעמיד על מידותיו (פסחים ק"ג) ידועה ומפורסמת לכל אימרתו של רבי ישראל מסלנט "קל יותר לגמור ללמוד כל הש"ס מלתקן מידה אחת". גדולים מעשי צדיקים - פרק א' הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים ט"ז תמוז ה'תשע"ד בפרקים אלו נעסוק בליבון מספר קושיות המתעוררות מכל נושא ההנהגה הניסית, ונביא בעזהש"י מספר מעשיות המופיעות לאורך הש"ס, להאיר עינינו בגדולתם של חכמינו הקדושים תנאים ואמוראים ובתחילה יש לחזור ולשנן דברי הרמב"ן כי "אין לאדם חלק בתורת משה רבנו ע"ה עד שיאמין שכל דברינו ומעשינו ומקרינו כלם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל" וישנה קושיה עצומה ונוראה: אם אנו מאמינים שהבורא יתברך בורא כל הנבראים ומהוה ומקיים את כלם, מה אם כן החידוש בנס? אני מאמין - קבלת התורה מתוך 'חרבות בשפתותיהם' ספרו של הרב שלמה עופר י"א אדר א ה'תשע"ד משה רבנו עולה לשמים ומקבל את התורה כלה, ומגלים לו שם כי התורה תינתן בשני אופנים, מעוט שבה יורשה להכתב היא התורה שבכתב, ורוב התורה תועבר בע"פ מאב לבן ומרב לתלמיד עד סוף הדורות השגה חדשה הרב שלמה עופר | מוסדות שמ"ע י"ח כסלו ה'תשע"ו קיבלת כוחות עצומים... בידך לעשות דברים גדולים אבל המטרה נראית רחוקה... זכור! "לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה"
ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות תפילין - שיעור שלישי בהלכה ה | שיעור מפי הרב שלמה עופר שליט"א היי‚ אלוקים אתה שם? שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם כ"ח סיון ה'תשע"ד אתה מתפלל ומתפלל, האם יש מישהו שעונה? איך הוא עונה? אתה מבקש ממנו דברים, הוא שולח? איך הוא שולח? האם שמעתם פעם על אדם שאלוקים עצר אותו ברחוב ונתן לו כסף להוצאות שבת?
תרגום: כרוז יוצא ומכריז: עליונים ותחתונים הקשיבו! מי הוא גס רוח בדברי תורה, מי שהו שכל דבריו להתנשא (להתגאות), על חשבון התורה (אוי לו) למדנו, על האדם להיות שפל בעולם הזה בעסק התורה, אין גבהות בתורה אלא בעולם הבא... מידותיהם של חכמינו - פרק א' הרב שלמה עופר שליט"א י"ח חשון ה'תשע"ה שלושה הקב"ה אוהבן מי שאינו כועס, ומי שאינו משתכר ומי שאינו מעמיד על מידותיו (פסחים ק"ג) ידועה ומפורסמת לכל אימרתו של רבי ישראל מסלנט "קל יותר לגמור ללמוד כל הש"ס מלתקן מידה אחת". גדולים מעשי צדיקים - פרק א' הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים ט"ז תמוז ה'תשע"ד בפרקים אלו נעסוק בליבון מספר קושיות המתעוררות מכל נושא ההנהגה הניסית, ונביא בעזהש"י מספר מעשיות המופיעות לאורך הש"ס, להאיר עינינו בגדולתם של חכמינו הקדושים תנאים ואמוראים ובתחילה יש לחזור ולשנן דברי הרמב"ן כי "אין לאדם חלק בתורת משה רבנו ע"ה עד שיאמין שכל דברינו ומעשינו ומקרינו כלם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל" וישנה קושיה עצומה ונוראה: אם אנו מאמינים שהבורא יתברך בורא כל הנבראים ומהוה ומקיים את כלם, מה אם כן החידוש בנס? אני מאמין - קבלת התורה מתוך 'חרבות בשפתותיהם' ספרו של הרב שלמה עופר י"א אדר א ה'תשע"ד משה רבנו עולה לשמים ומקבל את התורה כלה, ומגלים לו שם כי התורה תינתן בשני אופנים, מעוט שבה יורשה להכתב היא התורה שבכתב, ורוב התורה תועבר בע"פ מאב לבן ומרב לתלמיד עד סוף הדורות השגה חדשה הרב שלמה עופר | מוסדות שמ"ע י"ח כסלו ה'תשע"ו קיבלת כוחות עצומים... בידך לעשות דברים גדולים אבל המטרה נראית רחוקה... זכור! "לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה"
ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות תפילין - שיעור שלישי בהלכה ה | שיעור מפי הרב שלמה עופר שליט"א היי‚ אלוקים אתה שם? שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם כ"ח סיון ה'תשע"ד אתה מתפלל ומתפלל, האם יש מישהו שעונה? איך הוא עונה? אתה מבקש ממנו דברים, הוא שולח? איך הוא שולח? האם שמעתם פעם על אדם שאלוקים עצר אותו ברחוב ונתן לו כסף להוצאות שבת?
שדות חובה מסומנים באדום