הסגולה היומית
המעביר על מדותיו: אמרו רז"ל כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר נושא עון ועובר על פשע,...המעביר על מדותיו
אמרו רז"ל כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר נושא עון ועובר על פשע, למי נושא עון למי שעובר על פשע. לכן יוכיח האדם את נפשו ויאמר לו, למה תסבול יסורים בעולם הזה ובגיהנם על עונותיך, הלא טוב לך לסבול חרפת אנוש וגידופיו ולא תענה, ותשמח ביסורים אלו, כי תעלת רפואה הם לנפשך, זרח בחשך אורך, כמו שאמרו רז"ל, הנעלבין ואינן עולבין שומעין חרפתם ואינן כהסיבין עחסין מאהבה ושמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, פירש החסיד ששלש מדרגות דבר התנא, זו למעלה מזו. ראשונה זה מי ששומע חרפתו ומשיב, אבל אינו מעליב את חבירו בתשובתו. שנית, אם אינו משיב כלל, אך לבו מר לו בקרבו. שלישית, ששמח ביסורין, הם הדברים של חרפה אשר שמע, אולי גם ה' יכפר עונותיו
גדולים מעשי צדיקים - פרק א'
בפרקים אלו נעסוק בליבון מספר קושיות המתעוררות מכל נושא ההנהגה הניסית, ונביא בעזהש"י מספר מעשיות המופיעות לאורך הש"ס, להאיר עינינו בגדולתם של חכמינו הקדושים תנאים ואמוראים ובתחילה יש לחזור ולשנן דברי הרמב"ן כי "אין לאדם חלק בתורת משה רבנו ע"ה עד שיאמין שכל דברינו ומעשינו ומקרינו כלם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל" וישנה קושיה עצומה ונוראה: אם אנו מאמינים שהבורא יתברך בורא כל הנבראים ומהוה ומקיים את כלם, מה אם כן החידוש בנס?
הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים | ט"ז תמוז ה'תשע"ד
ואפילו ניסים גדולים כמו עשרת המכות וקריעת ים סוף מה חידוש הוא, שהרי בריאת הים יש מאין ויצירת עולמות כה רבים ומורכבים הוא דבר נורא יותר מקריעת הים. ישנם שני הסברים לקושיא זו, ההסבר הפשוט הוא כוח ההרגל שכך עלה ברצונו יתברך שעולם כמנהגו נוהג. הקב"ה מנהיג העולם בדפוסי חיים קבועים, האש עולה והמים יורדים. השתנות הסדר גורמת לנו להתפעל, להבין שהמערכת הקפואה הזו יש לה מסובב באשר כוח ההרגל מאבן את חושינו וזו הסיבה שהיתה לחכמים הקדושים צדיקי הדור בזמן הגמרא לחולל ניסים ופלאי פלאות, וכמובן שהכוח לחולל הניסים לא ניתן לכל אדם ובלא ספק הצדיקים הללו ידעו והשכילו, כי הכל ממש מתנהג לפי רצון העליון ברוך הוא והאמינו בבירור גדול כי גדול כוח הבריאה יותר מכוח שינוי הטבע.
ההסבר השני לחידוש שיש בהנהגה הניסית וזה הסבר עמוק ונורא והביא אותו בספר ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות הודאה, וזה קיצור וסיכום דבריו. כאשר אדם נמצא בצרה יש עליו קטרוגים גדולים והרי השם יתברך אוהב משפט "מלך אוהב צדקה ומשפט" והמשפט מחייב מה שמחייב וקשה לפניו יתברך להעביר המשפט המתחייב. נמצא שתוקף גדולת הנס הוא שהשם יתברך מתגבר ברחמיו העצומים על המשפט והדין ועובר מכיסא דין לכסא רחמים כי זהו טבע הנבראים, שכלם נבראו למלות שליחותו, לשלם לעושה הרעה כרעתו וכאשר אדם חוטא ח"ו, כלם מוכנים מיד לשלם לו גמולו ועצם ביטול הקיטרוג, פתיחת האפשרות לרחמים זהו הנס.
מתי מצפים לנס - בעת צרה, ומדוע ישנה צרה הרי: "אין יסורים בלא עוון ואין מיתה בלא חטא" ועתה כדי שישתנה הטבע ותתבטל הגזירה יש להפך מידת הדין למידת רחמים וזה תוקף הנס. וכך למעשה היה בקריעת ים סוף שהיה קשה לפניו יתברך ענין המשפט, שהרי הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה והחידוש בנס קריעת ים סוף הוא עצם כבישת רחמיו את כעסו לבטל מנהג הטבע מנהגו יתברך "מלך המשפט".
וישנם ניסים שונים שארעו בתקופת התלמוד ע"י רבותינו הקדושים. ישנם ניסים כאלו שבאו אכן להציל ולהושיע את העם כלו או חלקו או את הפרט וכמעשה המובא בתענית י"ט בחוני המעגל, אשר בשנת בצורת עג עוגה ועמד בתוכה ואמר: רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך. התחילו גשמים מנטפין אמר: לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות התחילו לירד בזעף אמר: לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתקנן. וכאשר רצו עם ישראל לפייס את הקיסר חפשו אדם מלומד בניסין שישלח לו דורון ומצאו את נחום איש גם זו. שלחו עימו ארגז ובו אבנים טובות ומרגליות. בדרך נח במלון, באו ליסטים לקחו האבנים הטובות ומלאו במקומם עפר. נחום איש גם זו לא התרגש ובטח שהשם יעשה נס. שלח לקיסר ארגז מלא עפר אמר הקיסר צוחקים ממני היהודים, רצה לאבד את כלם. הגיע למקום אליהו הנביא ונדמה כאדם הבא ליעץ טובה לקיסר והציע לזרוק העפר על המדינה האוייבת כי ודאי יש בעפר זה סגולה מיוחדת כי לא יתכן שהיהודים יעשו דבר נורא כזה וכך היה. העפר הניס את האויב, הקיסר שלח ליהודים ארגז מלא באבנים טובות ומרגליות.
מתוך הספר 'חרבות בשפתותיהם' של הרב שלמה עופר שליט"א
למאמר הבא בסדרת "גדולים מעשי צדיקים" הקלק כאן!
ההסבר השני לחידוש שיש בהנהגה הניסית וזה הסבר עמוק ונורא והביא אותו בספר ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות הודאה, וזה קיצור וסיכום דבריו. כאשר אדם נמצא בצרה יש עליו קטרוגים גדולים והרי השם יתברך אוהב משפט "מלך אוהב צדקה ומשפט" והמשפט מחייב מה שמחייב וקשה לפניו יתברך להעביר המשפט המתחייב. נמצא שתוקף גדולת הנס הוא שהשם יתברך מתגבר ברחמיו העצומים על המשפט והדין ועובר מכיסא דין לכסא רחמים כי זהו טבע הנבראים, שכלם נבראו למלות שליחותו, לשלם לעושה הרעה כרעתו וכאשר אדם חוטא ח"ו, כלם מוכנים מיד לשלם לו גמולו ועצם ביטול הקיטרוג, פתיחת האפשרות לרחמים זהו הנס.
מתי מצפים לנס - בעת צרה, ומדוע ישנה צרה הרי: "אין יסורים בלא עוון ואין מיתה בלא חטא" ועתה כדי שישתנה הטבע ותתבטל הגזירה יש להפך מידת הדין למידת רחמים וזה תוקף הנס. וכך למעשה היה בקריעת ים סוף שהיה קשה לפניו יתברך ענין המשפט, שהרי הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה והחידוש בנס קריעת ים סוף הוא עצם כבישת רחמיו את כעסו לבטל מנהג הטבע מנהגו יתברך "מלך המשפט".
וישנם ניסים שונים שארעו בתקופת התלמוד ע"י רבותינו הקדושים. ישנם ניסים כאלו שבאו אכן להציל ולהושיע את העם כלו או חלקו או את הפרט וכמעשה המובא בתענית י"ט בחוני המעגל, אשר בשנת בצורת עג עוגה ועמד בתוכה ואמר: רבונו של עולם בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך. התחילו גשמים מנטפין אמר: לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות התחילו לירד בזעף אמר: לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה ירדו כתקנן. וכאשר רצו עם ישראל לפייס את הקיסר חפשו אדם מלומד בניסין שישלח לו דורון ומצאו את נחום איש גם זו. שלחו עימו ארגז ובו אבנים טובות ומרגליות. בדרך נח במלון, באו ליסטים לקחו האבנים הטובות ומלאו במקומם עפר. נחום איש גם זו לא התרגש ובטח שהשם יעשה נס. שלח לקיסר ארגז מלא עפר אמר הקיסר צוחקים ממני היהודים, רצה לאבד את כלם. הגיע למקום אליהו הנביא ונדמה כאדם הבא ליעץ טובה לקיסר והציע לזרוק העפר על המדינה האוייבת כי ודאי יש בעפר זה סגולה מיוחדת כי לא יתכן שהיהודים יעשו דבר נורא כזה וכך היה. העפר הניס את האויב, הקיסר שלח ליהודים ארגז מלא באבנים טובות ומרגליות.
מתוך הספר 'חרבות בשפתותיהם' של הרב שלמה עופר שליט"א
למאמר הבא בסדרת "גדולים מעשי צדיקים" הקלק כאן!
דפים קשורים
סוד הזיווג - הרב שלמה עופר (לצפייה)
שאו מרום עיניכם
ז' אדר ה'תשע"ב
סדרת הרצאות (לצפייה) מפי הרב שלמה עופר במרכז שורשים
אמונה בצדיקים הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים ח' תשרי ה'תשע"גליקוטי הלכות אורח חיים חלק א' הלכה ב' | הרב שלמה עופר בשיעורו על אמונה בצדיקים - אמונת חכמים ועל מקומם של בעלי התשובה ביהדות ועל ההשפעה והכוח העצום שיש בכל מצווה ומצווה...
האזנה מהנה!
בשיעורו מסביר הרב שלמה עופר את כוונת רבי מאיר בעל הנס: "מה טוב מאד" שאל רבי מאיר, וענה "טוב מוות"... עוד מסביר הרב על גדולתו העצומה של רבי מאיר בעל הנס ועל רחמנותו של השם יתברך שהעניק לנו את פסח שני ב-י"ד אייר..
ליקוטי מוהר"ן תורה ה' חלק 1 (להאזנה) הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים כ"ח סיון ה'תשע"ד כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לוֹמַר. כָּל הָעוֹלָם לא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִילִי נִמְצָא כְּשֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בִּשְׁבִילִי צָרִיךְ אֲנִי לִרְאוֹת וּלְעַיֵּן בְּכָל. עֵת בְּתִקּוּן הָעוֹלָם וּלְמַלְּאוֹת חֶסְרוֹן הָעוֹלָם וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּרָם. שיעור מרתק מפי הרב שלמה עופר שליט"א - האזנה נעימה! אמונת חכמים - חכמת חז"ל מתוך 'חרבות בשפתותיהם' ספרו של הרב שלמה עופר כ"ה אדר א ה'תשע"ד איתא בירושלמי (סוטה ח') אמר רבי מאיר כתיב "החכם עיניו בראשו" (קהלת ב') הכסיל במה (היכן עיניו) ברגליו? אמר רבי אבא מרי: החכם עד שהוא בראשו של דבר הוא יודע מה בסופו.שדות חובה מסומנים באדום