הסגולה היומית
להפוך שונאיו לפניו: אמרו הקדמונים שבזמן שרואה אדם לסטים או שונאים אחריו, שימהר מיד ליטול עפר מן הדרך אשר ...להפוך שונאיו לפניו
אמרו הקדמונים שבזמן שרואה אדם לסטים או שונאים אחריו, שימהר מיד ליטול עפר מן הדרך אשר הוא שם, ויאמר עליו מזמור פרק ז' בתהילים: "שִׁגָּיוֹן, לְדָוִד: אֲשֶׁר שָׁר לַיהוָה עַל דִּבְרֵי כוּשׁ, בֶּן יְמִינִי. יְהוָה אֱלֹהַי, בְּךָ חָסִיתִי; הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל-רֹדְפַי, וְהַצִּילֵנִי. פֶּן-יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי; פֹּרֵק, וְאֵין מַצִּיל. יְהוָה אֱלֹהַי, אִם-עָשִׂיתִי זֹאת; אִם-יֶשׁ-עָוֶל בְּכַפָּי. אִם-גָּמַלְתִּי, שׁוֹלְמִי רָע; וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם. יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי, וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי; וּכְבוֹדִי, לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה. קוּמָה יְהוָה, בְּאַפֶּךָ הִנָּשֵׂא, בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי; וְעוּרָה אֵלַי, מִשְׁפָּט צִוִּיתָ. וַעֲדַת לְאֻמִּים, תְּסוֹבְבֶךָּ; וְעָלֶיהָ, לַמָּרוֹם שׁוּבָה. יְהוָה, יָדִין עַמִּים: שָׁפְטֵנִי יְהוָה; כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי. יִגְמָר נָא רַע, רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק; וּבֹחֵן לִבּוֹת, וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק. מָגִנִּי עַל-אֱלֹהִים; מוֹשִׁיעַ, יִשְׁרֵי-לֵב. אֱלֹהִים, שׁוֹפֵט צַדִּיק; וְאֵל, זֹעֵם בְּכָל-יוֹם. אִם-לֹא יָשׁוּב, חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ; קַשְׁתּוֹ דָרַךְ, וַיְכוֹנְנֶהָ. וְלוֹ, הֵכִין כְּלֵי מָוֶת; חִצָּיו, לְדֹלְקִים יִפְעָל. הִנֵּה יְחַבֶּל-אָוֶן; וְהָרָה עָמָל, וְיָלַד שָׁקֶר. בּוֹר כָּרָה, וַיַּחְפְּרֵהוּ; וַיִּפֹּל, בְּשַׁחַת יִפְעָל. יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ; וְעַל קָדְקֳדוֹ, חֲמָסוֹ יֵרֵד. אוֹדֶה יְהוָה כְּצִדְקוֹ; וַאֲזַמְּרָה, שֵׁם-יְהוָה עֶלְיוֹן."
ואחר כך יאמר: "יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו אל עליון שתהפוך שונאי לפני כשם שהפכת שונאיו של אברהם אבינו שנאמר בו ה' על ימינך מחץ ביום אפו מלכים."
אני מאמין - קבלת התורה
משה רבנו יורד לאחר ארבעים הימים ובידו לוחות הברית ...
ספר בראשית וספר שמות עד פרשת יתרו כתב משה רבנו בקלף, ממעמד הר סיני עד מותו של משה רבנו (דהיינו סוף ספר "דברים") נכתב במגילה אחר מגילה. כל אירוע שקרה הקב"ה אומר ומשה כותב ובסוף ארבעים השנה נתחברו כלם לספר תורה אחד – וממנו העתיקו ספרים על גבי קלף לכל שבט ושבט. ישנה דעה כי כל ספר התורה הראשון נכתב ע"י משה מפי הדיבור בסוף הארבעים שנה. באשר שמונת הפסוקים האחרונים של התורה, בהם מובא מותו של משה רבנו ע"ה ישנה מחלוקת בגמרא בבא בתרא ט"ר, אפשר משה חי וכתב "וימת משה" אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואילך (שמונה פסוקים אחרונים) כתב יהושע אלו דברים רבי יהודה ואמרי לה דברי רבי נחמיה, אמר לו רבי שמעון, אפשר ספר תורה חסר אות אחת? אלא עד כאן הקב"ה אומר ומשה כותב, מכאן ואילך משה כותב בדמע.
מעמד הר סיני הוא מעמד הסטורי, הוא עובדה הסטורית שאין עליה עוררין, מעמד שנתגלה לפני שישים ריבוא אנשים, מלבד זקנים נשים וטף, ולאורך התנ"ך מוזכר המעמד הנורא "לא את אבותינו כרת ה' את הברית" אלא איתנו אלה פה היום כלנו חיים" ועל דרך זה פסוקים רבים.
וכתב הרמב"ם באגרת תימן כי מבחר העדים העידו על כך שתשמע אומה בכלל דבור הקב"ה, ושתראה כבודו עין בעין וכתב בספר העיקרים "כל מה שהושג בחוש לאנשים רבי המספר, תהא האמנתו יותר מתקבלת ובעבור זה רצה השי"ת שתנתן התורה ע"י משה בפרסום גדול וריבוי עצום מששים ריבוא, שהיו בהם אנשים חכמים ונבונים, וריבוי דעות מתחלפות היו שם והתורה עצמה מדגישה זאת "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים – הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו, השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי?"...
והתורה שבכתב הועברה ללא שינויים ומספרת הגמרא שרבי ישמעאל היה מזהיר את רבי מאיר שכתב ספרי תורה על קלף "בני, הווי זהיר במלאכתך, שמלאכתך מלאת שמים היא, שמא אתה מחסר אות אחר או מיתר אות אחת, נמצאת מחריב את כל העולם כלו". זוהי התורה שבכתב שניתנה לעם סגולה, ובהיות משה רבנו בהר קיבל את התורה עם פרושה דהיינו "תורה שבע"פ". האותיות הגדולות, האותיות הקטנות, התגים והטעמים הכל קיבל משה במעמד הר סיני, וזה אשר מסביר הגר"א מוילנא שלא נאמר משה קיבל תורה בסיני להצביע על מקום קבלת התורה, אלא מסיני, להצביע כי הכל ינק וקיבל מאותו מעמד - מאותו אור אין סוף.
כיצד אם כן יודעים אנו היאך להניח תפילין, שהם שחורים, שהם עשויים מעור בהמה טהורה, שהם מרובעים, תפילין של ראש מורכבים דווקא מארבעה בתים, היכן בדיוק להניחם. כל הפרטים הללו לא כתובים כלל וכלל בתורה שבכתב, הפסוק המופיע בציווי הנחת התפילין "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" "וקשרים לאו על ידך והיו לזכרון בין עיניך". כיצד יודעים כי "עין תחת עין שן תחת שן" אינו כפשוטו כפי שמסבירים באוולתם בבתי הספר החילוניים? כיצד נדע מהם בדיוק ארבעת המינים אותם נוטלים בחג הסוכות וכמה לטול מכל סוג, שהרי הפסוק כמעט סתום לחלוטין "ולקחתם לכם ... פרי עץ הדר, וכפות תמרים וערבי נחל וענף עץ עבות".
ומה נעשה עם פסוקים רבים בתורה שנראים לכאורה סותרים זה את זה (כל סתירה נועדה שנלמד לימוד מיוחד) וכדוגמא בספר שמות כתוב "שבעת ימים מצות תאכלו" ובספר דברים ט"ז כתוב "ששת ימים תאכלו מצות". נערה מאורסה שזנתה עונשה שונה מאישה נשואה שזנתה, אך לא מצויין בשום מקום אירוסין מה הם ונישואין מה הם. אכילת בשר וחלב יחדיו וכן בשולם וכן הנאה מהם אסורה כיצד למדו כל זאת מפסוק אחד "לא תבשל גדי בחלב אימו".
תשובה לכל השאלות הללו נמצאת ברמב"ם בהקדמתו לספר משנה תורה. "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני בפירושן נתנו שנאמר ואתה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה" תורה - זו תורה שבכתב, מצוה – זו תורה שבע"פ, כל התורה (שבכתב) כתבה משה רבנו קודם שימות בכתב ידו, ונתן ספר לכל שבט ושבט, וספר אחד נתנוהו בארון לעד...
והמצוה שהיא פירוש התורה לא כתבה אלא ציוה בה לזקנים וליהושע (ונביאים ואנשי כנסת הגדולה) ולשאר כל ישראל".
מתוך הספר 'חרבות בשפתותיהם' של הרב שלמה עופר שליט"א
למאמר הקודם בסדרת "אני מאמין": "בריאת העולם"
למאמר הבא בסדרת "אני מאמין": "תורה שבעל פה"
דפים קשורים
האם אתה אדם מאמין, האם הינך יודע אמונה מהי? איך יכול אתה להכריז על עצמיך כמאמין אם אינך מודע לכל היבטי אמונתך? - מהי האמונה, במה אנו מאמינים? על שאלות אלו ואחרים:
צפו ותהנו!
תומר דבורה - שיעור מס' 1 הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים ט"ז אייר ה'תשע"ב סדרה מרתקת של מפגשים שתתמקד בספר 'תומר דבורה', ספר מוסר על פי הקבלה והסוד של רבי משה קורדובירו הידוע בכינויו 'הרמ"ק'.