page_title: היי‚ אלוקים אתה שם? היי‚ אלוקים אתה שם? | מוסדות שמ"ע :: מוסדות שמ"ע - שאו מרום עיניכם | הרב שלמה עופר

היי‚ אלוקים אתה שם?

Addthis Facebook Twitter Google+ Email Print
אתה מתפלל ומתפלל, האם יש מישהו שעונה? איך הוא עונה? אתה מבקש ממנו דברים, הוא שולח? איך הוא שולח? האם שמעתם פעם על אדם שאלוקים עצר אותו ברחוב ונתן לו כסף להוצאות שבת?
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם | כ"ח סיון ה'תשע"ד
כולם, אבל כולם מתפללים לאלוקים בשלב כלשהו בחייהם, אצל הציבור החרדי זאת תפילה יומיומית, אצל חלקם זאת שיחה של ממש ואצל האחרים התפילה הזאת באה אך ורק כשכבר לא נותרה להם שום ברירה אחרת ובלית ברירה הם מחליטים לנסות את מזלם בתפילה לאלוקים גם אם הם לא ממש מאמינים בו.

חלק גדול מהמתפללים שואלים את עצמם בכל עת "האם אלוקים שומע אותי?" ואיך אדע אם או מתי הוא עונה לי?
ובכן, כל אדם "מאמין" הרי שהוא מאמין כי אלוקים אכן שומע אותו, מה שמשאיר אותו עם השאלה השניה..

ישנה בדיחה מוכרת על אותו תל אביבי שחיפש חניה בתל אביב בשעות הצהריים, דבר שנחשב כמשימה בלתי אפשרית, משראה אותו אדם כי אפסה תקוותו, פנה לאלוקים בתפילה שימציא לו חניה. רק סיים את תפילתו והנה התפנת חניה לידו, פנה אותו אחד לאלוקים ואמר: תודה, הסתדרתי לבד...

אמנם הסיפור האמור מסופר כבדיחה אך כך בדיוק אנו מתנהגים: התקבל אדם לראיון עבודה ולפני כן הוא מתפלל לאלוקים שיעזור לו לקבל את העבודה ושימצא חן בעיני המראיין. הראיון עבר בהצלחה ולא עבר זמן רב והנה מבשרים לו כי הוא התקבל לעבודה, חבריו שעדים להתלהבותו שואלים אותו איך היה והוא עונה להם: "עשיתי עליו רושם חבל לכם על הזמן, נכנסתי בבטחון עצמי ודברתי כך, ועשיתי כך, פשוט שיחקתי אותה"..
הלו, הלו, אני שואל - לאן נעלם אלוקים? התפללת אליו, הוא נענה לתפילתך, למה לא תעלה בדעתך לספר לחבריך שפשוט התפללת לאלוקים והוא נענע לתפילתך?

אספר לכם סיפור קטן ואמיתי שקרה לי לפני זמן לא רב:
בכל בוקר אני לוקח את ילדיי לבית ספרם, בני בן החמש וחצי, כדרכם של ילדים, שואל שאלות בלי סוף ובאותו יום, יום חמישי היה והוא שאל אותי איזה ממתק אקנה לו לשבת, השיבותי לו שכרגע אין לי כסף וכי אנחנו צריכים להתפלל לאלוקים שישלח לנו כסף לשבת..

עברו כמה שניות ובני שאל שאלה נוספת. אבא, איך ה' שולח כסף? איך הוא מביא לך את הכסף? ניסיתי להסביר לו בכל מיני דוגמאות מדוגמאות שונות אך לא הצלחתי להניח את דעתו והנה הגענו לבית ספרו ונפרדתי ממנו לשלום תוך כדי שאני מאחל לו "יום נעים וטוב".

למחרת, יום שישי בצהריים, שוב אני עם ארבעת ילדיי, מחזיר אותם הבייתה ולפתע עוצר לידי רכב, בתוכו ישבו כמה צרפתים ואחד מהם מוציא את ראשו מהחלון ומסמן לי להתקרב, חשבתי שהוא רוצה לשאול אותי איך להגיע למחוז חפצו והתקרבתי אליו, הוא מוציא שטר של מאה דולר ומושיט לי ואומר לי "זה לשבת!"

עוד לפני שהתאוששתי נסע הרכב במהירות (נתן גז! כמו שאומרים) ונעלם ובקושי הספקתי לומר תודה.

אחרי שהתאוששתי פניתי לבני ושאלתי אותו האם הוא זוכר את השאלות שהוא שאל אותי יום לפני, אחרי שהזכרתי לו נותר לי רק לומר לו: "שאלת איך אלוקים שולח - ובכן, כך בדיוק הוא שולח" אפשרות אחת מיני רבות שיש ברשותו... סוף סוף תשובה שהניחה את דעתו!

קוראים לנו בחיים בלי סוף ניסים, לא כולם כל כך ברורים ולרובם אנו בוחרים לקרוא "צירוף מקרים" וכמוכם בדיוק, אני מאמין בכל ליבי ויודע שכל הדברים הקטנים הללו שקוראים לנו בחיים ומסתדרים בהרומניה מדהימה לדבר הזה שאנו קוראים לו "חיים" זה אכן לא יותר מצירוף מקרים... אבל אני גם מאמין שיש מישהו מאד מסויים שהוא זה האחראי למקרים, הוא זה שאף אחראי לצירופם, לפעמים בצורה שנראית בעינינו כטובה לצרכים שלנו לפי הבנתנו הענייה ולפעמים בצורה טובה ונפלאה, פשוט לא לפי דעתנו הענייה.

על כך אמר אחד מגדולי החסידות כי עם ישראל אומר בתפילתו: "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" רבונו של עולם, אנו מודים לך על הכל מאחר ואנו מאמינים שכל מעשיך הם חסד עצום, אבל אנו מבקשים ממך "יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו" תעשה עימנו חסדים כאלה שגם אנחנו, עם ישראל נראה במו עינינו כי לעולם חסדו.

בשעת צהריים ממהר איש עסקים לעסקיו ובדרכו נכנס לחנות לקנות לעצמו משהו קטן לאכול ולשתות, תור ארוך משתרך בקופה והוא מתקדם בעצלתיים, אחרי המתנה של רבע שעה שנדמים לו כיממה והנה נותרו רק עוד שני אנשים לפניו והוא מקבל טלפון מהבוס "אני צריך שתבוא לכאן הרגע" הוא מנסה לשאול את הבוס אם זה יכול להמתין רק עוד שתי דקות אך אין עם מי לדבר. בפחי נפש הוא יוצא מהחנות רעב, חזרה למקום עבודתו, הוא לא מספיק להתרחק הרבה ופיצוץ עז נשמע ברחוב, הוא מסתובב והנה הוא רואה כי החנות בה עמד עד לפני דקה מפוצצת לרסיסים וחלקי גופות פזורים בכל עבר.

נדהם, המום, המחשבה היחידה שעוברת בראשו "מה היה קורה אם הבוס לא היה מתקשר אליו ומכריח אותו לחזור מיד". ליבו עולה גדותיו והוא מודה לאלוקים כאשר כל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו מצטרפים להלל להודות ולקלס.

הקב"ה עשה לו נס עצום, נס גלוי... אך מה עם כל אותם פעמים שמשהו משבש את סדר יומך ואין פיגוע ברקע לתלות בו את אהבת ה' אליך... האם אלוקים חייב תמיד להוכיח לך כי כל מה שנעה זה לטובתך. האוטובוס שמאחר, המכונת כביסה שהתקלקלה או הפרנסה המקרטעת... כל מה דעביד רחמנא לטב עביד - כל שעושה הקב"ה לטוב הוא עושה וצריך להודות לו על הרעה כשם שאנו מודים לו על הטובה.
היי‚ אלוקים אתה שם?
שדות חובה מסומנים באדום

הירשם כאן לקבלת ניוזלטר!

שדות חובה מסומנים באדום