התרת קללות

  • סדר התרת קללות יתקבצו יותר מעשרה, ובכללם יהיו איזה תלמידי חכמים ויראי שמים, ואם לא ימצאו שם עשרה, סגי בשלשה. ויעמוד אחד מתוך העדה ויאמר: הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מִמַּעֲלַתְכֶם לְהַתִּיר לָנוּ כָּל קְלָלוֹת וּנְזִיפוֹת וּדְבָרִים אֲסוּרִים. וּלְבַטֵּל עַיִן הָרָע הֵן וְכַיּוֹצֵא בָהֶן: והמתירים אומרים: מֻתָּרִים יִהְיוּ כָּל קְלָלוֹת אָלוֹת וְשַׁמַּתּוֹת וַחֲרָמִים וְנִדּוּיִם וְאִרוּרִים וּנְזִיפוֹת וּבִטּוּיִים וּכְשָׁפִים וְכָל דְּבָרִים רָעִים. וְכָל חֲלוֹמוֹת רָעִים וּפִתְרוֹנוֹת רָעִים וּמְסִירַת דִּין וּפִתְחוֹן פֶּה לְרָעָה. וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים, וְכָל מִינֵי גְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְכָל מִינֵי עַיִן הָרָע, שֶׁהוּשָׂמוּ עֲלֵיכֶם אוֹ עַל שׁוּם אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתְכֶם. וְכֵן קְלָלוֹת שֶׁקִּלְּלוּ אֶתְכֶם אֲחֵרִים אוֹ שֶׁקִּלַּלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם בְּכָל אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. אוֹ שֶׁנִּתְחַיַּבְתֶּם שׁוּם קְלָלָה. אוֹ אִרוּר. אוֹ חֶרֶם. אוֹ נִדּוּי. אוֹ נְזִיפָה. אוֹ שׁוּם גְּזֵרָה רָעָה בְּאֵיזֶה צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. עַל הַכֹּל מֵעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מַתִּירִין וּמְבַטְּלִים הַכֹּל. וְכָךְ אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים: בְּצֵרוּף וּבִרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וּבִרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. וּבִרְשׁוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. מְחו קרא עוד

    יתקבצו יותר מעשרה, ובכללם יהיו איזה תלמידי חכמים ויראי שמים, ואם לא ימצאו שם עשרה, סגי בשלשה. ויעמוד אחד מתוך העדה ויאמר:
    הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מִמַּעֲלַתְכֶם לְהַתִּיר לָנוּ כָּל קְלָלוֹת וּנְזִיפוֹת וּדְבָרִים אֲסוּרִים. וּלְבַטֵּל עַיִן הָרָע הֵן וְכַיּוֹצֵא בָהֶן:
    והמתירים אומרים:
    מֻתָּרִים יִהְיוּ כָּל קְלָלוֹת אָלוֹת וְשַׁמַּתּוֹת וַחֲרָמִים וְנִדּוּיִם וְאִרוּרִים וּנְזִיפוֹת וּבִטּוּיִים וּכְשָׁפִים וְכָל דְּבָרִים רָעִים. וְכָל חֲלוֹמוֹת רָעִים וּפִתְרוֹנוֹת רָעִים וּמְסִירַת דִּין וּפִתְחוֹן פֶּה לְרָעָה. וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים, וְכָל מִינֵי גְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְכָל מִינֵי עַיִן הָרָע, שֶׁהוּשָׂמוּ עֲלֵיכֶם אוֹ עַל שׁוּם אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתְכֶם. וְכֵן קְלָלוֹת שֶׁקִּלְּלוּ אֶתְכֶם אֲחֵרִים אוֹ שֶׁקִּלַּלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם בְּכָל אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. אוֹ שֶׁנִּתְחַיַּבְתֶּם שׁוּם קְלָלָה. אוֹ אִרוּר. אוֹ חֶרֶם. אוֹ נִדּוּי. אוֹ נְזִיפָה. אוֹ שׁוּם גְּזֵרָה רָעָה בְּאֵיזֶה צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. עַל הַכֹּל מֵעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מַתִּירִין וּמְבַטְּלִים הַכֹּל. וְכָךְ אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים:

    בְּצֵרוּף וּבִרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וּבִרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. וּבִרְשׁוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. אֵין כָּאן קְלָלוֹת. אֵין כָּאן אָלוֹת. אֵין כָּאן שַׁמַּתּוֹת. אֵין כָּאן אִרוּרִים. אֵין כָּאן חֲרָמִים. אֵין כָּאן נִדּוּיִים. אֵין כָּאן נְזִיפוֹת. אֵין כָּאן בִּטּוּיִים. אֵין כָּאן כִּשּׁוּפִים. אֵין כָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לְרָעָה. אֵין כָּאן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים. אֵין כָּאן עַיִן הָרָע דַּאֲנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרָע דְּנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרָע דְּשׂוֹנְאִים וּדְאוֹהֲבִים. כֻּלָּם יִהְיוּ בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים וַחֲשׁוּבִים כִּכְלִי חֶרֶס הַנִּשְׁבָּר וּכְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. וְכָל מִינֵי עַיִן הָרָע יוּסְרוּ מֵעֲלֵיכֶם וּמִבָּתֵּיכֶם וְיֻשְׁלְכוּ לִמְצוּלוֹת יָם. כַּכָּתוּב:
    וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם. לְמַעַן יָשׁוּב יְדֹוָד יאהדונהי מֵחֲרוֹן אַפּוֹ. וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:

    אָנָּא יְדֹוָד יאהדונהי הִתְמַלֵּא רַחֲמִים. וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעֲסֶךָ, וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְיִתְמַתְּקוּ הַדִּינִים, וּזְכֹר לָנוּ עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּאִלּוּ אֶפְרוֹ צָבוּר וּמֻנָּח עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְהַבֵּט בְּאֶפְרוֹ לְהַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל מִכָּל רָע. וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת בְּשֵׁם (קר"ע שט"ן). וּכְשֵׁם שֶׁמַּסְכִּימִים וּמַתִּירִים לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. כַּךְ יַסְכִּימוּ וְיַתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. וְכָל הַקְּלָלוֹת וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וּפִתְרוֹנוֹת רָעִים. וּפִתְחוֹן פֶּה לְרָעָה וְכָל גְּזֵרוֹת רָעוֹת. כֻּלָּם יִתְהַפְּכוּ עֲלֵיכֶם וְעָלֵינוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. כַּכָּתוּב:
    וְלֹא אָבָה יְדֹוָד יאהדונהי אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ יְדֹוָד יאהדונהי אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְדֹוָד יאהדונהי אֱלֹהֶיךָ. וּכְתִיב:
    וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּידֹוָד יאהדונהי אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם:
    עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. יְדֹוָד יאהדונהי עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְדֹוָד יאהדונהי יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

    נוסח כפי המקובל מהחיד"א ז"ל
  • אל תהי קללת הדיוט קלה בעינך לדיבור יש השפעה גדולה מאד על חיינו ולכן חשוב שנהיה ערים לדיבור ונשמור על לשונינו וצריך מאד להיזהר מלומר מילים כגון: "בחיי" או להישבע בחיי האמא או הילדים שבעוון זה ילדים מתים בדמי ימיהם. אדם שקולל ע"י אדם אחר ואפילו על ידי משוגע, לא יזלזל בקללה ויעשה התרת קללות כי כבר אמרו חז"ל:  "אל תהי קללת הדיוט קלה בעינך" (ב"ק פ"ח דף צ"ג)

הירשם כאן לקבלת ניוזלטר!

שדות חובה מסומנים באדום