הסגולה היומית
תפילה נאה לט"ו בשבט: תפילה נאה לאמרה לפני אכילת הפירות ביום ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות &nb...תפילה נאה לט"ו בשבט
תפילה נאה לאמרה לפני אכילת הפירות ביום ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות
אָנָּא השם רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁלֹּא הֶחְסַרְתָּ מֵעוֹלָמְךָ דָּבָר, וּבָרָאתָ בּוֹ אִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם, אָנָּא זַכֵּנוּ לִטְּעֹם מִנֹּפֶת צוּף פֵּרוֹתֶיךָ הַנְּעִימִים, אֲשֶׁר פֵּאַרְתָּ בָּהֶם עוֹלָמְךָ, זַכֵּנִי לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁבְּפֵרוֹתֶיךָ, אֲשֶׁר בָּהּ יִתְרוֹמְמוּ וְיָשׁוּבוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת אֵלֶיךָ בָּאַהֲבָה, זַכֵּנִי בִּזְכוּת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַטּוֹעֲמִים בַּיּוֹם זֶה מִשֶׁפַע מִינֵי פֵּרוֹתֶיךָ לִרְאוֹת בַּתִּקּוּן כָּל הַסְּפִירוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת. אָנָּא, זַכֵּנוּ לְכַוֵּן לִטְעֹם פֵּרוֹתֶיךָ בִּקְּדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה לֶשֶׁם שָׁמַיִם, לְתַקֵּן שָׁרָשָׁם כְּפִי שֶׁהָיָה בְּגַן עֵדֶן מִקֶדֶּם, בַּשָּׁעָה שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לָאָדָם הָרִאשׁוֹן: "מִכָּל עֵץ הַגַּן אָכֹל תֹּאכַל". זַכֵּנִי לַסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים הַנּוֹרָאִים הַגְּנוּזִים בְּכָל פְּרִי וּפְרִי, לִסְגֻלַּת הֱיוֹתוֹ כְּלִי נִפְלָא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, לִדְבֵקוּת עִלָּאִית, לָאוֹר אֵין סוֹף, כַּאֲשֶׁר הֵאִיר עֲדַיִן הָאוֹר הַגָּנוּז, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מְזֻמָן לְיוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת .
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה גִּלִּיתָּ לָנוּ עַל יְדֵי בְּחִירֵי צַדִּיקֶיךָ, שֶׁגַּם עַכְשָׁו אָנוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לְכָל זֶה, וְדַיקָא עַל יְדֵי הָאֲכִילָה, כִּי עַל יְדֵי אֲכִילָה בִּקְּדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה נִמְשָׁכִים מַקִּיפִים נִפְלָאִים, שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאָכִים אֵינָם מַשִּׂיגִים אוֹתָם. עַל כֵּן בָּאנוּ עַתָּה לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, אָבִינוּ אַב הָרַחְמָן, שֶׁנִּזְכֶּה בַּאֲכִילַת פֵּרוֹתֶיךָ בְּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, שֶׁתָּאִיר לָנוּ בְּהֶאָרַת הָרָצוֹן, בְּהֶאָרַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִכְּסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד אֵלֶיךָ בִּרְצוֹן מֻפְלָג, אֲשֶׁר יוֹצִיא אוֹתָנוּ מִגַשְׁמִיוּתֵנוּ לְגַמְרֵי, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה מִן הַמַּלְאָכִים, כִּי עֲתִידִים צַדִּיקִים, שֶׁתּהא מְחִצָתָם לְפָנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כַּאֲשֶׁר יָבוֹאוּ וְיִשְׁאֲלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, הַשּׁוֹפֵעַ וּמֵאִיר בְּפֶרוֹתֶיךָ, זַכֵּנִי לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁעַל יָדוֹ נִמְשֶׁכֶת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדְךָ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה, שֹׁרֶשׁ כָּל עֲשֶׂרֶת המאמרות, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ. אָנָּא זַכֵּנוּ עַל יְדֵי טְעִימַת פֵּרוֹתֶיךָ לִזְכּוֹת לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, לַחְזוֹת בַּנֹּעַם ה' וּלְהַכִּיר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרֵךְ. אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֶית ה' כָּל יְמֵי חַיָּי, לַחְזוֹת בַּנֹּעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ .
גדולים מעשי צדיקים - פרק ד'
בשנים האחרונות אנו עדים לסימן הגאולה הגדול ביותר - עם ישראל שבים בתשובה וכדברי הגמרא אין הדבר תלוי אלא בתשובה. ומדי פעם שומעים אנו על "דתיים" שעזבו דרך התורה והמצוות כי כך עלה בגורלם, שמתוקף הצירופים והנסיונות הוכרע כי אין להם הזכות לחסות תחת כנפי השכינה, וזה פשוט וברור לכל שאם כל הדתיים היו נשארים דתיים היכן אם כן הבחירה החופשית? האם העובדה שנולדו בתוך חיק משפחה דתית היא ערובה שישארו תחת כנפי השכינה? אלא שלכלם ישנם נסיונות ומי שמנצח המלחמה זוכה להסתופף בחצרות ה'.
ולעומת זאת האם כל אותם תינוקות שנשבו והורעלו תחת כפיה חילונית של "יהודים אנטישמים" אשמים שרחוקים הם מאוד פני מלך חיים? האם שופט כל הארץ לא יעשה משפט?
אלא ודאי שניתנים להם סימנים ורמזים, שיעורים וסמינרים ופותחים להם שערים רבים לראות את אור האמת ובאופן זה שבים בתשובה.
וכך גזרה חוכמתו יתברך שהדורות האחרונים יונהגו ללא ניסים גלויים וברורים כניסים שהיו בדורות שעברו.
ואף ניסי המלחמות השונות שהיו בארץ הקודש, במיוחד מלחמת המפרץ שללא ספק נראו בה ניסים ברורים, נסתתרו בשל תוקף הצרות כי "החושך יכסה ארץ וערפל לאומים". ואותם שניצלו ממוות בטוח שכחו הנס ושבו לרישעם בשל סירבול וריבוי הצרות וחולשת הדעת.
ומעניין מאוד כי בתקופת הגמרא אירעו ניסים רבים בכמות ונוראים באיכות עד להפליא ותיפח רוחם של אותם שוטים שאומרים כי אלו הן "אגדות" "סיפורים" (דברי זוהר). וכדי להתבונן בעוצמתם של התנאים הקדושים יש לפתוח את מסכת חולין דף ז' ולראות לעינינו מעשיו הנוראים של רבי פנחס בן יאיר, עד אשר אמר עליו רבי יוסי: כמה גדול רבי פנחס בן יאיר יותר ממשה ושישים ריבוא ישראל, ואם לא אמר זאת רבי יוסי לא היינו מעיזים לחשוב כך אפילו בחלום. וכך היה:
רבי פנחס בן יאיר הלך לעסוק בפדיון שבויים, פגע בנהר ששמו גינאי, אמר רבי פנחס לנהר גינאי: חלוק מימיך כדי שאוכל לעבור, אמר לו הנהר: אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני, אתה ספק עושה רצון קונך אני ודאי עושה רצון קוני, אמר רבי פנחס לנהר: אם אין אתה מחלק, גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם. מיד התחלק הנהר. היה שם יהודי אחד שנשא חיטים למצות. ציוה רבי פנחס לנהר שיחלוק ונחלק. היה שם ערבי אחד שהלך איתם ציוה רבי פנחס בן יאיר שיחלוק גם לו כדי שלא יאמר כך עושים למלוה ונחלק. ועל כך אמר רבי יוסי שגדול רבי פנחס יותר ממשה ושישים ריבוא ישראל, שלעם ישראל נחלק הים פעם אחת ולו ג' פעמים וכמובן ששיחתו של רבי פנחס עם הנהר היתה עם השר הרוחני הממונה על הנהר.
וכך היתה ההשגחה בתקופת התלמוד ליתן לגדולים הללו כוחות מיוחדים לשדד חוקות הטבע וכוחות אלו עיקרם לא היתה "מתנה" כי אם יגיעה גדולה בתיקון וזיכוך המידות כפי שנראה בפרקים הבאים. והגמרא במסכת ברכות דף כ' שואלת מדוע לראשונה קרה להם ניסים ולנו לא? אם בגלל שלמדו יותר והלוא בשנותיו של רבי יהודה למדו רק סדר נזיקין ואנו לומדים כל השישה סדרים, ורבי יהודה אך הוריד את נעלו בעת עצירת הגשמים להביע את צערו מיד ירדו גשמים ואנו צועקים ומצטערים ולא נענים, ענה לו אביי לרב פפא: הראשונים היו מוסרים עצמם על קידוש השם ואנו לא.
וכן אמר רבי יוחנן במסכת יומא: טובה צפרנן של ראשונים מכריסן של אחרונים. וכתב בספר ליקוטי מוהר"ן בתורה קפ"ו "מי שמאמין באמת בדברי הצדיקים, הוא רואה מהם מופתים גדולים בכל עת, כי הצדיקים האמיתיים מלאים מופתים ומי שמאמין בהם ומשים לב לדבריהם, הוא רואה ומוצא אחר כך שכל מה שנעשה אחר כך הכל היה מרומז בדבריהם". והגמרא במסכת ברכות שואלת קושיה נוספת, המתעוררת מתוקף ההנהגה הניסית היא דברי חז"ל "שכל העושים לו נס מנכים לו מזכויותיו" ואם כן יוצא שאסור לבקש נס, היכן אם כן החילוק בין הצורך הגדול להתפלל שכל חסרון שיש הוא כדי לעורר אותנו להתפלל ובין החשש שאין לבקש ניסים? דהרי אמרו חז"ל "סיבת היות אימותינו עקרות מכיוון שהקב"ה חפץ בתפילותן של צדיקים".
ובמדרש רבה איתה בשל ר"ל כי לרבקה אמנו לא היה כלל רחם והיא קרעה ליבה בתפילה ונתעברה, ונראה לתרץ כי הכל תלוי במבקש הנס, כאשר הוא יודע בידיעה ברורה ללא כל פניות כי הכל מושגח מהשם יתברך וכל הטבע ויצירת יש מאין הוא נס אחד גדול ופלא עצום יותר מקריעת ים סוף, לא ינכו לו מזכויותיו ובכוחו לבקש ולדרוש הנס, ועד שאם התאמץ בתפילתו וטרח על כך ועמל על כך ונעשה לו נס על כך נאמר "יגעת ומצאת תאמין".
מתוך הספר 'חרבות בשפתותיהם' של הרב שלמה עופר שליט"א
למאמר הקודם בסדרת "גדולים מעשי צדיקים" הקלק כאן!
