page_title: תשעה באב הלכות תשעה באב | מוסדות שמ"ע :: מוסדות שמ"ע - שאו מרום עיניכם | הרב שלמה עופר

תשעה באב

  • אסרו חכמים לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת שאוכל אחר חצות היום אסרו חכמים לאכול שני תבשילים, ואפילו בישל מין אחד בשתי קדרות, אלא שאחד עבה ואחד רך גם זה נחשב שני תבשילים, ואסור לאכול משניהם בסעודה המפסקת. אבל אם שניהם שוים אלא שהוצרך לבשל בשתי קדרות מפני שבני הבית מרובים, מותר לאכול משניהם. ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקעד
  • ילדים אינם צמים בתשעה באב הילדים פטורים מלהתענות בתשעה באב כל שאינם בני מצוה, ואין בזה חינוך, שאנו מאמינים בביאת המשיח. אבל אל יאכילו אותם מעדנים. ילקוט יוסף מועדים הלכות תשעה באב
  • פירות וירקות בסעודת המפסקת פירות וירקות חיים מותר לאכול מהם אפילו כמה מינים אבל אם הם כבושים דינם כמבושלים ואין לאכול מהם יותר ממין אחד בסעודת המפסקת. ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקעה
  • סיגריות בתשעה באב ראוי ונכון להחמיר שלא לעשן סיגריות בתשעה באב. ובפרט יש להחמיר בעת קריאת איכה וקינות בבית הכנסת. אבל לצורך קצת, כגון למי שרגיל מאד בעישון, ויש לו צער גדול במניעתו מעישון סיגריות, יש להתיר לו לעשן בתשעה באב בצינעא בתוך ביתו וכדומה. שו"ת יביע אומר ח"א סי' לג - מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א
  • חמשת העינויים שחייבים בתשעה באב 1. אסור לאכול ולשתות בתשעה באב. (רק מי שחולה אז מותר לו לאכול). 2. אסור להתרחץ ואפילו להשים אצבע קטנה במים אסור. (לנקות לכלוך שעל גופו במים מותר) 3. אסור לנעול מנעל או סנדל מעור, אלא יש ללבוש נעל מחומר אחר. 4. אסור לסוך את גופו או חלק מגופו בשמן, לכן אסור למרוח קרם ידיים או קרם גוף. 5. אסור בתשמיש המיטה, אבל מותר למסור דבר מידו ליד אשתו שאינה נדה בתשעה באב. וכן מעיקר הדין אין צריך להזהר בשאר דיני הרחקות בתשעה באב, וכן מעיקר הדין אין צריך להזהר שלא לגעת באשתו בתשעה באב. 'חזון עובדיה' למרן הרב עובדיה יוסף שליט"א
  • מי חייב או לא חייב בצום תשעה באב הכל חייבים להתענות בתשעה באב, ואסור לפרוץ גדר, ואפילו מעוברות ומניקות שפטורות משאר צומות של דברי קבלה, מתענות ומשלימות בתשעה באב. אך מעוברות ומניקות שיש להן חולי, אפילו אין בו סכנה אין להם להתענות בתשעה באב. ואם יש להן חולשה רבה, יעשו שאלת חכם. ונכון לעשות שאלת חכם בכל מקרה. ילקו"י מועדים עמ' תקעז
  • רחיצה אסורה בתשעה באב רחיצה אסורה בתשעה באב בין בחמין בין בצונן, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור. ובשחרית נוטל ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו בלבד, ולאחר שניגבם ועדיין לחות קצת מעבירם על עיניו. ואם היה לכלוך על גבי עיניו ודרכו לרחצם במים, רוחץ ומעבירו ואינו חושש. ילקוט יוסף לרב יצחק יוסף
  • לימוד תורה בתשעה באב אסור ללמוד תורה שכן זה משמח את האדם, אלא יש ללמוד בדברים עצובים. כגון: הלכות אבלות, אגדות חורבן בית המקדש, ספר איוב וירמיה. ומי שאינו יודע ללמוד רק תהילים מותר לו לקרא תהלים. 'חזון עובדיה' למרן הרב עובדיה יוסף שליט"א
  • לא יאכל בשר בסעודה המפסקת ערב תשעה באב לא יאכל בשר בסעודה המפסקת, ואיסור זה הוא מצד הדין ולא מצד המנהג, ולא ישתה יין, ובשר מלוח ובשר עוף בכלל האיסור. ונהגו להחמיר שלא לאכול דגים, וכן תבשיל שנתבשל בו בשר אסור, וכן אין לשתות שכר בסעודה המפסקת, והוא הדין לבירה ושאר משקאות. ויש מתירים לשתות קצת שכר לעיכול למי שהורגל בכך וקשה לו בלא זה. ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקעד
  • ישיבה על כיסא בתשעה באב אסור לשבת על כסא או ספסל אלא יש לשבת על הארץ או על איזה כרית או מזרון. יש  מקילים לשבת על כסא נמוך שהוא פחות מ-24 ס"מ. אבל מלאחר חצות היום מותר כבר לישב על כסא גבוה כרגיל. 'חזון עובדיה' למרן הרב עובדיה יוסף שליט"א
  • אמירת שלום בתשעה באב אסור לומר "שלום" בתשעה באב, ואם אדם הקדים ואמר לך "שלום" תענה לו בשפה רפה ובכובד ראש. 'חזון עובדיה' למרן הרב עובדיה יוסף שליט"א
  • לא יטייל בערב תשעה באב לא יטייל בערב תשעה באב. וכן ההולכים לכותל המערבי מערב תשעה באב, צריך שתהיה כוונתם לצורך התפלה, ולא לשם טיול ומפגש. ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקעו
  • נעילת הסנדל בתשעה באב נעילת הסנדל אסורה בין לאנשים בין לנשים, ודוקא בנעלים של עור, אבל של בגד ועץ וגומי, מותר, שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחף, ואפילו לובש גרבים ונועל עליהם נעלי עור אסור. לקוט יוסף על המועדים עמוד תקעט
  • נטילת ידים בתשעה באב כשקמים בבקר וגם כשיוצאים מהשרותים אז נוטלים רק עד מקום חיבור האצבעות ליד, ולא נוטלים כל כף היד כמו כל יום. אבל חולה הנוטל ידיו לסעודה אז נוטל כמו כל השנה את כל כף ידו. 'חזון עובדיה' למרן הרב עובדיה יוסף שליט"א
  • לא ישבו לאכול שלשה יחד יש להזהר שלא ישבו שלשה לאכול ביחד, כדי שלא יתחייבו בזימון, ואפי' ישבו ואכלו יברך כל אחד לעצמו בלי זימון. ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקעו
  • חולה לא יתענה בתשעה באב חולה, אפילו אין בו סכנה פטור מלהתענות בתשעה באב, וחולה שנתרפא ועודנו חלוש ומצטער מאד בתעניתו, מותר לו לאכול, ואין צריך אומד, רק שלא יאכל למעדנים. ומי שהוא חולה שאינו יכול להתענות אלא אם כן יאכל בלילה, יש אומרים שמותר לו לאכול בלילה, ויתחיל לצום עם עמוד השחר, והעושה כן יש לו על מה לסמוך. [שם]. וכן זקנים תשושי כח שהתענית צער גדול להם, והרופא אומר שמזיק להם התענית, מותר להם לאכול. ויולדת או חולה האוכלים בתשעה באב, אין צריכים לאכול פחות פחות מכשיעור, כמו ביום הכפורים, אלא יאכלו כרגיל. יביע אומר חלק י' חאו"ח סימן לט - הרב עובדיב יוסף שליט"א

הירשם כאן לקבלת ניוזלטר!

שדות חובה מסומנים באדום