וחי אחיך עמך זה כלל גדול בתורה

Addthis Facebook Twitter Google+ Email Print
שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא וכולם מתו בפרק אחד בין פסח לעצרת על שלא נהגו כבוד זה בזה.
איך יתכן לומר על תלמידי רבי עקיבא שהיו תלמידי ישיבה קדושים וטהורים כי לא נהגו כבוד זה בזה? הרי רבם היה זה שדרש "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" היתכן כי תלמידיו לא יכבדו זה את זה?
והאם רבי עקיבא לא ראה את מעשי תלמידיו? איך לא הוכיחם?
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם | ל' ניסן ה'תשע"ד
"ואהבת לרעך כמוך" דרש רבי עקיבא: זה כלל גדול בתורה.
על המילים "וחי אחיך עמך" דרש רבי עקיבא: חייך קודמים לחיי חברך. וידועה הגמרא: "שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים. אם שותין שניהם, מתים ואם שותה אחד מהן, מגיע לישוב. דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא ר' עקיבא ולימד: וחי אחיך עמך, חייך קודמים לחיי חבירך. (בבלי, ב"מ, ס"ב, ע"א)

שואל החתם סופר: אם דורש רבי עקיבא "חייך קודמים לחיי חברך" איך יתכן לקיים את מצוות ואהבת לרעך 'כמוך'? ומשיב החתם סופר כי כך דרש רבי עקיבא: ואהבת לרעך 'כמוך' זה כלל גדול ב'תורה'. כלומר, בחיים הגשמיים אנו אכן דורשים כי חייך קודמים לחיי חברך אך בחיים הרוחניים אתה מצווה לאהוב את רעך כמוך.

מכאן נבין מדוע נקטה הגמרא בלשון של שנים עשר אלף תלמידים במקום לנקוט בלשון הרגילה של עשרים וארבעה אלף, רבי עקיבא שהכיר בבעיית תלמידיו וידע כי אינם מכבדים זה את זה כראוי בלימוד התורה ואינם מקדישים מספיק זמן לחבריהם בלימוד התורה עשה אותם זוגות זוגות, צעיר עם מבוגר כדי שישקיעו אחד בשני ולא ידאגו רק לעצמם ולהבנתם.
אך תלמידיו שלא הבינו את כוונתו כראוי הפכו להיות זוגות ואותם זוגות עזרו רק זה לזה אך לא נהגו כבוד בשאר הזוגות ואם זוג אחד הבין וידע ללמוד טוב יותר מזוג אחר, לא נחלצו לעזרתם ולכן מחשיבה אותם הגמרא כשנים עשר אלף זוגות ולא כעשרים וארבע אלף יחידים.

מאוחר יותר, הוכיח רבי עקיבא עצמו כי בלימוד תורה אכן יש למסור נפש למען האחר וכאשר גזרה מלכות רומי על האיסור ללמוד תורה היה זה רבי עקיבא שהקהיל קהילות ברבים ומסר את נפשו עד שתפסוהו לבית האסורים ואף שם התגנב אליו רבי שמעון בר יוחאי, תלמידו המסור ויחד למדו הם תורה.

אותם ימים, בין פסח לחג השבועות שהיו בעבר מהימים השמחים ביותר בעם היהודי הפכו לימי אבל וקינה על תלמידי רבי עקיבא, תלמידי ישיבה קדושים שהקדוש ברוך הוא דקדק איתם כחוט השערה בהיותם צדיקי עליון.

אך יום אחד בכל שנה, י"ח באייר, ל"ג לספירת העומר, יוצאים לפתע כולם מאבלם ואותו יום הופך באחת מאבל לחג, שהרי ביום זה נפטר רבי שמעון בר יוחאי. כל עם ישראל חוגגים את יום הילולתו ומאות אלפים אף באים לפקוד את קברו.

ונשאלת השאלה מדוע זה? האם רבי שמעון בר יוחאי היה התנא או הצדיק היחידי שנפטר בין פסח לעצרת? ומדוע אם כן מצאו חכמים לנכון להפוך את יום פטירתו לחג יותר מימי פטירת חבריו?

ידוע כי לאחר מותם של עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא שררה עולם התורה בחשכה וכפי שידוע הייתה קיימת סכנה שתשתכח תורה מישראל ח"ו.
היו באותו דור תנאים גדולים והיו ישיבות שעדיין פעלו אך יחד עם גזירות מלכות רומי נדמה היה כי דור ההמשך יהיה בסכנה.

ת"ר כשנכנסו רבותנו לכרם ביבנה אמרו עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר "הנה ימים באים נאם ה' אלוקים והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'" וכתיב "ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו".
רבי שמעון בר יוחאי אומר חס ושלום שתשתכח תורה מישראל שנאמר "כי לא תשכח מפי זרעו"
אלא מה אני מקיים "ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו" לא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה. אבל זאת הבטיח רבי שמעון כי התורה לעולם לא תשתכח מישראל ומי לנו כרבי שמעון בר יוחאי שאף קיים את הבטחתו עד שאמרו עליו התנאים בני דורו:
אמר רבי אבא: בדורו של רבי שמעון אפילו תינוקות זכו בזכותו בחכמה עילאה.

אמר רבי יהודה: אשרי חלקך רבי שמעון, שבזכותך אפילו ילדים בבית הספר הם הרים רמים וחזקים.

ואכן מסופר בגמרא כי בימיו של רבי שמעון לא היה אדם אחד שלא הניח חיי שעה ויצא לעסוק בחיי עולם. כולם עסקו בלימוד תורה, חלק למדו מבוקר עד ערב וחלק קבעו עיתים לתורה.

כפי שחזו הנביאים, אנו כבר בעיצומם של ימי הרעב, בהם אין רעב ללחם ואין צמא למים כי אם לדבר ה'. בזמן מלחמת העולם השנייה ואפילו לאחריה נדמה היה כאילו והקיץ הקץ על לומדי התורה, עברו אך שבעים שנה ומברכתו של רבי שמעון חיים אנו עד עצם היום הזה.
מפעלי התורה שוקקים חיים ומתרחבים עוד ועוד מתמלאים באנשים שהרעב נתן בהם את אותותיו ויושבים הם דרוכים ובולעים בצמא את דבר ה'.

אכן ראוי הוא רבי שמעון לסמוך עליו... את פטירתו אנו חוגגים? לא ולא! כי אם את הבטחתו שמתקיימת בעוז עד היום הזה.
תלמידי ישיבה בעת לימודם
תלמידי ישיבה בעת לימודם

דפים קשורים

ימי ספירת העומר (לצפייה) הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים   י"ז אייר ה'תשע"ב

ביום ראשון, י"ד אייר פסח שני (06/05/2012) מסר הרב שלמה עופר שיעור מיוחד בנצרת עילית בנושאים הבאים: ימי ספירת העומר | פסח שני | קבלת התורה | אהבת חינם | צדקה ועוד' בואו לצפות!

ואהבת לרעך כמוך? שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם   ט' אייר ה'תשע"ב

ישנה ביהדות חשיבות רבה למצוות ואהבת לרעך כמוך, מצווה אשר מסמלת את הבסיס לתורה כולה כפי שאמר הלל הזקן לאותו נוכרי שבקש ללמוד את התורה כולה בעודו עומד על רגל אחת: "דעלך סני - לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור". ('מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, זו (תמצית) כל התורה והשאר פירוש הוא, לך ללומדו

מנהגי ל"ג בעומר והפיוטים שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם   ט"ו אייר ה'תשע"ב

 "יום י"ח באייר שלושים ושלושה בספירת העומר, יום הילולא [= יום שמחתו] של רבי שמעון בר יוחאי, עשאוהו ישראל יום טוב באמצע ימי הצער שלפניו ושלאחריו. אין אומרים בו תחנון. עושים בו שמחת נשואין ומסתפרים בו כמנהג האשכנזים...

בר יוחאי נאזרת בגבורה הרב שלמה עופר שליט"א | עלון שאו מרום עיניכם   י"ד אייר ה'תשע"ג

"והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" [דניאל יב ,ג] אומר הזוהר: "והמשכילים אלין רבי שמעון וחבריא (רבי שמעון וחבריו). כד אתכנשו למעבד האי חיבורא, רשותא אתיהב להון ולאליהו עמהון ולכל נשמתין דמחיבתאן לנחתא ביניהו ולכל מלאכיא באתכסיא ובאורח שכל", הזוהר מגלה לנו שבחיבור הנפלא הזה של הזוהר השתתפו אליהו הנביא, נשמות הצדיקים והמלאכים.

הצדיק נפטר ואתם חוגגים? שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם   ט"ו אייר ה'תשע"ג

האם מגיע ל-24,000 תלמידי ישיבה למות  רק בשביל שלא נהגו כבוד זה בזה? מדוע ביום פטירתו של צדיק כרבי שמעון בר יוחאי אנו שמחים וצוהלים במקום להזיל דמעה? ועוד יותר מכך מדוע זה דוחה את האבלות על אלפי תלמידים שמתו בימים אלו?

ל"ג בעומר עם הרב שלמה עופר שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם   כ"א אייר ה'תשע"ג

לצפייה: מתוך סדר ההדלקה והריקודים של הרב שלמה עופר שליט"א עם בני הישיבה לכבודו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. צפייה נעימה!

שדות חובה מסומנים באדום

הירשם כאן לקבלת ניוזלטר!

שדות חובה מסומנים באדום