page_title: מתורת רבי נחמן | פרשת צו מתורת רבי נחמן | פרשת צו :: מוסדות שמ"ע - שאו מרום עיניכם | הרב שלמה עופר

מתורת רבי נחמן | פרשת צו

Addthis Facebook Twitter Google+ Email Print
בכל לילה קודם לעבודת היום החדש היה הכהן משלים את עבודת יום האתמול ב‘תרומת הדשן‘ ע"י שלקח מלא המחתה (כף) דשן מהתפוח (ערימת אברי קרבנות שנתעכלו) שהיה במרכז המזבח ויורד עימה בכבש (שבו עולים למזבח) וחוזר עשר אמות במזרח הכבש לכיוון המזבח ומניחו כב אמה מדרום המזבח וג' טפחים מהכבש ושם היה נבלע בקרקע בנס.
הרב רפאל א.ג. | ז' ניסן ה'תשע"ה
הכהן התורם את הדשן מצווה ללבוש מכנסי בד (פשתן) על בשרו בלא חציצה. ומבאר האור החיים שמצוה זו רומזת לאותם אנשים העוסקים להכניס אמונה בבני ישראל שהם "יקירי אל עליון" אשר אין דבר מפסיק בינו לבינם, והוא מה שדקדק לומר ומכנסי בד לשון הכנסה, בד הוא בחינת האחדות (שכך נקרא הפשתן כיון שגדל כל ענף לבד), לאלה אמר על בשרו, פירוש אין דבר מפסיק בינם לבין ה'. 

ומי לנו גדול בזה מאהרן הכהן שאפילו משה רבנו היה צריך לפיו כדי לקרב את ישראל במצרים כשהיה הדבור בגלות כמ"ש (שמות ד' טז) ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה... וכל ימיו היה טורח לעשות שלום בישראל כדאיתא בתנא דבי אליהו רבה סוף פרק יג - אהרן שנתכן ועשה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ובין ישראל לישראל ובין ישראל לחכם ובין חכם לחכם ובין אדם לחבירו ובין איש לאשתו... כמה שהיה מדבר הקב"ה עמו בשמחה.

דקא עליו אומר המדרש (קרא רבה ז' א') - (שנאה תעורר מדנים משלי י' יב) שאהרן עורר שנאה בין ישראל לאביהם שבשמים ושנאה זו עוררה מדנים דהנו כעס גדול עליו ועל כן לא דובר בו בכל פרשת קרא אלא בבניו. ומה העוון החמור שעשה מבאר המדרש שאחרי שגררו הערב רב את ישראל לעוון העגל ובאו לאהרן שיעשה להם אלהים במקום משה רבנו וכיון שראה שכבר גמרו בדעתם לעשות ע"ז, אזי מרוב אהבת ישראל שהיתה בו מסר נפשו עליהם ואמר הביאו זהב כי רצה שהחטא יקרא על שמו ועשה עצמו מצוה עליהם לעשות רצונו, לבסוף נעשה העגל והיו גם ישראל מקריבים לו קרבנות, וזה כבר לא יכול היה אהרן לסבול שמקריבים לע"ז במקום להש"י, ומכאן והלאה הפך עצמו, ונטל קרבנן ומיעך אותו, באותו הרגע עזבו אותו ישראל ונעשו מזידים ולא שוגגים, ועל זה נאמר (דברים ט') "ובאהרן יתאנף (מלשון חרון אף) ה' מאד להשמידו" (דהיינו כילוי בנים) ועל זה אמר לו משה (שמות לב) "מה עשה לך העם הזה" דהיינו מדוע לא מסרתה נפשך על ישראל עד הסוף כדי שיהיו שוגגין ולא מזידין. וכל כך למה כי חביבין צדיקים לפניו ית' אבל זה עד כמה שהם מלמדים זכות על ישראל ומחזירים אותם אליו ית'.

עמד משה והתפלל עליו (ועל זה דורש המדרש את המשך פסוק הנ"ל ועל כל פשעים תכסה אהבה) אמר משה לפני הקב"ה הבור שנואה ומימיה חביבין? חלקת כבוד לעצים בשביל בניהן (דהיינו פרותיהם), שלמדנו במשנה כל העצים כשרים למערכה חוץ משל זית ושל גפן (שכיון שפרותיהם מקריבין על המזבח לא ראוי ליקח מהן להסקתו) ולאהרן אין אתה חולק לו כבוד בשביל בניו? אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך, שבשבילך אני מקרבו, ולא עוד אלא שאני עושה אותו עיקר ובניו טפלים (שם ו) צו את אהרן ואת בניו לאמר: 
מאז חטא העגל מאתים וחמישים יום עד ר"ח ניסן שבו ציוה על הקרבנות לא נזכר אהרן אלא כאן במצוה זו של תרומת הדשן ומבואר בספרים שסוד מצוה זו גמר ושלימות התשובה שכיון שאדם המקריב קרבן צריך להרגיש שבהמה זו שנשחטת ונשרפת היא במקום נפשו הבהמית שהחטיאה אותו עד שעבר על רצון הש"י, וכשבא להקריבה היה מביט בו הכהן ומביאו לחרטה עצומה על מעשיו ואם לא די בכך היה רומז ללווים לנגן ובפני ניגונם לא היה שום אדם יכול שלא לשוב בלב שלם ובבכי גדול אל הש"י (מאור ושמש פ' קרח בשם ברית מנוחה) והיה לבו בוער כל כך לתקן חטאו עד שעם כל מה שנעשה בקרבן היה נעשה בו בעצמו לא נחה דעתו כי עדיין נשאר אפר שלא עלה לרצון שהרי נשאר ולא נשרף וסופו לצאת מבית המקדש ותיקון לזה ציווה הש"י להניח מחתה של דשן מעומק המאוכלות הפנימיות שבתפוח ולהניחו סמוך למזבח במזרח הכבש ושם בנס היה נבלע באדמה ומצטרף להיות חלק מהמזבח כפרה עצמו לדורות, ובזה נחה דעתו של החוטא שנתכפר חטאו בשלימות (ספר הפרשיות עפ"י בית יעקב). 

יהי רצון שנזכה לתשובה שלימה באמת שפירושה בכל מדרגה שהיא, לזרוע בעפר השפלות את כל העבר עד שירקב ולא ישאר שום ממנו רושם כלל ואז מאין הגמור יגדל צמח חדש לגמרי יהודי מאמין בוער לעשות רצון הש"י עוד יותר בכל ישותו.
מתורת רבי נחמן | פרשת צו
דפים קשורים
טבלת הלכות ליל הסדר   בס"ד מה צריך לעשות הכוונה על פי הפשט כמות האם יש להסב קדש אמירת הקידוש כוללת את ברכת שהחיינו ורק לאחר מכן שותים בהסבה א.    לכוון בחיוב כוס ראשון (לפי הספרדים יש לכוון בברכה זו לפטור את הכוס השניה) ב.    שהחיינו-לכוון על כל מצוות הלילה הקדוש על המצה, ארבעה כוסות, סיפור יציאת מצרים וכו' לכתחילה יש לשתות רוב כוס שווה ערך ל-86 סמ"ק ובדיעבד 44 סמ"ק יש חיוב להסב על צד שמאל ורחץ נוטלים ידים כמו ללחם שלש פעמים על כל יד ולא מברכים על נטילת ידים לכוון – לקיים דברי חז"ל הקדושים שחייבו ליטול ידים על אכילת דבר שטיבולו במשקה. לטבול בהרבה מים שזה מביא שפע וברכה   כרפס לוקחים כרפס ומברכים "...בורא פרי האדמה" לכוון לפטור בברכה זו על אכילת המרור יש להיזהר לאכול פחות מ-16 גרם ללא הסבה יחץ לוקחים את המצה האמצעית ומחלקים אותה לשניים החלק הגדול ( צורת וו) לאפיקומן. מכוונים שזה מצת עוני. מצה לא שלימה זכר למצות שאכלו אבותינו במצרים לחם עוני לא אוכלים אך שלשת המצות צריכות להיות בהתחלה שלימות ככל שניתן   מגיד מתחילים באמירת ההגדה בהתלהבות ובשמחה מ"הא לחמא עניא" לכוון לצאת חיוב חמור של מצוות עשה מדאורייתא לספר ביציאת מצרים. אדם חולה או ילד יאמר "פסח מצה ומרור" ויבין מה אומר. כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח אין חיוב להסב רחצה נטילת ידים עם ברכה כל המזלזל בנטילת ידים ללחם (מצה) נעקר מן העולם ומביא עניות     מוציא מצה לוקחים שני מצות + החצי שביד ולפני שאוכלים מברכים שתי ברכות: א.    המוציא לחם מן הארץ ב.    אשר קידשנו.. על אכילת מצה יש לבצוע מהמצה השלימה וגם מן החצויה לקיים מצוות עשה מדאורייתא "בערב תאכלו מצות" 1.    כזית 27 גרם 2.    כדאי להחמיר ולאכול 2 כזיתים 3.    בתוך 4 דקות 54 גרם יש חיוב להסב מרור לוקחים חסה מרור וטובלים במעט חרוסת ומנערים. מברכים "...אשר קדשנו וציוונו על אכילת מרור" ואוכלים. מצוות עשה מדרבנן לאכול מרור מינימום 27 גרם בשונה משאר הסעודה, את המרור אסור לאכול בהסבה. כורך לוקחים חסה ושמים משני צידיה מצות (כמו כריך) טובלים בחרוסת ואומרים "זכר למקדש" ואוכלים. לקיים את מצוות "על מצות ומרורים יאכלוהו" וזו דעת הלל הזקן שהיה כורכם יחד. א.    מצה בכמות של כ-27 גרם ב.    חרוסת בכמות של כ- 27 גרם יש לאכול מרור זה עם המצה בהסבה. שולחן עורך ארוחת חג לקיים מצוות שמחת יום טוב להשאיר מקום לאפיקומן כדאי לאכול את הסעודה בהסבה נוחה אך אין חיוב. צפון בשעה שעשו "יחץ" שברו את המצה לשניים ואת החלק הגדול מבין שניהם הצפינו (החביאו) לאפיקומן וכעת אוכלים אותו. זכר לקרבן פסח שהיה נאכל לשובע ויש סוד גדול באכילת הצפון. כזית-27 גרם וכדאי להחמיר ולאכול 2 כזיתות שווה ערך ל-54 גרם חיוב לאכול בהסבה לצד שמאל ברך ברכת המזון מברכים "...בורא פרי הגפן" (לפי הספרדים פוטרים בברכה זו את הכוס הרביעית) ושותים כוס שלישית ומברכים ברכת המזון. להודות להשם יתברך על כל החסד והמזון שנותן לנו. לא לשכוח "יעלה ויבוא"! שיעור הגפן 86 גרם את היין שותים בהסבה ובשעת ברכת המזון אין מסיבין. הלל גומרים את ההלל לפי הנוסח המופיע בהגדה. שותים כוס רביעית (האשכנזים מברכים בורא פרי הגפן והספרדים כבר כיוונו לצאת ידי חובה בברכה על הכוס השלישית) מהללים ומשבחים את ה' על כל חסדיו כי לא תמו ולאחר מכן מברכים ברכת מעין שלש על הגפן ועל פרי הגפן. שיעור הגפן 86 גרם את היין שותים בהסבה נרצה לשנה הבאה בירושלים. להמשיך בסיפור יציאת מצרים ולשיר ולשמוח. להרבות בהודאה לפני ה' כל המרבה הרי זה משובח     קרא עוד... נקודות אור לחג הפסח חלק א' אוסף ענק של נקודות והנהגות לחג הפסח ולליל הסדר מאת הרב שלמה עופר שליט"א להכוונה נכונה לחג החירות ולהדרכה רוחנית ומעשית איך לצאת מאפילה לאורה ומשיעבוד הנפש לגאולה. אמן. קרא עוד...

דפים קשורים

איה מקום כבודו הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים   כ"ז שבט ה'תשע"ב שיעור (להאזנה) מפי הרב שלמה עופר שליט"א | ליקוטי הלכות חלק א' הלכות ציצית א' הטוב הרע והכסף הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים   א' כסלו ה'תשע"ג

השכל שבכל דבר... כן, גם השכל שבכסף... אם חשבת שהאשה היא הבזבזנית של הבית - חשוב שוב! כל השפע של הבית תלוי באשה ולא זו בלבד אלא השפע תלוי בהתנהגותך אליה! רוצה כסף קל? כבד את אשתך! אם העבודה יותר חשובה לך מאשתך תהיה לך המון עבודה אבל אתה תפסיד את השפע, הרוחני והגשמי כאחד...

הבגידה שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם   י' אדר א ה'תשע"ד הוא, ידיד המשפחה במשך שנים ארוכות הציל אותה מעבדות וממוות ומאז הוא לקח אותה תחת חסותו, לימד אותה והעביר לה את סודותיו ואוצרותיו הגדולים ביותר וכיבד אותה כאילו והיא הייתה מלכת העולם. טבלת הלכות ליל הסדר הרב שלמה עופר שליט"א

 

בס"ד

מה צריך לעשות

הכוונה על פי הפשט

כמות

האם יש להסב

קדש

אמירת הקידוש כוללת את ברכת שהחיינו ורק לאחר מכן שותים בהסבה

א.    לכוון בחיוב כוס ראשון (לפי הספרדים יש לכוון בברכה זו לפטור את הכוס השניה)

ב.    שהחיינו-לכוון על כל מצוות הלילה הקדוש על המצה, ארבעה כוסות, סיפור יציאת מצרים וכו'

לכתחילה יש לשתות רוב כוס שווה ערך ל-86 סמ"ק ובדיעבד 44 סמ"ק

יש חיוב להסב על צד שמאל

ורחץ

נוטלים ידים כמו ללחם שלש פעמים על כל יד ולא מברכים על נטילת ידים

לכוון – לקיים דברי חז"ל הקדושים שחייבו ליטול ידים על אכילת דבר שטיבולו במשקה.

לטבול בהרבה מים שזה מביא שפע וברכה

 

כרפס

לוקחים כרפס ומברכים "...בורא פרי האדמה"

לכוון לפטור בברכה זו על אכילת המרור

יש להיזהר לאכול פחות מ-16 גרם

ללא הסבה

יחץ

לוקחים את המצה האמצעית ומחלקים אותה לשניים החלק הגדול ( צורת וו) לאפיקומן.

מכוונים שזה מצת עוני.

מצה לא שלימה זכר למצות שאכלו אבותינו במצרים לחם עוני

לא אוכלים

אך שלשת המצות צריכות להיות בהתחלה שלימות ככל שניתן

 

מגיד

מתחילים באמירת ההגדה בהתלהבות ובשמחה מ"הא לחמא עניא"

לכוון לצאת חיוב חמור של מצוות עשה מדאורייתא לספר ביציאת מצרים.

אדם חולה או ילד יאמר "פסח מצה ומרור" ויבין מה אומר.

כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח

אין חיוב להסב

רחצה

נטילת ידים עם ברכה

כל המזלזל בנטילת ידים ללחם (מצה) נעקר מן העולם ומביא עניות

 

 

מוציא מצה

לוקחים שני מצות + החצי שביד ולפני שאוכלים מברכים שתי ברכות:

א.    המוציא לחם מן הארץ

ב.    אשר קידשנו.. על אכילת מצה

יש לבצוע מהמצה השלימה וגם מן החצויה לקיים מצוות עשה מדאורייתא "בערב תאכלו מצות"

1.    כזית 27 גרם

2.    כדאי להחמיר ולאכול 2 כזיתים

3.    בתוך 4 דקות 54 גרם

יש חיוב להסב

מרור

לוקחים חסה מרור וטובלים במעט חרוסת ומנערים.

מברכים "...אשר קדשנו וציוונו על אכילת מרור" ואוכלים.

מצוות עשה מדרבנן לאכול מרור

מינימום 27 גרם

בשונה משאר הסעודה, את המרור אסור לאכול בהסבה.

כורך

לוקחים חסה ושמים משני צידיה מצות (כמו כריך) טובלים בחרוסת ואומרים "זכר למקדש" ואוכלים.

לקיים את מצוות "על מצות ומרורים יאכלוהו" וזו דעת הלל הזקן שהיה כורכם יחד.

א.    מצה בכמות של כ-27 גרם

ב.    חרוסת בכמות של כ- 27 גרם

יש לאכול מרור זה עם המצה בהסבה.

שולחן עורך

ארוחת חג

לקיים מצוות שמחת יום טוב

להשאיר מקום לאפיקומן

כדאי לאכול את הסעודה בהסבה נוחה אך אין חיוב.

צפון

בשעה שעשו "יחץ" שברו את המצה לשניים ואת החלק הגדול מבין שניהם הצפינו (החביאו) לאפיקומן וכעת אוכלים אותו.

זכר לקרבן פסח שהיה נאכל לשובע ויש סוד גדול באכילת הצפון.

כזית-27 גרם וכדאי להחמיר ולאכול 2 כזיתות שווה ערך ל-54 גרם

חיוב לאכול בהסבה לצד שמאל

ברך

ברכת המזון

מברכים "...בורא פרי הגפן" (לפי הספרדים פוטרים בברכה זו את הכוס הרביעית) ושותים כוס שלישית ומברכים ברכת המזון.

להודות להשם יתברך על כל החסד והמזון שנותן לנו.

לא לשכוח "יעלה ויבוא"!

שיעור הגפן 86 גרם

את היין שותים בהסבה ובשעת ברכת המזון אין מסיבין.

הלל

גומרים את ההלל לפי הנוסח המופיע בהגדה.

שותים כוס רביעית (האשכנזים מברכים בורא פרי הגפן והספרדים כבר כיוונו לצאת ידי חובה בברכה על הכוס השלישית)

מהללים ומשבחים את ה' על כל חסדיו כי לא תמו ולאחר מכן מברכים ברכת מעין שלש על הגפן ועל פרי הגפן.

שיעור הגפן 86 גרם

את היין שותים בהסבה

נרצה

לשנה הבאה בירושלים. להמשיך בסיפור יציאת מצרים ולשיר ולשמוח.

להרבות בהודאה לפני ה'

כל המרבה הרי זה משובח

 
 
נקודות אור לחג הפסח חלק א' הרב שלמה עופר שליט"א   י"ב ניסן ה'תשע"ג

אוסף ענק של נקודות והנהגות לחג הפסח ולליל הסדר מאת הרב שלמה עופר שליט"א להכוונה נכונה לחג החירות ולהדרכה רוחנית ומעשית איך לצאת מאפילה לאורה ומשיעבוד הנפש לגאולה. אמן.

שדות חובה מסומנים באדום

הירשם כאן לקבלת ניוזלטר!

שדות חובה מסומנים באדום