הסגולה היומית

סגולה לשמירה: קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יהוה. חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה: קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי. וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹ...

סגולה לשמירה

קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יהוה. חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה: קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי. וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ: קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה. לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת. לָשִֹיחַ בְּאִמְרָתֶךָ: קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ. יהוה כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי: קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה. מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ: קָרוֹב אַתָּה יהוה. וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת: קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ. כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:
ואח"כ יאמר:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתַּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ, וְתַרְחִיק מִמֶּנּוּ יֵצֶר הָרָע שֶׁל רוּחַ זְנוּנִים, רוּחַ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, רוּחַ שֶׁל שְֹחוֹק, רוּחַ דְּבָרִים בְּטֵלִים, רוּחַ יְגוֹנוֹת וַאֲנָחוֹת, רוּחַ שֶׁקֶר, רוּחַ תּוֹעָה, רוּחַ מַשְׁחִית, רוּחַ חַבָּלָה, רוּחַ קֶטֶב מְרִירִי, רוּחַ אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת, רוּחַ חֲזִיזִית, רוּחַ טוּמְאָה, רוּחַ עִוְעִים, וְכָל רוּחוֹת רָעוֹת, כּוּלָם יִתְבָּעֲרוּ וְיִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנִּי. אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה:
אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סוֹעָה מִסָּעַר:
יהוה צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְֹגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה:
יהוה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ:
יהוה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

כי ביום הזה יכפר עליכם

"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטֹאתיכם לפני ה' תטהרו"- יום הכיפורים זכה להיות מוּרָם מכל ימות השנה ולא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים. יום של תשובה שבו תלוי לא רק האדם וכל אשר לו אלא כל העולם כולו תלוי ביום הגדול הזה, כל הבריאה וכל סוד הבחירה, שהרי עַלַה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין ולא היה העולם יכול לסבול ולהכיל את האור ושיתף בו את התשובה כדי שהעולם יוכל להתקיים "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ ...וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם"

הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים | ח' תשרי ה'תשע"ה

ח' תשרי ה'תשע"ה

כי ביום הזה יכפר עליכים... שיוער מפי הרב שלמה עופר שליט"א במיוחד לגולשי האתר לרגל יום הכיפורים. בברכת גמר חתימה טובה! הורדת קובץ

התשובה קדמה לבריאה ויום הכיפורים זה יום "התשובה" יום שבו העולם נשפט ונידון ומידת הדין מאפשרת לכל אדם שמתחרט על מעשיו דיבוריו ומחשבותיו לחזור שוב לשורש החיים ולאסוף שוב את כל חלקי נשמתו שנפרדו ונזרקו למרחקים מחמת החטא ולהשיבם חזרה לנשמתו. "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא" אומרים חז"ל זה יום הכיפורים- שאז מתגלים רחמיו האין סופיים של הבורא להאיר בעולם רחמים "שמעל הרחמים"- יום הכיפורים זה תנאי ושורש של כל הבריאה עד אשר אמרו רבותינו הקדושים "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" זה יום הכיפורים במשך השנה ניתן לכל אדם לומר יג' מידות הרחמים ובכך להסיר את הרוגז והכעס מעליו- יג' מידות הרחמים נתגלו למשה רבינו לאחר חטא העגל כאשר הייתה אז שאלה אם לאבד ולהחריב את כל התבל. הקב"ה נתעטף כביכול בטלית של צמר (רמז לגילוי החסדים) וגילה למשה רבינו את יג' מידות הרחמים ואמר לפניו "אם יעשו לפנָי סדר זה של יג' מידות הרחמים מיד אני מוחל" האם זה יתכן, שנאמר פסוק בתורה ומיד נמחלים העוונות?. ועוד יש לשאול- מדוע יג' מידות הרחמים חייבים להיאמר בציבור ויחיד לא אומרם- הרי זה פסוק בתורה. יג' מידות הרחמים זה סוד עצם המהות של הבורא שהוא "ארך אפיים" "ורב חסד" "ורחום" "חנון" "נושא עוון" "ופשע" "וחטאה ונקה"- אם נדקדק בדברי הגמרא נראה שלא נאמר שם אם יגידו לפני יג' מידות אלא אם יעשו לפנָי מכאן שיש חיוב לא רק לומר אלא גם להשתדל להידמות לבורא ב-יג' מידות הרחמים "מה הוא רחום אף אתה הֵיֵה רחום" הסיבה העיקרית ש-יג' מידות הרחמים יש לומר דווקא בציבור- הוא משום שלא יתכן שבאדם אחד יהיו כל ה- יג' מידות הרחמים כי אם כן הוא דומה לְאֵלוֹהָ אך בתוך ציבור של עשרה יש סיכוי שזה זכה להיות רחום והשני זכה להיות חנון והשלישי זכה למידת "ארך אפיים" וכאשר כולם מתחברים ואומרים יג' מידות מיד הם נענים. המעלה המיוחדת של יום הכיפורים שאז מאירים יג' מידות הרחמים יותר מכל השנה ואז בכוח התענית והתשובה ניתן למשוך את כל יג' מידות הרחמים לעולם ולכן אומרים ביום הכיפורים כל כך הרבה פעמים יג' מידות הרחמים ידוע שבכל מצווה ובכל אמירה בתפילות ישנן כוונות על פי הסוד אך מי שעוקר את תכלית הכוונה המעשית וכיוון רק אותיות ומספרים לא בטוח אם תיקן... רבים וטובים לא יודעים את עיקר העיקרים בכוונה של ה- יג' מידות מעבר לסודות הרבים, רובם מכוונים שהקב"ה רחום וחנון, הרבה מכוונים שמכיוון שאתה רחום וחנון וארך אפיים תמחל לנו תסלח לנו אך הכוונה העיקרית שהיא גם המסקנה של "כוונות האר"י" זה תעזרני ריבונו של עולם להִיכָּלֵל במידת הרחמים תעזרני ריבונו של עולם להיות רחמן להיות חנון וכמעט אין מי שמכוון כוונה זאת שהיא העיקר והתכלית. הזוהר הקדוש מגלה שסמ"אל הוא אפוטרופוס של עשיו הרשע והוא מזכיר עוונות כל אדם ואוסף כל מעשה ודיבור ומחשבה רעה של האדם ומביאה בקטרוג גדול לפני הבורא, ואז לוקח הקב"ה "פתקים" בהם רשומים כל הייסורים שאדם עבר ואפילו ייסורים קלים וכל חטא ופשע נמחק מכוח הייסורים וכך תש כוחו של הס"מ והדין נמתק. ידוע שמנשה המלך היה מלך רשע שהעמיד צלם בהיכל עם ארבעה פרצופים- ורצח כל יום אלף איש, מנשה היה נכדו של הנביא ישעיהו וקודם שרצח את הנביא שאל אותו 3 שאלות אחת השאלות ששאל המלך מנשה את סבו- "סבא, הרי כתוב "דִרשו ה' בהימצאו קְרָאוהו בהיותו קרוב" זה אומר שלא תמיד ה' קרוב אלינו ובפסוק אחר כתוב "ומי כה' אלוקינו בכל קוראינו אליו" שמשמעו שתמיד ניתן לקרוא אליו". ישעיהו הנביא לא השיב לו לנכד הרשע כי הבין שהוא בא להקניט ולא לקבל מענה ומיד מנשה המלך רצח את סבו- תמוה שהמלך מנשה שגרם טרגדיה נוראה לרצוח נביא בישראל ועוד את סבו שאל אותו שאלה שקשורה לימים האלו של עשרת ימי תשובה - חז"ל הקדושים אומרים "דרשו ה' בהימצאו קִראוהו בהיותו קרוב" זה עשרת ימי תשובה שאז מתגלים יג' מידות הרחמים ושִׂיאם זה יום הכיפורים. ובאמת התירוץ לשאלה של המלך מנשה היא שאכן יש סתירה בפסוק הפסוק שאומר שתמיד ניתן לפנות אל ה' ומיד נענים זה דווקא בציבור שהתפילה לא שבה ריקם אך בעשרת ימי תשובה אפילו אדם יחיד נענה לבקשתו וביום הכיפורים "שעיצומו של יום מכפר". על אחת כמה וכמה שכל יחיד שעושה תשובה נענה. ביום הכיפורים זוכים לתיקון היסוד וזה בחינת "עינא פקיחא" ויש מנהג לאכול דגים בבוקר של ערב יום כיפור ואפשר לאכול "סרדינים" ולכוון "סַר דִין" שהדין יסור ויתבטל. קראנו בראש השנה את סיפור העקידה וידוע לפי חלק מהראשונים שהעקידה הייתה בראש השנה ממש. "והִנֵה אַיִל אחד נאחז בסבך בקרניו" אומרים חז"ל כך ישראל מסתבכים בעוונותיהם בראש השנה ובכח השופר ו-יג' מידות הרחמים של עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים האיל (האדם) יוצא- מהשיחים ומהגזרות של כל השנה. כתב "הפני יהושע" שמראש השנה עד יום הכיפורים יושב הקב"ה על כיסא הדין כשמלאכים עומדים כביכול מימין ומלאכים עומדים משמאל אלה מלמדים זכות ואלה מלמדים חובה וביום הכיפורים נפסק הדין. "אהיה אשר אהיה" ביום הכיפורים מאיר בעולם שם "אהיה" שהוא בספירת הבינה והשם "אהיה" הוא שורש התשובה- אהיה נותן 21 "אהיה כפול אהיה" זה 441 גימטריה "אמת" שמתוך יג' מידות הרחמים ישנה מידה שהיא "אמת" ולכאורה במידת אמת לא שייך רחמים כי אמת היא אחת אך אם האדם ירבה לדבר דיבורים של אמת במיוחד בעשרת ימי תשובה ובעיקר ביום הכיפורים יזכה לטהרה גדולה, עיקר התשובה זה "קחו עמכם דברים ושובו אל ה' " דברים זה דיבורים וביום הכיפורים שמחל הקב"ה על עוון העגל והוריד משה רבינו את הלוחות השניים נאמר "סלחתי כדברך" סלחתי כדבריך פירושו סלחתי לפי הדיבור שלך "תראה לי אומר ה' יתברך באיזה דיבורים אתה בא לפָנָי". ידוע שהקב"ה עומד ומביט ומחפש אדם "משכיל" "אלוקים משמיים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל" ומי זה "המשכיל" אומר הפסוק בהמשך "דורש את אלוקים" מי שמחפש ודורש את אלוקים "ותלך לדרוש את ה'" ובמיוחד בימים האלה שנאמר בהם "דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב"- הוא הנקרא "משכיל" כתוב בתורה קי"ב על אדם "משכיל" שאמור לדרוש את אלוקים כך "והמשכיל המבין, יש לו להתפלל כל ימיו שיזכה פעם אחת כל ימי חייו לדבר דיבור אחד של אמת לפני ה' כראוי, ומי שזכה לבחינת אמת האמיתי אַזַי ה' אור לו ואַזַי הוא מאיר בעצמו", רבינו הקדוש מגלה כאן שכדי לזכות לאור צריך אמת- דיבורים של אמת בראש השנה זוכים לאור "ה' אורי וישעי" אורי זה ראש השנה אור זה מעשיהם של צדיקים. אורי זה סוד הצדיק (אורו של הבורא) ואם זוכים לאור בראש השנה זוכים לישועה ביום הכיפורים ישעי זה יום הכיפורים והכל ניתן לתקן בכח האמת "אהיה אשר אהיה" בזוהר הקדוש ישנו גילוי אלוקות נורא אומר רשב"י שכל יום אדם נידון וישנם ימים שהרע מנצח והיום הזה נקרא "יום מת" וכל יום יוצאת בת קול ומזהירה את אותו יום באופן פרטי שהאדם ינצח את אותו יום במעשים טובים "וְאִי בר נש עבד בההוא יומא חובה קמיה מאריה ההוא יומא סליק בכיסופא ואסהיד סהדותא וקאים בלחודוי לבר" אומר הזוהר הקדוש שאם אדם לא תיקן את הניצוץ של אותו יום עולה אותו ניצוץ קדוש בבושה גדולה ומעיד על האדם שחטא ועומד אותו ניצוץ בחוץ ונעשה אז "פירוד" בעולמות ששייכים לאותו אדם צועק הזוהר "וי לההוא בר נש דגרע יומוי קמי מלכא קדישא ולא שביק לעילא יומין, לאיתעטרה בההוא עלמה ולאיתקרבא בהדיהו קמי מלכא קדישא תרגום- "אוי לו לאותו אדם שמחסיר ימיו לפני המלך הקדוש (ימים מתים) ולא מעלה למעלה את ימיו, לעטר אותם באור העולם העליון ולהתקרב דרכם למלך הקדוש" אוי לו לאדם על אותם ימים מתים... ביום הכיפורים בו נאמר "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא" ובכח עשרת ימי תשובה והאור של ראש השנה אם עושה האדם תשובה נכונה "אהיה אשר אהיה" (סוד האמת). בדיבורים של אמת יכול להחיות את הימים המתים וזה הסוד האמיתי של "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים" החל מראש השנה עד יום הכיפורים אנו מוסיפים בתוך השמונה עשרה במקומות שלפי ההלכה אסור להוסיף תוספות בכל זאת מוסיפים 4 תוספות- "באבות"- זכרנו לחיים ואז מבקשים חיים, לאחר מכן בברכת "מחיה המתים" מוסיפים בקשה מפורטת יותר- "מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו לחיים ברחמים" מבקשים רחמים בסוף התפילה הבקשה נעשית עוד יותר מפורטת ובברכת "מודים" מוסיפים- "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך" חיים טובים, לאחר מכן יש פירוט רב יותר מבקשים ברכה ושלום, ופרנסה טובה וגזרות טובות ישועות ונחמות חיים טובים ושלום. "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" ביום הכיפורים קורה דבר שלא קורה באף יום, האדמה כולה מתקדשת והקללה שהאדמה נתקללה מתבטלת. הגמרא בשבת אומרת "לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקנה מנעלים לרגליו" הטעם על פי הסוד שאסור ללכת יחף כדי להפסיק בינו ובין הקללה אך ביום הכיפורים נוהגים ללכת בנעל שהיא לא מעור כדי להתחבר לאדמה שכולה ברכה. בתנא דבי אליהו מובא "שבת שבתון" זה יום הכיפורים שכל המתענה בו למאיש ועד אישה מתכפר לו בעולם הזה ובעולם הבא. אחד מהמפתחות הגדולים ביותר כדי לזכות לטהרה אמיתית ביום הכיפורים מגלה הזוהר בחלק ב' דף קפו' להעביר כל שנאה מליבו ובעיקר בתפילת הנעילה לגמור בליבו שאין לו שום שנאה לשום אדם ומזהיר הזוהר מאן דלא אעבר טינא מרוחיה לכפרא עליה ביומא דא (מי שלא מסלק טינה מליבו כדי שיתכפר לו ביום הכיפורים) כד סליק צלותיה לההוא יומא, טבע בההוא אתר דאקרי רפש וטיט ומצולות ים" (תפילתו ר"ל נופלת לתוך מקום מזוהם מקום הדין שנקרא רפש וטיט ומצולות ים). החמש תפילות ביום הכיפורים הם כנגד נפש רוח נשמה חיה יחידה ובתפילת הנעילה זוכים לדרגת יחידה כל אחד בבחינה שלו ולפי ההכנה ובעיקר על ידי סילוק כל שנאה טינה ותחרות.
----------------------------------

סגולה לאומרה בימים הנוראים ובעיקר בערב יום כיפור, ביום כיפור ובהושענא רבה
"זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ, עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם , אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ" (שמות טז',טז')
"אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹקיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ" (דברים ד', לד')
"כֹּה אָמַר ה' עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עָשׁוֹק וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל תֹּנוּ אַל תַּחְמֹסוּ וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם" (ירמיהו כב',ג')
"וְלָקַחְתָּ כֶסֶף וְזָהָב וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל" (זכריה ו',א')
"וְעָלַי הִטָּה חֶסֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצָיו וּלְכָל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַגִּבֹּרִים וַאֲנִי הִתְחַזַּקְתִּי כְּיַד ה' אֱלֹקַי עָלַי וָאֶקְבְּצָה מִיִּשְׂרָאֵל רָאשִׁים לַעֲלוֹת עִמִּי" (עזרא ז',כח')
ולאחר הקריאה לומר- יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתעשה למען רחמיך וחסדיך ולמען פסוקים אלו שקראתי לפניך אשר בכל פסוק מהם יש בו כל שנים ועשרים אותיות התורה מהאות אלף ועד תיו ולמען סודותיהם תחוס ותחמול ותרחם עלי. ותצילני מכל צרה וצוקה ותצילני מכל גזרות קשות ורעות ותמלא ידי מברכותיך ומעושר מתנות ידיך ותפרוש עלי סוכת שלומך. ותקנני בעצה טובה מלפניך ותשפיע לי שפע שלום טובה וברכה וחיים וחן וחסד ורחמים וחירות וגאולה וישועה ורווח והצלה ופרנסה טובה וכלכלה ותעזרני על דבר כבוד שמך. רפאני ה' וארפא הושיעני ואוָשֵעה כי תהילתי אתה יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך ה' צורי וגואלי.