הסגולה היומית
סגולה להצלחה בכל: התיקון הקצר ביותר בתיקוני הזוהר ניתן לאומרו יום יום זה לוקח מספר שניות תיקון 20- &...סגולה להצלחה בכל
התיקון הקצר ביותר בתיקוני הזוהרניתן לאומרו יום יום זה לוקח מספר שניות תיקון 20- בראשית ברא אלֹהים- אלֹהים מי אלה עַלֵיה אִיתמר "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה"
הסבר: רשב"י מסביר בתקון 20 - שהמילה בראשית גוררת אחריה את הפסוק "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה"
וכך ההסבר: בראשית ברא אלֹהים- המילה אלֹהים מהסוף לאמצע זה מי ומתחילת המילה לאמצע זה אלה יוצא מזה "מי אלה" המשמעות העמוקה- שכל אדם צריך להתבונן במילה בראשית- שהיא מפתח של כל התורה, עיקר ההתבוננות "מי ברא אלה" אדם צריך לשאת עיניים למרום ולהתבונן ולהעמיק שעה ארוכה מי עשה את כל הפלא העצום הזה אין קץ עולמות שנבראו כולם מהאין הגמור.
שבעה עשר בתמוז - המקור
צום שבעה עשר בתמוז הינו אחד מארבעת ימי הצום שקבעו חכמנו ז"ל לזכר חורבן בית המקדש ואלו הם: י"ז בתמוז שנקרא 'צום הרביעי' (שכן תמוז הינו החודש הרביעי למניין החודשים שמתחיל בניסן) - תשעה באב שנקרא 'צום החמישי' - צום גדליה ב-ג' תשרי שנקרא 'צום השביעי' ועשרה בטבת שנקרא צום העשירי.
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם | כ"ט תמוז ה'תשע"ג
המשנה (תענית ד' ו) מונה חמישה אירועים מצערים שאירעו לעם ישראל ביום שבעה עשר בתמוז ואלו הם:
א. נשתברו הלוחות הראשונים על ידי משה רבנו עקב חטא העגל.
ב. בוטל התמיד עקב מחסור בכבשים כאשר הייתה העיר במצור הפסיקו הכהנים להקריב את קרבן התמיד 'בוקר וערב בכל יום תמיד'.
ג. הובקעה חומת העיר שזו בעצם הסיבה העיקרית לצום.
בנביא מסופר כי גם בחורבן בית ראשון הובקעה העיר בחודש תמוז, בתשיעי בו. בירושלמי כתב כי אין להטריח את הציבור יותר מידי ולכן אין קובעים שני תעניות בסמיכות ימים ולפי שחורבן בית שני חמור לנו יותר מחורבן בית ראשון קבעוהו ליום י"ז בתמוז.
ד. שרף אפוסטמוס את התורה לא ידוע בדיוק מי הוא זה אותו אפוסטמוס ומתי זה קרה.
ה. והעמיד צלם בהיכל פסל אשר נחשב ביהדות לאחד הדברים הטמאים ביותר הועמד בתוככי בית המקדש, המקום הקדוש ביותר לאלוקים ואדם.
בזמן שבין חורבן הבית הראשון לבניין הבית השני חלה התענית ביום ט' בתמוז. עם בניין הבית השני הפכה התענית ליום שמחה. על פי הגמרא, לאחר חורבן בית שני הפכה התענית להיות אופציונלית:
"אמר רב פפא הכי קאמר: בזמן שיש שלום, יהיו לששון ולשמחה; יש גזרת המלכות, צום; אין גזרת המלכות ואין שלום, רצו מתענין רצו אין מתענין"
[מסכת ראש השנה יח:]
א. נשתברו הלוחות הראשונים על ידי משה רבנו עקב חטא העגל.
ב. בוטל התמיד עקב מחסור בכבשים כאשר הייתה העיר במצור הפסיקו הכהנים להקריב את קרבן התמיד 'בוקר וערב בכל יום תמיד'.
ג. הובקעה חומת העיר שזו בעצם הסיבה העיקרית לצום.
בנביא מסופר כי גם בחורבן בית ראשון הובקעה העיר בחודש תמוז, בתשיעי בו. בירושלמי כתב כי אין להטריח את הציבור יותר מידי ולכן אין קובעים שני תעניות בסמיכות ימים ולפי שחורבן בית שני חמור לנו יותר מחורבן בית ראשון קבעוהו ליום י"ז בתמוז.
ד. שרף אפוסטמוס את התורה לא ידוע בדיוק מי הוא זה אותו אפוסטמוס ומתי זה קרה.
ה. והעמיד צלם בהיכל פסל אשר נחשב ביהדות לאחד הדברים הטמאים ביותר הועמד בתוככי בית המקדש, המקום הקדוש ביותר לאלוקים ואדם.
בזמן שבין חורבן הבית הראשון לבניין הבית השני חלה התענית ביום ט' בתמוז. עם בניין הבית השני הפכה התענית ליום שמחה. על פי הגמרא, לאחר חורבן בית שני הפכה התענית להיות אופציונלית:
"אמר רב פפא הכי קאמר: בזמן שיש שלום, יהיו לששון ולשמחה; יש גזרת המלכות, צום; אין גזרת המלכות ואין שלום, רצו מתענין רצו אין מתענין"
[מסכת ראש השנה יח:]
דפים קשורים
בת ציון האלמנה
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם
ה' חשון ה'תשע"ב
בבית המקדש החרב, בחדר מט לנפול, יושבת האלמנה 'בת ציון' בבדידותה, מתאבלת היא כדרכה במר נפשה על בנה יחידה, 'עם ישראל' אהוב ליבה.
כה רחוק... אך כה קרוב לליבה...
איך חלפו השנים? יותר מאלפיים שנה מאז הוא הגיעה לבקרה, והיא האלמנה יושבת ובוכה, שואלת אותך ה' "עַד אָנָה בִּכְיָה בְצִיּוֹן, וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם".
גיבורי האגדות תמיד מצילים את העולם ברגע האחד לפני האחרון או לפחות נלחמים בדרקונים יורקי אש ואם נרצה קצת פחות ציניות אז הם צריכים לפחות להקריב את חייהם כדי להציל חיים של מישהו אחר על מנת לזכות בתואר הנכסף "גיבור"
שדות חובה מסומנים באדום