page_title: ישראל vs איראן - עניין של השקפה ישראל vs איראן - עניין של השקפה :: מוסדות שמ"ע - שאו מרום עיניכם | הרב שלמה עופר

ישראל vs איראן - עניין של השקפה

Addthis Facebook Twitter Google+ Email Print
כצפוי, נכשל נתניהו להסביר לברק האמריקאי שסנקציות אינן עוזרות למדינות, שבטבען הן לא פוסלות את דרך הטרור כאופציה ראשונה, ושאצלן זהו טבע שני (וגלוי): "בהלכה, עשיו שונא ליעקב". כמו כן, מדינות שונות בעולם, אינן שועות לסנקציות על איראן, אלא לטבע המובנה בתוכן - לו הן מחויבות. מדובר במדינות כמו, רוסיה, סין, יפן, טורקיה ואפילו הודו...
דוד הוד | שאו מרום עיניכם | כ' אדר ה'תשע"ב

נכשל בלהסביר לאמריקאי, שאיראן גרעינית תכניס את המדינות האנטי אמריקאיות למרוץ חימוש גרעיני מאיים ובלתי ניתן לפיצוח. נכשל בלהסביר לאמריקאי, שאיראן יכולה להעביר את יכולותיה הגרעיניות גם למדינות בדרום אמריקה, (וונצואלה, בוליביה) הרואות במלחמה בארה"ב מלחמת קודש. הוא גם נכשל בלהסביר למר ברק שתאי הטרור האיסלמי בעולם כולו, יקבלו מוטיבציה בעקבות הבלגת הברק, וגם גב מאד חזק. נכשל בלהסביר לבן תשחורת הפוליטית, שמחיר חוסר המגננה, יהיה גבוה ממחיר ספיגת המכה.

אובאמה מדבר בשפה אחרת וממניעים אחרים ותחת לחצים כבדים של האסטרטגים שלו, המלמדים אותו, איך לחייך ליהודים. "צריך לתת ליהודי ארה"ב את התחושה שאנו מגבים את ישראל" הם מייעצים לו, אבל הוא יודע, שהוא לא יקיז דם אמריקאי אדום בשביל בעלי דם כחול לבן.    
   
ברור, שכל דיבור מיותר, מכין את האיראנים למתקפה. הם לא עיוורים. הם ידעו לשטות בעולם דרך הוועדה לאנרגיה אטומית, ודרך הקשרים העסקיים שלהם. גם דרך הברית הסמויה בין האומות המאוחדות – בהלכה: כולנו שונאים את יעקב, ומאוד. אם כבר מדינות משתפות פעולה בסנקציות, זה בעיקר מהפחד שלהן על כלכלתן ועל שלוותן.

האיראנים יודעים שהעולם מכיר את מתקני בושהר נתאז וכו′ הם גם שמעו בתקשורת מה וכמה מספר המטרים, שפצצה חודרנית יכולה לנעוץ ולהרוס. כולם מתכוננים, ורק הם לא? מה, הם שומרים את יכולותיהם דווקא באזורים עליהם המערב יודע, ובאזורים, אותם ביקשה לבדוק הוועדה לאנרגיה אטומית? ובדיוק באדמה, בעומק אותו כן יוכלו להרוס הציפורניים החודרניות?

כשנכנסים לפרטים, רואים מהו הקיר האטום, סביבו ניצבת לה המדינה, סביבו, ניצבים היהודים. הבעיה הינה אמיתית גדולה מובנת ובלתי מובנת. במיוחד, שמניעי השוטר של העולם האהרב"י, אינם, ענייניים, ובטח שלא מעניינים את שלום העם בציון המעוניין להירגע מחרדתו ומהאיומים. עבורנו, אלו הם עניינים של חיים, ואצלו, אלו הם מניעים אלקטוראליים.

האם אנו יודעים, את מה שמבינים היטב החירניקי"ם של הצבא הישראלי?
לפני כמה זמן, נפגשתי עם ידיד יקר, הרב דניאל עשור שמו. הנ"ל סיפר לי שהוא עומד בפני סיום לימודי ה"דיינות" שלו (לימודים האורכים שבע שנים לערך, ובהם לומדים הלכות מנושאים שונים עד שמקבלים את התואר: "דיין") אבל עניין אותי יותר לדבר על הנושאים המשותפים לנו. רבי דניאל, מגיע לסמינרים ליהדות. בדרך כלל, הוא מקבל את הבמה המרכזית בערב שבת והוא לא עוזב אותה עד תפילת שחרית בבוקר (לא מדובר על תפילה ב"נץ"...) הוא לא מכריח אותם להקשיב לו, הם פשוט לא עוזבים אותו. על כל שאלה, יש לו "בול פגיעה" של תשובה עם הרבה הרבה "סייעתא דשמייא" של חן השובה את לב השומעים.

רבי דניאל, היה סגן מפקד טייסת בצה"ל. לאחר מכן, הוא פתח במסע חקר כל הדתות בעולם, בארץ המקור שלהן. בנצרות, הוא הגיע למעלה בפירמידה, הוא היה ה"מיסיונר" הראשי של הוותיקן בעולם! (כשהיו לוותיקן וויכוחים בין דתיים בעולם, הוא היה מייצג אותם) כיום, יש לו ספרים שונים, בהם הוא פורך אחת לאחת את טענותיהם ואמונותיהם של הנוצרים ושל מאמיני הקוראן.

שאלתי אותו, במה הוא עוסק בעיקר, תשובתו הייתה: רוב הרצאותי כיום, הינן בבסיסים צבאיים. אמרתי לו, טוב, שם בטח אתה לא כל כך מדבר על היהדות... הוא שלל את דברי מכל וכל.
"תראה" הוא ענה, הצבא מכניס אותי היום ליחידות הקרביות, כיוון שההרצאות הללו מבחינתו, מקפיצות את המוטיבציה של החיילים. למשל, אני אומר להם את שכתוב בסוף "ספר דניאל" מהתנ"ך, שם מדובר על הזמן בו יבוא המשיח: "למועד מועדים וחצי... וככלות נפץ... יד עם קודש... תכלינה כל אלה". אני מסביר להם, שהפסוק אומר, שמתי שעם ישראל יתייאש –ל"ע- מההצלחה להגן על עצמו בשדה הקרב ע"י מלחמה, רק אז, יגיע המשיח...

אני מסביר להם, זה לא חייב להיות בעקבות תבוסה והכרעה של האויב אותנו בקרב, זה יכול להיות, גם אם אנו נבין זאת עכשיו מעצמנו, ונקלוט, שהרובים והמטוסים שלנו, הינם משמשים גם כניסיון, כניסיון "בגרות רוחנית" של עם ישראל: האם אנו בוטחים בהם כהמושיעים האולטימטיביים שלנו. האם אנו רואים בהם, את מי שיציל אותנו, או שנבין, שכל פונקצית ניצחון או הפסד, הינם כורח גזירה ישירה של בוראנו בלבד. המאמין רק בכוח הזרוע וגושי הפלדה המעופפים, בעצם,  ומבלי משים, מעכב את גאולתו של עם ישראל...
ניצחון או הפסד שלנו, מול האיראנים – עניין של השקפה...

צילום: אי-פי
צילום: אי-פי
שדות חובה מסומנים באדום

הירשם כאן לקבלת ניוזלטר!

שדות חובה מסומנים באדום