הסגולה היומית
סגולה לרפואה ולבריאות: הֲרֵינִי מִתְנַדֵּב שֶׁמֶן לַמָּאוֹר לְעִילוּי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר בַּעַ...סגולה לרפואה ולבריאות
הֲרֵינִי מִתְנַדֵּב שֶׁמֶן לַמָּאוֹר לְעִילוּי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, כְּדֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְכוּת רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, יַצִּילֵנִי לִי וּלְאִשְׁתִּי מִכָּל חוֹלִי וּמִכָּל כְּאֵב, וְנִהְיֶה בְּרִיאִים דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים וּשְׁקֵטִים. וְיַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנוּת. וְיַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּנְּעִימִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרֵךְ. אֱלָהָא דְּרַבִּי מֵאִיר עֲנֵנִי (ג"פ). אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גּוֹמֵר עָלָי:
חָנֵּנִי יהוה כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם:
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
עֲשֵֹה לְמַעַן יְמִינֶךָ, עֲשֵֹה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ, עֲשֵֹה לְמַעַן קְדוּשָׁתֶךָ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יהוה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
בת ציון האלמנה
כה רחוק... אך כה קרוב לליבה...
איך חלפו השנים? יותר מאלפיים שנה מאז הוא הגיעה לבקרה, והיא האלמנה יושבת ובוכה, שואלת אותך ה' "עַד אָנָה בִּכְיָה בְצִיּוֹן, וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם".
כה רחוק... אך כה קרוב לליבה...
איך חלפו השנים? יותר מאלפיים שנה מאז הוא הגיעה לבקרה, והיא האלמנה יושבת ובוכה, שואלת אותך ה′ "עַד אָנָה בִּכְיָה בְצִיּוֹן, וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם".
מפוזר בעולם, משך שנות גלות ארוכות יושב ′עם ישראל′ הבן יחיד, ומעיניו יבשו הדמעות. אחרי שנים שחיפש, חפש אותך ה′, ולא מצא, חכה וקווה, כ"כ רצה שתופיע, בעיניו היו דמעות, דמעות של תקווה. בימים ובלילות, בחום ובגשמים אותך יצא הוא לגלות בעודו מתייאש מלחכות.
צועק ומתחנן כְּאַיָּל אשר נפשו עורגת עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כן עורגת נפשו אֵלֶיךָ אֱ-לֹקים.
צָמְאָה נפשו אליך א-לוקים, אֵ-ל חָי, ותקוותו מָתַי ′אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים′.
הייתה לו דמעתו לחם חוקו יומם וליל, וסביבו עוברי עורך לועגים ושואלים ′כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ′.
אט אט יבשו דמעותיו, נחבאו געגועיו, ואת ליבו הרגיש כאבן בקרבו. את צלך הוא ראה כמו מתוך חלום וככל שהתקרב נעלם החיזיון.
עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ, עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ. עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ.
ובהר ציון יושבת האמא וליבה צווח שובו אל ה′. בניי יקרים ראו בסבלי ועשו למעני ושובו אל ה′.
ובעודה בוכה מעירה היא את אמא רחל וכאשר זו מגלה כי בניה אינם אזי מרימה היא ′קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו′ ואינה נרגעת עד שמבטיח לה הקדוש ברוך הוא: כה אמר ה′ מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך וגו′ וכתיב (שם) ויש תקוה לאחריתך נאם ה′ ושבו בנים לגבולם:"...
יתומים היינו ואין אב, אמותינו כאלמנות, אז אנא ממך אבא יקר, בתורתך הרי כתבת ′יתום ואלמנה לא תענון′. אז שובה ה′, ושוב שנית לקדשה ואל תוסיף לגרשה, ′השיבנו השם אליך ונשובה חדש ימנו כקדם′.
דפים קשורים
"ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם... אינו מתלהב כל כך ואינו מדקדק כל כך. וכל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו".
(ליקוטי מוהר"ן ח"א סב)
רחל אמנו | ביוגרפיה שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם ה' חשון ה'תשע"ב רחל המכונה רחל אימנו - מאמע רחל, נולדה בשנת ב'קע"א, בפדן ארם, לאביה לבן בן בתואל בן נחור בן תרח. רחל אמנו | ביוגרפיה שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם ה' חשון ה'תשע"ב רחל המכונה רחל אימנו - מאמע רחל, נולדה בשנת ב'קע"א, בפדן ארם, לאביה לבן בן בתואל בן נחור בן תרח. היי‚ אלוקים אתה שם? שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם כ"ח סיון ה'תשע"ד אתה מתפלל ומתפלל, האם יש מישהו שעונה? איך הוא עונה? אתה מבקש ממנו דברים, הוא שולח? איך הוא שולח? האם שמעתם פעם על אדם שאלוקים עצר אותו ברחוב ונתן לו כסף להוצאות שבת? תהפוכות ליבי שמעון גווירץ | מוסדות שמ"ע כ"ד אב ה'תשע"ג בצינורות ליבי טיילתי ויחד עם השסתומים נלחמתי או אז, גיליתי כי הלב אינו מקום למלחמות ולהאשמות. הלב הוא המועט המחזיק את המרובה, מקום קטן לאהוב הרבה...