הסגולה היומית
להנצל ממחשבות זרות: אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם, בְּקוֹלוֹת וּבְר...להנצל ממחשבות זרות
אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם, בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַיֵּם מִצְווֹתֶיךָ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּכָל כֹּחִי, וְכָל מִינֵי כֹּחַ שֶׁנִּמְצָא בִּי בְּרַמַ"ח אֵבָרַי וּשְׁסָ"ה גִּידַי, בְּבָשָׂר וְגִידִין וַעֲצָמוֹת וְעוֹרְקִים בַּחֵלֶב וּבַדָּם, וְכָל הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ בַּמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ וּבַמֹּחַ שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הַגּוּף, וְכָל הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ בַּחֲמִשָּׁה חוּשִׁים, וְכָל שְׁאָר מִינֵי כֹּחוֹת כֻּלָּם יֻכְלְלוּ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה שֶׁאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא הַקּוֹל וְהַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה בְּכֹחַ גָּדוֹל וְאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה קוֹלִי נִשְׁמָע כְּמוֹ רַעַם גְּבוּרוֹתֶיךָ, וְהַקּוֹל הַזֶּה יְעוֹרֵר כַּוָּנַת לִבִּי, שֶׁלִּבִּי יִהְיֶה שׁוֹמֵעַ וּמֵבִין הֵיטֵב מַה שֶּׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנַת הַלֵּב וְזַכֵּנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי יִרְאַת שָׁמַיִם יִרְאַת הָרוֹמְמוּת וְאֶהְיֶה נִשְׁמָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי שׁוּם יִרְאָה חִיצוֹנָה כְּלָל, שֶׁלֹּא אִירָא וְלֹא אֶפְחַד מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא מִשַּׂר וְאָדוֹן וְלֹא מִשּׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא מֵחַיָּה רָעָה וְלִסְטִים, וְלֹא מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא יִהְיֶה לִי שׁוּם פַּחַד וְיִרְאָה חִיצוֹנָה כְּלָל, כִּי אִם מִמְּךָ לְבַד אִירָא וְאֶפְחַד תָּמִיד, וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לְיִרְאָה עִלָּאָה יִרְאַת הָרוֹמְמוּת:וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים לְפַנּוֹת אֶת מֹחִי וּמַחֲשַׁבְתִּי מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, שֶׁלֹּא אֲטַמְטֵם אֶת מֹחִי וּמַחֲשַׁבְתִּי בְּתַאֲווֹת וְהִרְהוּרִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא אַחְמִיץ אֶת מֹחִי וּמַחֲשַׁבְתִּי בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּבְתַאֲווֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא אֲהַרְהֵר בְּהִרְהוּרִים רָעִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי שׁוּם הִרְהוּר וּמַחֲשֶׁבֶת חוּץ בָּעוֹלָם כְּלָל רַק יִהְיֶה מֹחִי וּמַחֲשַׁבְתִּי נָקִי וְזַךְ וָצַח, שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּמַחֲשַׁבְתִּי שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה כְּלָל וְתִתֵּן לִי כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְהִרְהוּרִים הַבָּאִים עָלַי לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי, שֶׁלֹּא אֶתֵּן לָהֶם שׁוּם מָקוֹם לִכְנֹס בְּמֹחִי כְּלָל וְאֶזְכֶּה לִגְעֹר בָּהֶם, וְלָרִיב עִמָּהֶם לְגָרְשָׁם מֵעָלַי וּמֵעַל גְּבוּלִי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ לִכְנֹס בְּדַעְתִּי כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי תָּמִיד:
אָנָּא יְהֹוָה, רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת גֹּדֶל עֹצֶם הַפְּגָם הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַנּוֹגֵעַ בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים מְאֹד עַל יְדֵי כָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן עַל יְדֵי הִרְהוּר רָע, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהוּא פּוֹגֵם וּמְקַלְקֵל מְאֹד בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וְעוֹקֵר אֶת הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, מִמְּקוֹר הַחַיִּים, עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה לוֹ עוֹד לָשׁוּב וּלְהַשִּׂיג אֹרְחוֹת חַיִּים וְכָל שְׁאָר הַפְּגָמִים הָעֲצוּמִים וְהַנּוֹרָאִים עַד גָּבְהֵי מְרוֹמִים, הַנּוֹגְעִים בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹגְעִים, שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי כָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה וְהִרְהוּר הַנִּכְנָס בַּמֹּחַ, חַס וְשָׁלוֹם וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת גֹּדֶל עֹצֶם הַהִתְגַּבְּרוּת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ בְּכָל פַּעַם, לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתֵּנוּ בְּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים לֹא נִזְהַרְתִּי לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם וּלְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, עַד אֲשֶׁר פָּגַמְתִּי אֶת מֹחִי מְאֹד עַל יְדֵי מַחְשְׁבוֹתַי הָרָעוֹת שֶׁהִכְנַסְתִּי בְּמֹחִי, עַד שֶׁכָּל מֹחִי הוּא מָלֵא מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְעָבַרְתִּי עַל אִסּוּר חָמֵץ, שֶׁהָיִיתִי מַחְמִיץ אֶת מֹחִי בְּתַאֲווֹת וְהִרְהוּרִים וּבִלְבּוּלִים וּבְכָל מִינֵי שְׁטוּתִים וְלֹא דַּי שֶׁלֹּא הָיִיתִי מִתְגַּבֵּר עַל הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, אַף גַּם נָתַתִּי לָהֶם כֹּחַ לִכְנוֹס בְּמֹחִי וְלֹא הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְגָרְשָׁם כְּלָל, וְלֹא קִיַּמְתִּי עֲצוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר גִּלִּיתָ לִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְגָרְשָׁם מִמֶּנִּי בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, וְלֹא שָׁמַעְתִּי לְקוֹל מוֹרַי אוֹי לִי, וַי לִי עַל הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ בְּבִלְבּוּל הַדַּעַת וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאתִי בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי" כָּל דַּעְתִּי וּמֹחִי נִתְעַרְבֵּב כָּל כָּךְ בְּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וּבִלְבּוּלִים, עַד אֲשֶׁר אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי חָפֵץ לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וְלִבְרֹחַ מֵהֶם, קָשֶׁה עָלַי מְאֹד
"יְהֹוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי, וְאַשְׁמוֹתַי מִמְּךָ לֹא נִכְחָדוּ" הֵן עַל כָּל אֵלֶּה בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, בְּקִידָה וּבִכְרִיעָה וּבְהִשְׁתַּחֲוָיָה, בִּתְחִנָּה וּבַקָּשָׁה, כְּעָנִי בַּפֶּתַח, נֶאֱנָח וְנִדְכֶּה, שׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ מַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד, שֶׁתְּחָנֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים וַחֲסָדֶיךָ הַנִּפְלָאִים, וְתוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וְתַעֲזֹר לִי מֵהַיּוֹם לְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, צוֹפֶה בְּעֶלְבּוֹן אֲנוּחִים, תִּיקַר נָא נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה בְּעֵינֶיךָ, וַחֲמֹל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ וַחֲנִינוֹתֶיךָ, וְעָזְרֵנִי וְסַיְּעֵנִי וְחַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי, וְקַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁיִּמָּשֵׁךְ עָלַי קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה מֵאִתְּךָ, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לִשְׁמֹר עַצְמִי שֶׁלֹּא אַנִּיחַ לִכְנֹס כְּלָל לְתוֹךְ מַחֲשַׁבְתִּי שׁוּם מַחֲשֶׁבֶת חוּץ שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא שׁוּם בִּלְבּוּל הַדַּעַת וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא אֲהַרְהֵר בְּשׁוּם הִרְהוּר בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק מַחֲשַׁבְתִּי תִּהְיֶה קְדוֹשָׁה תָּמִיד, זַכָּה וּנְקִיָּה מִכָּל סִיג וּפְסֹלֶת:
יום כיפור - חג או תענית?
יום הכיפורים, היום הקדוש ביותר ליהודים שנקרא בלשון התורה "שבת שבתון" הצום היחיד שדוחה שבת ואף על פי היותו יום צום הרי שהוא חג לכל דבר. אנו לובשים בו בגדי שבת ואף אסורים בו במלאכה כבשבת. אם זאת, אנו מצווים לענות את עצמנו ביום זה שנאמר "ועניתם את נפשותיכם"...
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם | ז' תשרי ה'תשע"ה
מה אם כן צריכים אנו לעשות ביום הכיפרים?
לחוג את החג בשמחה הראויה לחג הקדוש ביותר לעם היהודי או לענות את עצמנו?!
נתחיל קודם כל בהסבר על מה אנו חוגגים חג זה, ובכן, מראש חודש אלול נכנסנו לחודש הרחמים והסליחות בהם היה עלינו להתקדש ולהתנקות מכל חטא שהרי עם תחילת חודש תשרי שלאחריו מגיע ראש השנה, היום בו יעמיד למשפט כל יצורי עולם.
אך כידוע ישנם לא מעט יהודים שמתעכבים ולא מנצלים את החודש שנתן להם הקב"ה והנה עמדו אותם נשמות אבודות לפני בורא עולם בראש השנה ולא עלינו... כף החטאים מכריעה לחובה ובדמעות שליש נאלץ הקב"ה לכתבם בספרן של רשעים.
ראש השנה, היהודים חוגגים את חגם ואילו הקב"ה יושב ובוכה על כל אותם נשמות אבודות הכתובות אצלו לחובה ובעודו מחזיק את הספר נותן הוא להם במתנה גמורה בונוס... לא, לא מגיע להם אבל הם הרי בניו ואיך יוכל להעניש את אהוביו וכך הוא נותן להם עוד עשרה ימים אקסטרה, "עשרת ימי תשובה" שבין ראש השנה ליום כיפור ואומר להם: הנה כבר כתובים אתם לפני בספרן של רשעים אך עדיין לא חתמתי את גזר דינכם, השתדלו לחזור בתשובה בעשרת הימים הללו עד יום כיפור כדי שאוכל לגמור לכם חתימה טובה...
וביום כיפור בעצמו, יושב הקב"ה על כסא כבודו. שני כסאות לו לקב"ה, כסא של דין מצד אחד וכסא של רחמים מצד שני... יושב לו הקב"ה על כסא רחמים ומעביר ראשון ראשון ודן אותנו ברחמים שהרי אם לא כן לא נוכל לעמוד בדין, אינו מצרף מחשבות רעות למעשה אך הוא מצרף מחשבות טובות למעשה, אינו דן את כולם שווה בשווה אלא לפי מעשיהם ומוסיף לכל אדם את חבילת הצרות שסחב עימו על גבי המאזניים ובכך מטה לטובתו את צלחת הזכויות... כמה ראוי להודות לו, כמה ראוי לחגוג את גודל קדושתו ואת שלשת עשרה מידות של רחמים בהם נוהג הוא בנו..
לכן אנו מרוממים את הנפש ביום קדוש זה אך מאידך, מדכאים אנו את הגוף "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם" (ספר ויקרא, ט"ז, ל'-ל"א)
אם הקב"ה יכול להעביר על כל חטאתנו יכולים אנו גם יכולים להתענות ולשמוח בו זמנית. לשמוח על הזדמנות הנפלאה שנתן לנו בורא עולם לחזור בתשובה שלימה לפניו ולהתענות ולהצטער על שהכעסנו אותו.
אף הוא שמח עימנו ומאחל הוא לנו גמר חתימה טובה ומתחנן בפנינו... אנא אל תאכזבו אותי שוב ואל תחטאו לפני...
לחוג את החג בשמחה הראויה לחג הקדוש ביותר לעם היהודי או לענות את עצמנו?!
נתחיל קודם כל בהסבר על מה אנו חוגגים חג זה, ובכן, מראש חודש אלול נכנסנו לחודש הרחמים והסליחות בהם היה עלינו להתקדש ולהתנקות מכל חטא שהרי עם תחילת חודש תשרי שלאחריו מגיע ראש השנה, היום בו יעמיד למשפט כל יצורי עולם.
אך כידוע ישנם לא מעט יהודים שמתעכבים ולא מנצלים את החודש שנתן להם הקב"ה והנה עמדו אותם נשמות אבודות לפני בורא עולם בראש השנה ולא עלינו... כף החטאים מכריעה לחובה ובדמעות שליש נאלץ הקב"ה לכתבם בספרן של רשעים.
ראש השנה, היהודים חוגגים את חגם ואילו הקב"ה יושב ובוכה על כל אותם נשמות אבודות הכתובות אצלו לחובה ובעודו מחזיק את הספר נותן הוא להם במתנה גמורה בונוס... לא, לא מגיע להם אבל הם הרי בניו ואיך יוכל להעניש את אהוביו וכך הוא נותן להם עוד עשרה ימים אקסטרה, "עשרת ימי תשובה" שבין ראש השנה ליום כיפור ואומר להם: הנה כבר כתובים אתם לפני בספרן של רשעים אך עדיין לא חתמתי את גזר דינכם, השתדלו לחזור בתשובה בעשרת הימים הללו עד יום כיפור כדי שאוכל לגמור לכם חתימה טובה...
וביום כיפור בעצמו, יושב הקב"ה על כסא כבודו. שני כסאות לו לקב"ה, כסא של דין מצד אחד וכסא של רחמים מצד שני... יושב לו הקב"ה על כסא רחמים ומעביר ראשון ראשון ודן אותנו ברחמים שהרי אם לא כן לא נוכל לעמוד בדין, אינו מצרף מחשבות רעות למעשה אך הוא מצרף מחשבות טובות למעשה, אינו דן את כולם שווה בשווה אלא לפי מעשיהם ומוסיף לכל אדם את חבילת הצרות שסחב עימו על גבי המאזניים ובכך מטה לטובתו את צלחת הזכויות... כמה ראוי להודות לו, כמה ראוי לחגוג את גודל קדושתו ואת שלשת עשרה מידות של רחמים בהם נוהג הוא בנו..
לכן אנו מרוממים את הנפש ביום קדוש זה אך מאידך, מדכאים אנו את הגוף "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם" (ספר ויקרא, ט"ז, ל'-ל"א)
אם הקב"ה יכול להעביר על כל חטאתנו יכולים אנו גם יכולים להתענות ולשמוח בו זמנית. לשמוח על הזדמנות הנפלאה שנתן לנו בורא עולם לחזור בתשובה שלימה לפניו ולהתענות ולהצטער על שהכעסנו אותו.
אף הוא שמח עימנו ומאחל הוא לנו גמר חתימה טובה ומתחנן בפנינו... אנא אל תאכזבו אותי שוב ואל תחטאו לפני...
דפים קשורים
מנהג כפרות
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם
ז' תשרי ה'תשע"ה
נהגו בכל תפוצות ישראל לעשות "כפרות" או "פדיון כפרות" בערב יום כיפור. סדר כפרות וסיפור חסידי שיתן לכם להבין את מהות המנהג...
כפרת עוונות
האמונה היהודית (לצפייה)
הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים
כ"ח אדר ה'תשע"ב
האם אתה אדם מאמין, האם הינך יודע אמונה מהי? איך יכול אתה להכריז על עצמיך כמאמין אם אינך מודע לכל היבטי אמונתך? - מהי האמונה, במה אנו מאמינים? על שאלות אלו ואחרים:
צפו ותהנו!
שובו בנים שובבים (לצפיה) הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים ד' אייר ה'תשע"ג
הרב שלמה עופר בשיעור מתוך ספר הזהר הקדוש ומתוך הליקוטי מוהר"ן על הנושאים הבאים: יום המיתה | גזירות הכלל וגזירות הפרט | גדולת רבי שמעון בר יוחאי | השפעה החמורה שיש לחטא | הכוח העצום של חזרה בתשובה על כל חטא וחטא.
כפרת עוונות מנהג כפרות שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם ז' תשרי ה'תשע"ה נהגו בכל תפוצות ישראל לעשות "כפרות" או "פדיון כפרות" בערב יום כיפור. סדר כפרות וסיפור חסידי שיתן לכם להבין את מהות המנהג...שדות חובה מסומנים באדום