הסגולה היומית
סדר התרת קללות: יתקבצו יותר מעשרה, ובכללם יהיו איזה תלמידי חכמים ויראי שמים, ואם לא ימצאו שם עשרה, סגי בשלשה...סדר התרת קללות
יתקבצו יותר מעשרה, ובכללם יהיו איזה תלמידי חכמים ויראי שמים, ואם לא ימצאו שם עשרה, סגי בשלשה. ויעמוד אחד מתוך העדה ויאמר:
הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מִמַּעֲלַתְכֶם לְהַתִּיר לָנוּ כָּל קְלָלוֹת וּנְזִיפוֹת וּדְבָרִים אֲסוּרִים. וּלְבַטֵּל עַיִן הָרָע הֵן וְכַיּוֹצֵא בָהֶן:
והמתירים אומרים:
מֻתָּרִים יִהְיוּ כָּל קְלָלוֹת אָלוֹת וְשַׁמַּתּוֹת וַחֲרָמִים וְנִדּוּיִם וְאִרוּרִים וּנְזִיפוֹת וּבִטּוּיִים וּכְשָׁפִים וְכָל דְּבָרִים רָעִים. וְכָל חֲלוֹמוֹת רָעִים וּפִתְרוֹנוֹת רָעִים וּמְסִירַת דִּין וּפִתְחוֹן פֶּה לְרָעָה. וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים, וְכָל מִינֵי גְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְכָל מִינֵי עַיִן הָרָע, שֶׁהוּשָׂמוּ עֲלֵיכֶם אוֹ עַל שׁוּם אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתְכֶם. וְכֵן קְלָלוֹת שֶׁקִּלְּלוּ אֶתְכֶם אֲחֵרִים אוֹ שֶׁקִּלַּלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם בְּכָל אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. אוֹ שֶׁנִּתְחַיַּבְתֶּם שׁוּם קְלָלָה. אוֹ אִרוּר. אוֹ חֶרֶם. אוֹ נִדּוּי. אוֹ נְזִיפָה. אוֹ שׁוּם גְּזֵרָה רָעָה בְּאֵיזֶה צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. עַל הַכֹּל מֵעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מַתִּירִין וּמְבַטְּלִים הַכֹּל. וְכָךְ אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים:
בְּצֵרוּף וּבִרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וּבִרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. וּבִרְשׁוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. אֵין כָּאן קְלָלוֹת. אֵין כָּאן אָלוֹת. אֵין כָּאן שַׁמַּתּוֹת. אֵין כָּאן אִרוּרִים. אֵין כָּאן חֲרָמִים. אֵין כָּאן נִדּוּיִים. אֵין כָּאן נְזִיפוֹת. אֵין כָּאן בִּטּוּיִים. אֵין כָּאן כִּשּׁוּפִים. אֵין כָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לְרָעָה. אֵין כָּאן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים. אֵין כָּאן עַיִן הָרָע דַּאֲנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרָע דְּנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרָע דְּשׂוֹנְאִים וּדְאוֹהֲבִים. כֻּלָּם יִהְיוּ בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים וַחֲשׁוּבִים כִּכְלִי חֶרֶס הַנִּשְׁבָּר וּכְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. וְכָל מִינֵי עַיִן הָרָע יוּסְרוּ מֵעֲלֵיכֶם וּמִבָּתֵּיכֶם וְיֻשְׁלְכוּ לִמְצוּלוֹת יָם. כַּכָּתוּב:
וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם. לְמַעַן יָשׁוּב יְדֹוָד יאהדונהי מֵחֲרוֹן אַפּוֹ. וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:
אָנָּא יְדֹוָד יאהדונהי הִתְמַלֵּא רַחֲמִים. וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעֲסֶךָ, וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְיִתְמַתְּקוּ הַדִּינִים, וּזְכֹר לָנוּ עֲקֵדָתוֹ שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּאִלּוּ אֶפְרוֹ צָבוּר וּמֻנָּח עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְהַבֵּט בְּאֶפְרוֹ לְהַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל מִכָּל רָע. וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת בְּשֵׁם (קר"ע שט"ן). וּכְשֵׁם שֶׁמַּסְכִּימִים וּמַתִּירִים לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. כַּךְ יַסְכִּימוּ וְיַתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. וְכָל הַקְּלָלוֹת וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וּפִתְרוֹנוֹת רָעִים. וּפִתְחוֹן פֶּה לְרָעָה וְכָל גְּזֵרוֹת רָעוֹת. כֻּלָּם יִתְהַפְּכוּ עֲלֵיכֶם וְעָלֵינוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. כַּכָּתוּב:
וְלֹא אָבָה יְדֹוָד יאהדונהי אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ יְדֹוָד יאהדונהי אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְדֹוָד יאהדונהי אֱלֹהֶיךָ. וּכְתִיב:
וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּידֹוָד יאהדונהי אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם:
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. יְדֹוָד יאהדונהי עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְדֹוָד יאהדונהי יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:
אהבה ושבועה...
אבא יקר, מלך חי וקיים, כמה שנודה לך זה כמו טיפה בים, לאהבתך אלינו ונתינתך לנו אין גבול, מי יוכל להבין את גודל רחמיך, כרחם אב על בנים.
אך עם כל זאת אבא, מסתיר אתה את פניך מאיתנו, מסתתר בחורים ובסדקים אבל תמיד סביבנו, ורק המחפש אותך באמת, ימצא אותך ויאמין.
זוכר אבא, בזמנו, נתת לנו את ארץ ישראל למען נגור בה ונקדש את חיינו, רוקנת אותה בשבילנו מכל יושביה הרבים ואף הבטחת לנו כי נהיה חופשיים מכל שונאינו. רק זאת בקשת, שנשמור את תורתך ונקיים את מצוותיך ותמורת זאת הבטחת לנו מכל טוב ומשמני הארץ, ממש גן עדן עלי אדמות, ואנו הסכמנו בשבועה למרגלות הר סיני.
אבל, מאז ועד היום עברו השנים, גורשנו מארצנו, נותרנו מיותמים, קטנים ואבודים, נחשבנו כצאן לטבח, הובלנו כעבדים.. אבל.. לא אבא... אין אנו מאשימים אותך... יודעים אנו כי אכן אנו אשמים... שהרי הפרנו את התנאי, נשבענו - נעשה ונשמע. הצטווינו - ואהבת את ה′ א-לוקיך בכל לבבך
אבל אבא יקר, בכל אופן.. אתה הרי הבטחת לנו שגם כאשר נגלה מארצנו, זרוקים בין אנטישמיים, כלעג וקלס בגויים, אף על פי כן תשמור עלינו ולעולם לא תעזבינו.
ולכן מבקשים אנו ממך קל מלא רחמים שתקיים את דבריך הקדושים, שהרי אנו בניך, מצטערים ומתחרטים חוזרים בתשובה שלימה לפניך, ובוודאי שצערך עלינו נורא וגדול פי כמה. אבא.. הגיע הזמן... בא הבייתה, לירושלים יחד נצעד מבלי לפחד יותר מאף אחד, תגאל אותנו בגאולה שלימה, אמור די לצרותינו, אמור די לגלות המרה.
מיוסד על פי השיר ′Dear Father′ של מרדכי בן דוד מתוך האלבום ′סימן טוב′
תורגם מאידיש לעברית ע"י שמעון גווירץ:
אבא יקר מלך חי וקים
כמה שנודה לך זה כמו טיפה בים
אהבתך אלינו, מי יוכל להבין
בהסתר פנים הינך מסתתר מאיתנו
בחורים ובסדקים אבל תמיד סביבנו
רק המחפש באמת ימצא אותך ויאמין
את ארץ ישראל נתת לנו
למען נגור בה ונקדש את חיינו
מכל שונאינו היינו חופשיים
לשמור תורה ומצוות רק זאת בקשת
גן עדן עלי אדמות לנו הבטחת
הסכמנו בשבועה למרגלות הר סיני
אבל היום מגורשים אנו מארצנו
יתומים קטנים ואבודים נותרנו
אכן אנו אשמים הפרנו את התנאי
אבל אתה הרי הבטחת לנו
שגם כאשר נגלה מארצנו
תשמור עלינו ולעולם לא תעזבינו
מבקשים אנו קל מלא רחמים
שתקיים את דבריך הקדושים
אנו הרי בניך כמה נורא הצער
הבייתה לירושלים יחד נצעד
אין יותר פחד מאף אחד
גאולה שלימה ודי לגלות המר
דפים קשורים
כה רחוק... אך כה קרוב לליבה...
איך חלפו השנים? יותר מאלפיים שנה מאז הוא הגיעה לבקרה, והיא האלמנה יושבת ובוכה, שואלת אותך ה' "עַד אָנָה בִּכְיָה בְצִיּוֹן, וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם".