הסגולה היומית
ישמע בחשק דברי חכם: ישמע בחשק דברי חכם כשדורש יראת שמים ודברי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים, שאמרו רז"...ישמע בחשק דברי חכם
ישמע בחשק דברי חכם כשדורש יראת שמים ודברי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים, שאמרו רז"ל שבזה ימחול עונותיו. וחייבין אנחנו לשמוע קול מוכיח, דהכי קבלנו בסיני במסרה ג' ונשמע, נעשה ונשמע, ונשמע קולו בבואו אל הקודש, ונשמע פתגם המלך. קבלנו נעשה ונשמע עד עולם, כל אשר יצונו.
וגם קבלנו, כל עת וזמן שיבוא מאן דהוא מרבנן וידרוש תוכחה, שנשמע קולו בבואו אל הקדש, הוא בית הכנסת שנקרא מקדש מעט לדרוש לרבים, למה, כי לא לדורש הכבוד כי אם למלך הוא מלכו של עולם, וזה אומרו ונשמע פתגם המלך, על דרך שאמרו כל מקום שנאמר במגילת אמתר מלך סתם ולא אמר בהדיא אחשורוש, הוא רומז למלכו של עולם, אף על פי שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וכן אמר משה רבינו עליו השלום, כשאמר ברבים תוכחת האזינו השמים, הם העשירים הגבווהים, על דרך היקום אשר ברגליהם שפירושו שהממון מקים האדם על רגליו, ותשמע הארץ הם העניים, שפלים בארץ, ולמה, כי לא תתנו לי הכבוד כי אם לה', זה שאמר הכתוב כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו. דבר אחר ונשמע פתגם, כבר ידעת מה שאמרו בזוהר - בת קול יוצאת בכל יום ומכרזת שובו בנים שובבים. ובת קול יוצאת מהר חורב בכל יום ויום ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, וקשה, למי מכריזין, הלא אין אנו שומעין כלום. אלא ודאי, אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי, כדאיתא במסכת מגילה. הכא נמי אף על גב דהוא לא שמע, מזליה שמע, כדכתיב נפלאים מעשיך, לשון כסוי, כמו כי יפלא ממך דבר, אפילו הכי ונפשי יודעת מאד. וזהו שלפעמים מתעורר באדם רוח טהרה מקול הקורא לאוזן נשמתו, ומכל מקום לא יזכה לזה רק השומע קול החכם המוכיח, והיינו דכתיב והיה אם שמוע תשמע, כלומר אם תשמע למוכיח באוזן בשר תזכה לשמוע באוזן הלב כרוז מלכו של עולם, והיינו ונשמע מתגם המלד, שעל ידי רוח הקודהב ידעו בסיני זה הענין, ואמרו ודאי שנשמע קול מוכיח לפי שאז נזכה לשמוע פתגם המלך:
כאלה אויבים | פרשת קורח
"שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום" (רש"י)
כשיש לאדם אויבים, כדאי לו לדון אותם לכף זכות ולא להשיב להם כגמולם, אלא אדרבה, להשתדל להטיב להם בכל מה שהוא יכול, כמו שאנחנו מבקשים בסוף תפילת שמונה עשרה: "ונפשי כעפר לכל תהיה".
כלומר, עלינו להתייחס לשונאינו כמו שהאדמה מתייחסת לכל הדורכים עליה, כאשר למרות זאת היא משפיעה להם כל טוב; מגדלת עצים וצמחים, ומעניקה להם מחצבים מכל הסוגים.
שכן מי שמשיב לשונאו כגמולו, הוא מסייע לו בכך שיצליח לבצע את זממו. כמו גנב שחופר מנהרה כדי לפרוץ לתוך בית חברו, שכאשר בעל הבית יחפור גם הוא מצדו, בכך הוא רק יסייע לגנב להגיע ליעדו. על בעל הבית, פשוט לשפוך עוד ועוד עפר לצד החופר, ובכך יקשה על הגנב וגם יסתום את המנהרה.
כך בנמשל, אם ירצה אדם להתנקם בשונאיו ולהתעמת עמם, פיזית או מילולית, הדבר יוריד ממנו את ההגנה שמגיעה לו מן השמים, דבר שיסייע לשונאו לבצע בו את זממו. אבל אם ידון את השונא לכף זכות וייטיב עמו, כי אז יזכה לעליה רוחנית שתוסיף לו הגנה, כך שיינצל מאויבו.
דבר זה ניתן ללמוד גם ממשה רבינו, שהשתדל להתפייס ולהשלים אפילו עם השונאים הגרועים ביותר כדתן ואבירם, שכן הוא ידע כי אם יתעמת איתם, הוא עלול לפגוע באיכות ההגנה הניתנת לו מן השמים כדי לגבור על אויביו.
