page_title: רבי שמחה ביק | ביוגרפיה רבי שמחה ביק | מוסדות שמ"ע :: מוסדות שמ"ע - שאו מרום עיניכם | הרב שלמה עופר

רבי שמחה ביק | ביוגרפיה

Addthis Facebook Twitter Google+ Email Print

רבי שמחה ביק, נולד בראש חודש סיוון ה'תקפ"ט, לאביו רבי שאול יששכר ביק אבד"ק מז'בוז' ולאמו מרת פעסיא בת רבי צבי אריה רפאפורט אבד"ק מז'בוז'.

שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם | ג' אדר ה'תשע"ג

 

ילדותו:
ביום טוב שני של חג השבועות נכנס רבי שמחה בבריתו של אברהם אבינו, כשזקנו, רבי צבי אריה רפאפורט משמש כסנדק. אחרי הברית בירכו זקנו ואמר: "שפניו יאירו ביום מתן תורה, בתורה הקדושה ושיזכה להיות שומר הברית, ובזכותה ינצל מכל רע"
והוסיף: "וואס הער וועט זיין ווייס איך נישט, אבער א שומר הברית וועט הער זיין" ובלשון הקודש: "מה שהוא יהיה איני יודע, אך שומר הברית הוא יהיה".
 
מסופר, כי פעם אחת לקחו אביו לסעודת ראש חודש שערך רבי יצחק מאיר מז'ינקוב במז'בוז', תוך כדי הסעודה דרש רבי יצחק מאיר בדבר תורה ואמר כי סעודת ראש חודש רמוזה בשמה של סרח בת אשר, סר"ח ראשי תיבות סעודת ראש חודש.
רבי שמחה שהיה אז כבן שלש, הגיב, שהשם סר"ח מרמז אף על יום הולדתו, סר"ח ראשי תיבות ראש חודש סיון... רבי יצחק מאיר מז'ינקוב ששמע את הילד התפעל מאד מחריפותו והציע לאביו רבי שאול יששכר שיצניעו מחשש עינא בישא.
 
נישואיו:
רבי שמחה נשא לאשה את מרת יענטא בת רבי ראובן מהעיר אומן שבאוקראינה.
 
רבנותו במז'בוז':
בראש השנה ה'תרכ"ג, נפטר הגאון רבי יחיאל מיכל מרגליות, רבה של מז'בוז', הקהילה נותרה ללא רב ומנהיג. ראשי הקהילה שרצו להחזיר עטרה ליושנה, עטרת רבני רפאפורט - ביק, נתנו עיניהם ברבי שמחה, להשית עליו את כהונת הרבנות.
ראשי הקהל לא התמהמהו ולמחרת היום, בצום גדליה שנת ה'תרכ"ג כתבו עבורו את "כתב הרבנות" עליו חתמו מאות מבני הקהילה.
 
לאחר שהוכתר כרב ואב"ד מז'בוז' החלו רבים מחסידי ז'ינקוב שהתגוררו במז'בוז' להצר את רגלי רבי שמחה ובהסכמת רבם רבי משולם זוסיא מז'ינקוב הביאו החסידים רב חדש מוורשא.
המינוי גרם לפילוג גדול במז'בוז', כאשר רוב הציבור עמד לצידו של רבי שמחה, שנודע בגדלותו וגאונותו. כעבור תקופה התגלה כי הרב שהביאו חסידי ז'ינקוב הינו עריק מהצבא, החסידים שחששו פן יובלע לכל יהודי העיר בגינו הוכרחו לשלם לו סכום עצום, של שלש מאות רובל ושלחוהו לנפשו.
 
לימים אמר רבי משולם זוסיא כי הוא מתחרט על שביא רב חדש למז'בוז' והוסיף כי מעשה זה היה מעשה שטן מצד הייצר הרע והס"מ שהטעו אותו.
 
רבנותו במאהליב:
חמש שנים כיהן רבי שמחה כרב ואב"ד בעיר מז'בוז', באותן שנים פרחה העיירה בהנהגתו והשפעתו ניכרה בכל פינה.
באותם חמש שנים גדלה משפחתו, אך משכורתו נשארה כשהייתה ביום מינויו. בני הקהילה שלא היו אמידים במיוחד לא יכלו להרשות לעצמם להגדיל את שכר רבם ובבית רבי שמחה הגיעו מים עד נפש.
 
רבים היו ההצעות שקיבל מקהילות גדולות וחשובות, אחת מהן הייתה קהילת מאהליב שבאוקראינה שאף הבטיחה סכום נכבד של כסף בו יוכל לכלכל את בני משפחתו ברווח ויוכל לשוב ללימודו ללא דאגה.
על אף הקושי הגדול שהיה לרבי שמחה לעזוב את עיר אבותיו, ולוותר בכך על חזקת הרבנות בעיר מז'בוז' ערש החסידות, קיבל את הזמנתם ובלית ברירה נעתר לבקשתם.
בשנת ה'תרכ"ח העתיק רבי שמחה את דירתו מהעיר מז'בוז' ועבר לכהן כרבה של של קהילת מאהליב המעטירה. ועל מקומו במז'בוז' הושיב את אחיו הצעיר רבי צבי אריה ממז'בוז'.
 
גדולתו:
באותם ימים נודע רבי שמחה כצדיק גדול ושמו התפרסם בכל גאלציה כגאון עצום. חשיבות יתירה נודעה לרבנים שקיבלו "כתב סמיכה" מרבי שמחה.
בשנת ה'תרנ"ה השתתף רבי שמחה באסיפת רבנים חשובה שהתקיימה בעיר דריזימינין הסמוכה להורדנא, במטרה לבטל את גזירת הממשלה על איסור השחיטה. באסיפה השתתפו גדולי תורה רבים, ביניהם: רבי חיים הלוי סולאוויצ'יק, רבי איצלה מפונוביץ' ורבי צבי הירש מקאוונא ועוד.
רבי שמחה כובד במהלך האסיפה לשאת דברים והצליח לסחוף את הקהל, כעבור זמן הוכתרה האסיפה בהצלחה כאשר הגזירה בוטלה.
 
כאשר נפטר אחיו רבי צבי אריה ממז'בוז' והניח אחריו אלמנה ויתומים בלי מקור פרנסה, נתן להם רבי שמחה במתנה את החנויות במז'בוז' שקיבל בירושה מאביו, וכתב להם שהוא מוותר להם על הכל שלא על מנת להחזיר.
 
באותם שנים גזרו השלטונות ואסרו ללכת בלבוש חסידי ביניהם השטריימל, אך רבי שמחה לא שם לבו לגזירותיהם ומסר את נפשו על הלבוש היהודי והחסידי כאחד. כך גם בחתונת בנו חבש רבי שמחה את ה"שטריימל" לראשו והתהלך בראש מורם, לאחר מכן נאסר על ידי השלטונות וברוב שתדלתנות הצליחו לשחררו.
 
מנהגיו:
רבי שמחה ייסד את מנהגיו על פי ההלכה ועל פי הקבלה:
נהג לברך ברכת המזון על הכוס בכל ימות השבוע.
כל ערב שבת, הדליק בביתו שישים ושלש נרות כמנין שם הוי' עם המילואים.
כל שבת הקפיד להתפלל 'קבלת שבת' לפני התיבה, כדי להתפלל עם טלית.
רבי שמחה לא מכר כלל את חמצו, וכך גם כתב בצוואתו, שלא ימכרו חמץ. (יש כאלה המחמירים שלא לסמוך על מכירת חמץ אלא מקפידים לבער את כל חמצם לפני פסח..)
חמץ של קהל מכר רבי שמחה לנכרית דווקא ולא לנכרי.
את כוסו של אליהו הנביא היה מוזג בתחילת עריכת הסדר, בשבת חול המועד היה רבי שמחה מקדש על כוס זו.
בכל מקום שנסע, לקח עמו את השוחט שלו, רבי דוד, כי לא אכל משחיטת אחרים.
 
פטירתו:
ביום י' אדר ב' שנת ה'תרנ"ז, נפטר רבי שמחה ונשמתו עלתה בסערה השמיימה.
על פי צוואתו עשה בו השוחט רבי דוד את הטהרה וקיים בו ארבע מיתות בית דין.
מנוחתו כבוד בבית העלמין במאהליב שבאוקראינה.
 
נוסח מצבתו:
הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי
ותאזרני שמחה
יום א' יוד אדר שני שנת תרנ"ז לפ"ק
פ"נ ה"ר שמחה בה"ר שאול ישכר
נכד הגאון ר' העשיל והגאון ר' פייבוש
מקראקא והגאון בעל חכם צבי ובנו
הגאון ר' יעקב עמדין והגאון ר' שמחה
כהן רפאפארט ובנו הגאון ר' חיים
רפאפארט והגאון ר' נפתלי כ"ץ
והגאון מוהר"ל מפראג והגאון מהר"ם
מלובלין ועוד ועוד.
זכותם ימליצו טוב בעד נשמתו העלובה
יזכה לישב בסתר עליון בצל ש' יתלונן
ויניח ויעמוד לגורלו לקץ הימין 
 
מספריו:
רבי שמחה כתב הרבה מאד מחידושי תורתו אך רובם נאבדו ונעלמו, רק מעט מאד נשארו אצל צאצאיו.
הגאון רבי משה צבי אריה ביק שהיה נכד אחיו הדפיס את הערותיו של סידור "עמודי שמים".
 
מילדיו:
רבי חיים יעקב ממלא מקומו בק"ק מאהליב
רבי יצחק שחזר לכהן בעיר מז'בוז' ובכך המשיך את ששלת רבני מז'בוז' למשפחת ביק.

דפים קשורים

רבי נחמן מברסלב | ביוגרפיה שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם   י"א כסלו ה'תשע"ב

רבי נחמן מברסלב נולד בראש חודש ניסן תקל"ב (1772), בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, בבית זקנו, הבעל שם טוב זיע"א. אימו, מרת פיגא, היתה בתה של אדל בת הבעש"ט ואביו רבי שמחה בנו של רבי נחמן מהורודנקא (הטמון בטבריה) מגדולי תלמידי הבעש"ט.
ביום שלישי, רביעי לחול המועד סוכות, י"ח תשרי תקע"א, השיב רבי נחמן את נשמתו ליוצרו. תמו ונשלמו חייו אך רוחו המשיכה לפעם, מפעמת היא עד היום בלב כל אחד מרבבות חסידיו ולומדי משנתו.

 

רבי ישראל אבוחצירא - בבא סאלי | ביוגרפיה שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם   ה' שבט ה'תשע"ב

רבי ישראל אבוחצירא הידוע בכינויו ה′בבא סאלי′, נולד בראש השנה שנת ה′תר"נ, בעיר ריסאני שבמחוז תאפיללת שבמרוקו, לאביו רבי מסעוד אבוחצירא ב"ר יעקב אבוחצירא, ולאמו מרת עישה.

 

רבי שמעון בר יוחאי | ביוגרפיה שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם   ט"ו אייר ה'תשע"ב

רבי שמעון בר יוחאי המכונה בקיצור בשם 'רשב"י' נולד לאביו רבי יוחאי והינו תנא בן הדור הרביעי, סתם רבי שמעון המוזכר בש"ס הוא רבי שמעון בר יוחאי.

עוצמת כח התורה הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים   א' סיון ה'תשע"ב לכבוד חג השבועות, זמן מתן תורה, שיעור מפי הרב שלמה עופר שליט"א: עוצמת כח התורה ע"פ הספר 'נפש החיים'
שמעו ותחי נפשכם!
יזכור אלוקים... הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים   י"ב תמוז ה'תשע"ב

אתמול (01/07/2012) ערך הרב שלמה עופר כנס חיזוק לבני משפחת אטיאס אשר קברו שמונה מבני משפחתם ביום אחד לאחר שנספו בתאונה טראגית ביום המר והנמהר א' סיון (22/05/2012). הכנס נערך בבית הכנסת שער שמעון שבמגדל העמק, בית הכנסת הוקם ע"י רבי שמעון אטיאס סב המשפחה.

שדות חובה מסומנים באדום

הירשם כאן לקבלת ניוזלטר!

שדות חובה מסומנים באדום