הסגולה היומית
סגולה לשמירה: קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יהוה. חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה: קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי. וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹ...סגולה לשמירה
קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יהוה. חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה: קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי. וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ: קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה. לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת. לָשִֹיחַ בְּאִמְרָתֶךָ: קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ. יהוה כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי: קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה. מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ: קָרוֹב אַתָּה יהוה. וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת: קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ. כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:
ואח"כ יאמר:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יהוה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתַּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ, וְתַרְחִיק מִמֶּנּוּ יֵצֶר הָרָע שֶׁל רוּחַ זְנוּנִים, רוּחַ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, רוּחַ שֶׁל שְֹחוֹק, רוּחַ דְּבָרִים בְּטֵלִים, רוּחַ יְגוֹנוֹת וַאֲנָחוֹת, רוּחַ שֶׁקֶר, רוּחַ תּוֹעָה, רוּחַ מַשְׁחִית, רוּחַ חַבָּלָה, רוּחַ קֶטֶב מְרִירִי, רוּחַ אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת, רוּחַ חֲזִיזִית, רוּחַ טוּמְאָה, רוּחַ עִוְעִים, וְכָל רוּחוֹת רָעוֹת, כּוּלָם יִתְבָּעֲרוּ וְיִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנִּי. אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה:
אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סוֹעָה מִסָּעַר:
יהוה צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְֹגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה:
יהוה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בּוֹטֵחַ בָּךְ:
יהוה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
המקדש הפרטי שלי וחורבנו
"וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם" [ספר שמות, פרק כ"ב] אמר על כך אחד הצדיקים: לכשיגיע האדם לבית דין של מעלה ויעמוד למשפט, יביאו בפניו את כל עוונותיו וישאלו אותו מה טענתו על כי שגה כה רב, הגיעה עת פקודה, מה טוען הוא על כל חטאיו???
יאמר אותו אדם: רבונו של עולם, לא כך כתבת בתורתך "אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם"?
נשאתי אותך בלבבי יומם וליל, למיטתי בלילה נכנסתי עם "שמע ישראל" ובבוקר השכמתי קום עם "מודה אני".. במשך היום דיברתי אליך, התפללתי לפניך. אמנם, מידי פעם חטאתי אך מיד שבתי אליך והיית איתי כל הזמן.
אמר אותו צדיק כי אלוקים יקבל את טענתו ואכן יפתור אותו מן הדין!! אך מה יהיה על כל אותם שלא דואגים ללכת עם בורא עולם שחוטאים בלי הפסקה ובכך מרחיקים את האלוקים מליבם ומבית מקדשם עד אשר הם מחריבים אותו במו ידיהם? וכי מה יענו ליום פקודה ומה ישיבו לפני בית דין של מעלה?
לכל אדם יש בית מקדש קטן בלבו, הוא קצת חרב בשל עוונותינו, הוא קצת פרוץ בשל שנאת החנם ולשון הרע שלנו.. אך עם כל זאת, בורא עולם שוכן בתוכו, מחכה שנשפץ לכבודו את המקום שנגדיל אותו... אבל בית המקדש שלנו חרב ופרוץ...
הלב יכול להכיל הרבה, בית המקדש יכול לעמוד חי וקיים גם כאשר אנו חוטאים, הרי לשם כך נצטוונו להקריב בו קורבנות חטאת, אך יש דבר אחד שבית המקדש לא יכול לסבול, שהלב לא מסוגל להכיל.. "שנאת חינם!" השנאה שמכלה כל דבר טוב העומד בדרכה, שנאת האחר בלי כל סיבה הגיונית מלבד היותו האחר.. מבין כל העבירות הרי שזו שנאת חינם שמגרשת את בורא עולם מבית מקדשנו ומחרבת אותנו...
