page_title: לא תשנא ותוכיח | פרשת קדושים לא תשנא ותוכיח | פרשת קדושים :: מוסדות שמ"ע - שאו מרום עיניכם | הרב שלמה עופר

לא תשנא ותוכיח | פרשת קדושים

Addthis Facebook Twitter Google+ Email Print
"לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" ופרש"י שלא תלין פניו ברבים. כלומר, כשאתה מוכיח, תזהר להוכיח בצנעה ולא ברבים כדי שלא תביישו.
הרב רפאל א.ג. | כ"ד ניסן ה'תשע"ד
"לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" ופרש"י שלא תלין פניו ברבים. כלומר, כשאתה מוכיח, תזהר להוכיח בצנעה ולא ברבים כדי שלא תביישו.

מסמיכות הפסוקים נראה שכיון שמצווה אתה ב-"לא תשנא את אחיך בלבבך" על כן "הוכח תוכיח" אותו. כלומר, טעם למצוות התוכחה הינה האיסור לשנוא יהודי. ויובן על פי הערבי נחל (שלח דרוש א') שכתב שמצוות תוכחה היא מצווה שמחייב את השכל שהרי הרואה יהודי נושא שק שבו כל רכושו ויש בו חור שממנו נופלים אבנים טובות ויודע שעד שיגיע לביתו לא ישאר לו מאומה מכל עמלו, הרי שזו רשעות אם לא יודיע לו על כך מיד כשרואה זאת. והנמשל הוא שכל יהודי, באמת אין לו כלום מלבד נשמתו היקרה מפנינים ורק היא תשאר לו לנצח נצחים וקיבל תרי"ג מצוות שעל ידם הוא שומר את שס"ה גידיו ורמ"ח איבריו הרוחניים שבנשמתו. נמצא שכל עבירה הינה כמו חור באוצרו הנפלא דרכה הוא מאבד חלק נשמתו.
ועוד אמרו חז"ל עבירה גוררת עבירה, נמצא שאם לא יוכיחו על עבירה זו היא תגרור אחריה עוד ועוד עבירות ומאותו חור יאבדו חלקי נשמות ובמה יבוא איפה לאביו שבשמים בסוף ימיו לאחר שאיבד כל עמלו.

מאידך, לפעמים מרוב רחמנות מתלהב המוכיח כל כך על חוסר אחריות ושטות מעשי חברו עד שלא שם ליבו ומוכיחו ברבים ונעשה לו כשונא, לכן עטפה התורה את מצוות התוכחה באיסור לשנא מחד גיסא ובזהירות על אופן התוכחה מאידך גיסא.

המנחת חינוך (מצווה רלט אות ו') כתב שמצוות תוכחה נובעת ממצוות לא תעמוד על דם רעך (ויקרא יט טז) שהוא הפסוק הקודם להוכח תוכיח. ולא רק זו אלא אף מהכתוב "והשבותו לו (דברים כב ב') כלומר, מצוות השבת אבידה בה כלול גם אבידת גופו ונשמתו.

לעומת זאת יש רבים שסוברים כי מצוות תוכחה נובעת מצד הערבות שיש לכל אחד מישראל על חבירו כמו שנאמר (ויקרא כו לז) "וכשלו איש באחיו" וביארו חכמנו זכרונם לברכה שהכוונה היא שמי שיש בידו למחות בחבירו ולא מוחה נענש עימו, וזהו "וכשלו איש באחיו" כלומר בעוון אחיו.

וכל זה נאמר רק בתנאי שיש סיכוי שהשומע התעורר לדברי חברו ומסופר על הרב מבריסק שהוכיח פעם טבח אחד על מעשיו ולא שמע לו, מששמע הרב כך, חזר אליו וביקש את סליחתו על שהוכיחו והסביר לו שכיון שאינו שומע לדברי תוכחתו נמצא שביישו לחינם.

רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תורה ח' תנינא) מבאר עוד סכנה עצומה בתוכחה שאינה כראוי ובתוכחה שאינה נשמעת. שהרי כל נשמה יונקת שפע אדיר מהעולמות העליונים וכשהמוכיח מדבר ממעשיו הרעים של אדם הוא מעורר בזה ריח רע כי כשמדבר מהם זה כמו שמזיז דבר שריחו רע שעל ידי זה מתמלא האוויר בריח רע, נמצא שעל ידי תוכחה שאינה כראוי מבאיש ריחם וכפי שמבאר רבי נתן (ליקוטי הלכות ציצית ה' ז') שעיקר הריח רע נתפס בבגדים, בחלוקא דרבנן שהם לבוש הנשמה ונעשים לו בגדים צואים. וכיון שעיקר יניקת הנשמה היא מהריח הרי שהריח הרע זה מחליש את נשמת האדם ובכך נפסק שפע מכל העולמות התלויים בנשמה זו.
נמצא, ככל שמדובר באדם גדול יותר, צדיק שנשמתו כוללת יותר נשמות ויותר עולמות הרי שבדיבור הרע עליו נפסק שפע עצום יותר.
עוד אומר רבי נתן כי מצוות ציצית היא בחינת תוכחה כראוי כי היא מעוררת את האדם בלי להזכיר עוונות ולכן הוכיח משה רבנו את ישראל לפני פטירתו ברמזים כמבואר בתחילת ספר דברים כי הצדיקים הגדולים יודעים להוכיח את האדם מבלי לעורר את ריח חטאיו והם כמו ציצית שכל הרואה אותם מרגיש היכן הוא אוחז לעומתם ומתעורר לתשובה.

מסופר על האחים הקדושים רבי אלימלך מליז'ענסק ורבי זושה מאניפולי שבעת שהיו מסתובבים ברחבי גאליציה כחלק מגלות שקיבלו על עצמם והיו רואים לפעמים אנשים שהיה הצורך להוכיחם הרי שלא היו פונים אליהם ישירות אלא כאילו מדברים לעצמם באופן שאותו אדם ישמע וכך היו אומרים: זושא, איך העזת לחטוא בעבירה פלונית לפני בוראך, האינך יודע איזה הרס וחורבן גרמת על ידי חטא זה, האינך יודע כמה ציערת את בוראך..
וכך היו ממשיכים עד שהיה אותו אדם שומע ואומר לעצמו הלוא גם אני חטאתי בזה החטא ומה אענה ביום הדין והיה חוזר בתשובה.

וכן כל אדם צריך להשתדל להוות דוגמא אישית לסובבים אותו וממילא זו התוכחה הטובה ביותר בלא להבאיש ריחם.

ואין הכוונה שכיוון שקשה להוכיח בצורה הנכונה הרי שבטלה מצוות התוכחה ופטורים אנו מלהוכיח איש את רעו אלא הכוונה היא שבנוגע לעבירות שכבר עבר צריך להיזהר ביותר והוכיח רק ברמז אבל וודאי שאם רואה האדם את חבירו עובר עבירה חייב להוכיחו כדי למנוע ממנו הפסד שכר עולם הבא והפסד גופו כנ"ל, אלא שצריך להתחיל בעדינות וברמז ואם לא מועיל אז ינסה בפירוש והעיקר שתאה התוכחה מתוך דעת ורחמים להצילו מחטא ולא מתוך כעס ר"ל.
יהודי מזרז את הסוחרים לכניסת שבת בשוק מחנה יהודה
יהודי מזרז את הסוחרים לכניסת שבת בשוק מחנה יהודה

דפים קשורים

על מצוות ואיסורי התורה (לצפייה) הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים   י"ד סיון ה'תשע"ב

בואו לצפות בשיעורו של הרב שלמה עופר בהר חומה, תיקוני הזוהר ועל מצוות ואיסורי התורה, על "תעשה" ועל "לא תעשה", על חומרת הנחת תפילין עד כדי כך שיהודי שאינו מניח תפילין נקרא בפי חז"ל "פושע ישראל בגופו"...

שובו בנים שובבים (לצפיה) הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים   ד' אייר ה'תשע"ג

הרב שלמה עופר בשיעור מתוך ספר הזהר הקדוש ומתוך הליקוטי מוהר"ן על הנושאים הבאים: יום המיתה | גזירות הכלל וגזירות הפרט | גדולת רבי שמעון בר יוחאי | השפעה החמורה שיש לחטא | הכוח העצום של חזרה בתשובה על כל חטא וחטא.

היום אם בקולו תשמעו (לצפייה) הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים   ד' סיון ה'תשע"ג

שיעור קצר ומקיף בנושאים: איך לעבוד את ה' | איך להספיק בעבודת ה' | צניעות האשה | קבלת קבלות טובות

ימי ספירת העומר (לצפייה) הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים   י"ז אייר ה'תשע"ב

ביום ראשון, י"ד אייר פסח שני (06/05/2012) מסר הרב שלמה עופר שיעור מיוחד בנצרת עילית בנושאים הבאים: ימי ספירת העומר | פסח שני | קבלת התורה | אהבת חינם | צדקה ועוד' בואו לצפות!

ליקוטי מוהר"ן תורה י"ז חלק 1 (להאזנה) הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים   ט"ו אלול ה'תשע"ג כי כל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל, ישראל אשר בך אתפאר.. כי ישראל עלה במחשבה תחילה וכל אדם מישראל הקב"ה מתפאר בו... ואהבת...זה כלל גדול בתורה | אחרי מות -קדושים הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים   ח' אייר ה'תשע"ג

אם היו אומרים לנו על פסוק מסוים בתורה, שכל גופי תורה תלויים בו, או אם היו אומרים לנו על פסוק מסוים "זה כלל גדול בתורה", או אם היו אומרים לנו כי בפסוק מסוים ניתן ללמוד את כל התורה כולה, וחז"ל הקדושים לא היו מגלים לנו מהו הפסוק - והיינו יגעים שנים רבות לפתור את החידה הזאת, מעטים היו מאמינים שכל התורה והחוכמה האלוקית הפשט הרמז הדרש והסוד תלויים במצוה שנראית לכולנו כל כך פשוטה.

שדות חובה מסומנים באדום

הירשם כאן לקבלת ניוזלטר!

שדות חובה מסומנים באדום