הסגולה היומית
סגולה לפורים: ידליק נר עבור מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש. ונר לאסתר הדסה בת אביחיל. ויאמר ליד הנרות את אחד...סגולה לפורים
ידליק נר עבור מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש.ונר לאסתר הדסה בת אביחיל.
ויאמר ליד הנרות את אחד עשר סממני הקטורת
פטום הקטורת: א. הצרי ב. והציפורן ג. והחלבנה ד. והלבונה משקל שבעים שבעים מנה ה. מור ו. וקציעה ז. שיבולת נרד ח. וכרכום משקל ששה ששה עשר מנה ט. הקשט שנים עשר מנה י. קילופה שלשה יא. וקינמון תשעה.
ולפני כל סממן לתת פרוטה לצדקה ויאמר פרק כב בתהלים ויבקש בקשה.
לַמְנַצֵּחַ, עַל-אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר; מִזְמוֹר לְדָוִד. אֵלִי אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי; רָחוֹק מִישׁוּעָתִי, דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי. אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם, וְלֹא תַעֲנֶה; וְלַיְלָה, וְלֹא דֻמִיָּה לִי. וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב, תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. בְּךָ, בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ; בָּטְחוּ, וַתְּפַלְּטֵמוֹ. אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ; בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ. וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ; חֶרְפַּת אָדָם, וּבְזוּי עָם. כָּל-רֹאַי, יַלְעִגוּ לִי; יַפְטִירוּ בְשָׂפָה, יָנִיעוּ רֹאשׁ. גֹּל אֶל יְהוָה יְפַלְּטֵהוּ; יַצִּילֵהוּ, כִּי חָפֵץ בּוֹ. כִּי אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן; מַבְטִיחִי, עַל שְׁדֵי אִמִּי. עָלֶיךָ, הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם; מִבֶּטֶן אִמִּי, אֵלִי אָתָּה. אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, כִּי צָרָה קְרוֹבָה: כִּי אֵין עוֹזֵר. סְבָבוּנִי, פָּרִים רַבִּים; אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי. פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם; אַרְיֵה, טֹרֵף וְשֹׁאֵג. כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ, כָּל-עַצְמוֹתָי: הָיָה לִבִּי, כַּדּוֹנָג; נָמֵס, בְּתוֹךְ מֵעָי. יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ, כֹּחִי, וּלְשׁוֹנִי, מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי; וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי. כִּי סְבָבוּנִי, כְּלָבִים: עֲדַת מְרֵעִים, הִקִּיפוּנִי; כָּאֲרִי, יָדַי וְרַגְלָי. אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי; הֵמָּה יַבִּיטוּ, יִרְאוּ-בִי. יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם; וְעַל-לְבוּשִׁי, יַפִּילוּ גוֹרָל. וְאַתָּה יְהוָה, אַל תִּרְחָק; אֱיָלוּתִי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה. הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי; מִיַּד כֶּלֶב, יְחִידָתִי. הוֹשִׁיעֵנִי, מִפִּי אַרְיֵה; וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי. אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי; בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ. יִרְאֵי יְהוָה, הַלְלוּהוּ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ; וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ, כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל. כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ, עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ; וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ. מֵאִתְּךָ, תְּהִלָּתִי: בְּקָהָל רָב נְדָרַי אֲשַׁלֵּם, נֶגֶד יְרֵאָיו. יֹאכְלוּ עֲנָוִים, וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ יְהוָה, דֹּרְשָׁיו; יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד. יִזְכְּרוּ, וְיָשֻׁבוּ אֶל יְהוָה כָּל אַפְסֵי אָרֶץ; וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ, כָּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם. כִּי לַיהוָה, הַמְּלוּכָה; וּמֹשֵׁל, בַּגּוֹיִם. אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ, כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ, כָּל יוֹרְדֵי עָפָר; וְנַפְשׁוֹ, לֹא חִיָּה. לא זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ; יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר. יָבֹאוּ, וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ: לְעַם נוֹלָד, כִּי עָשָׂה.
המקור לתפילה על אתרוג בט"ו בשבט
"כי הנה זה היום אשר עולה השרף באילנות והוא כפי הזכות של כל אחד מישראל, הנה מה טוב ומה נעים שיתפלל האדם ביום ההוא ראשית יסוד הצמיחה, שיזמין לו ה' יתברך לעת המצטרך את ה"פרי עץ הדר"
אלעזר גבירץ | מוסדות שמ"ע | י"ב שבט ה'תשע"ז
בט"ו בשבט – מתפללים על אתרוג נאה ומהודר לסוכות!
ראוי להתפלל בט"ו בשבט שיזכהו הקדוש ברוך הוא לאתרוג מהודר בסוכות הבא לטובה. הטעם: לפי שביום זה עולה השרף באילנות, והוא תחילת זמן גידול הפירות.
בספר בני יששכר להרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב מובא, וזה לשונו:
"ראש השנה לאילן" ולא אמר "לאילנות". יש לרמז: מה שקיבלנו מרבותינו להתפלל בט"ו בשבט על אתרוג כשר יפה ומהודר, שיזמין ה' יתברך בעת המצטרך למצוה. כי הנה זה היום אשר עולה השרף באילנות והוא כפי הזכות של כל אחד מישראל, הנה מה טוב ומה נעים שיתפלל האדם ביום ההוא ראשית יסוד הצמיחה, שיזמין לו ה' יתברך לעת המצטרך את ה"פרי עץ הדר, והנה תפילתו תעשה פירות, וזה שרמז התנא באומרו לשון יחיד "לאילן". להורות: על האילן המיוחד המבואר בתורה למצוה עכ"ל.
הרה"ק רבי נפתלי הירצקא מרעצפערט זיע''א היה נוהג לגמור כל ספר תהילים ביום ט"ו בשבט, שהשי"ת יעזור לו שיזכה בסוכות הבא לאתרוג נאה ומהודר. פעם אחת אירע לו כי אחרי שאמר חצי תהילים באו אנשים שונים ולא הניחו לגמרו, ולסוכות הבא היה לו אתרוג נאה מופלא בהדרו ומראהו, אך אחרי שבירך עליו פעם אחת ונתנו לכמה אנשים לברך בו, על ידי משמוש היה נעשה צד אחד נוטה לשחרות, וצד האחר של האתרוג נשאר מהודר מאד, אז הראה על צד המהודר של האתרוג, ואמר שחלק זה הוא מחמשה עשר בשבט קודם צהריים שהניחו לו לומר תהילים והפכו לצד האחר והראה ואמר שזהו חלק האתרוג מט"ו בשבט אחר הצהריים שלא הניחו לו לגמור את התהילים.
קבלנו מרבותינו להתפלל ב-ט"ו בשבט על אתרוג כשר יפה ומהודר שיזמין הש"י בעת המצטרך למצוה, כי הנה זה היום אשר עולה השרף באילנות והוא כפי הזכות של כ"א מישראל וכו .' ותפלתו תעשה פירות (מקורות: בני יששכר מאמרי שבט מאמר ב' אות ב'. בן איש חי. ילקוט אוהב ישראל. אבן ישראל שער ה' אות ג').
ראוי להתפלל בט"ו בשבט שיזכהו הקדוש ברוך הוא לאתרוג מהודר בסוכות הבא לטובה. הטעם: לפי שביום זה עולה השרף באילנות, והוא תחילת זמן גידול הפירות.
בספר בני יששכר להרה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב מובא, וזה לשונו:
"ראש השנה לאילן" ולא אמר "לאילנות". יש לרמז: מה שקיבלנו מרבותינו להתפלל בט"ו בשבט על אתרוג כשר יפה ומהודר, שיזמין ה' יתברך בעת המצטרך למצוה. כי הנה זה היום אשר עולה השרף באילנות והוא כפי הזכות של כל אחד מישראל, הנה מה טוב ומה נעים שיתפלל האדם ביום ההוא ראשית יסוד הצמיחה, שיזמין לו ה' יתברך לעת המצטרך את ה"פרי עץ הדר, והנה תפילתו תעשה פירות, וזה שרמז התנא באומרו לשון יחיד "לאילן". להורות: על האילן המיוחד המבואר בתורה למצוה עכ"ל.
הרה"ק רבי נפתלי הירצקא מרעצפערט זיע''א היה נוהג לגמור כל ספר תהילים ביום ט"ו בשבט, שהשי"ת יעזור לו שיזכה בסוכות הבא לאתרוג נאה ומהודר. פעם אחת אירע לו כי אחרי שאמר חצי תהילים באו אנשים שונים ולא הניחו לגמרו, ולסוכות הבא היה לו אתרוג נאה מופלא בהדרו ומראהו, אך אחרי שבירך עליו פעם אחת ונתנו לכמה אנשים לברך בו, על ידי משמוש היה נעשה צד אחד נוטה לשחרות, וצד האחר של האתרוג נשאר מהודר מאד, אז הראה על צד המהודר של האתרוג, ואמר שחלק זה הוא מחמשה עשר בשבט קודם צהריים שהניחו לו לומר תהילים והפכו לצד האחר והראה ואמר שזהו חלק האתרוג מט"ו בשבט אחר הצהריים שלא הניחו לו לגמור את התהילים.
קבלנו מרבותינו להתפלל ב-ט"ו בשבט על אתרוג כשר יפה ומהודר שיזמין הש"י בעת המצטרך למצוה, כי הנה זה היום אשר עולה השרף באילנות והוא כפי הזכות של כ"א מישראל וכו .' ותפלתו תעשה פירות (מקורות: בני יששכר מאמרי שבט מאמר ב' אות ב'. בן איש חי. ילקוט אוהב ישראל. אבן ישראל שער ה' אות ג').
דפים קשורים
מה לנו ולחג האילנות?
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם
י"ג שבט ה'תשע"ב
רעב, צמא, מותש, השמש מכה על פדחתו.. כך התהלך לו מסכן, מצפה לישועה.. מדבר, חולות, רוחות, יובש, הצל אינו ממש מקובל בטירטוריה זו, החול בעיניים, היובש בשפתיים והתקווה שכבר עזבה את העיניים...
מגיע אותו אדם מוכה גורל לסוף היער ושם עומד ניצב כחלום מתוך אותם סרטים אשר שייכים לקטגוריית ה'מדע בדיוני', אבל לא, איכשהו החלום הזה השתחל לו לסרט הדרמה אותו הוא חי.
שבוע של ניגונים, שבוע של שירה, שירת הים, ראתה שפחה כנענית על הים ניסים ונפלאות שאפילו הנביא יחזקאל בן בוזי לא ראה. ט"ו בשבט, כל הבריאה מתחדשת, הכל מתחיל לפרוח צבע ירוק ולבלוב של אילנות עוטף את הכל. "אז ירננו כל עצי היער".
ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות אברהם שיינברגר | אתר תפילה י"ד שבט ה'תשע"ב "ומנהג טוב להולכים בתמים להרבות בפירות בעצם היום הזה ולומר דברי שירות ותשבחות עליהן… משלושים מיני פירות האילן אלעזר גבירץ שלשים מיני פירות הם, י' בבריאה י' ביצירה י' בעשיה. אותם שבבריאה אין להם קליפה לא בחוץ ולא בפנים - תוכם כברם, כגון תאנים וכיוצא בהם. יען שם הוא מקום עליון קרוב לאצילות ואין אחיזה לקליפות סגולה לאתרוג נאה רבינו יוסף חיים מבגדד – ה"בן איש חי" זיע"א י"ד שבט ה'תשע"בתפילה לאתרוג נאה מהבן איש חי לאמרה בט"ו בשבט...
תפילה נאה לט"ו בשבט רבי אליעזר ברלנד י"ד שבט ה'תשע"בתפילה נאה לאמרה לפני אכילת הפירות ביום ט"ו בשבט – ראש השנה לאילנות
שדות חובה מסומנים באדום