מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות (ברכות ס ע"א) "בשעה שמשגרין יסורים על האדם, משביעים אותם שלא יצאו אלא על ידי רופא פלוני ועל ידי סם פלוני" (עבודה זרה נה ע"א) – כיצד אפוא יכול כל רופא לאזור עוז ולנסות לרפא כל חולה, הרי יש סמים רבים שבסגולתם לרפא את החולה הספציפי ואיך יידע לכוון בדיוק את התרופה שהיא זו שנגזר עליה מראש שתרפא אותו?

התשובה היא, שההגבלה שניתנה לחולה שיתרפא דווקא על ידי רופא פלוני וסם פלוני, מקורה ב'מידת הדין' שמחייבת את החולה לסבול עד הזמן הקצוב שבו יזדמנו יחד הרופא והתרופה המסויימת.
אבל על פי 'מידת הרחמים' יוכל אותו חולה להתרפא על ידי כל תרופה שהיא ועל ידי כל רופא שהוא.

לפיכך, קודם שפונים לרופא, יש לערוך 'פדיון נפש' כדי להמתיק את הדין, ורק אז, כשתשרור מידת הרחמים, יוכל הרופא לנסות את כוחו, כי עם רחמי ה', כל סם יוכל להועיל.
ז ה שאמרו חז" ל: " ורפא ירפא – מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות". 'ורפא ירפא' – בגימטריה (עם שתי המילים) 'פדיון נפש'. 

זאת כדי לרמוז לנו, שאחרי הפדיון נמתק הדין ויכול הרופא לרפאות את החולה. (עפ"י ליקוטי מוהר"ן ח"ב, ג) ”ועבדתם את ה' אלוקיכם וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקירבך" (משפטים כ"ג,כה').

מקובל מרבי נחמן מברסלב כי בין תלמידיו לא יהיו עשירים, על מנת שיהיה לחסידים לב נשבר בתפילה ובשביל שלא יגבה ליבם, שהרי ידוע שממון מביא את האדם לגבהות וגאווה. דרשו רבותינו זכרונם לברכה (מסכת תענית ב.) 'איזוהי עבודה שבלב –זו תפילה' שלשת התפילות שמתפלל יהודי ביום: שחרית, מנחה וערבית, ובכל אחת מהתפילות העמידה יש 19 ברכות (כולל ברכת ולמלשינים) ומספרם יחד עולה 57 כמספר ז"ן (מלשון זן ומפרנס לכל) מכאן שע"י שלוש תפילות שאנו מתפללים ביום נמשכת פרנסה לישראל.

אומר רבי נתן (הלכות תפילה חלק ד הלכה יא') כי האדם צריך למעט בעסק הפרנסה ולהרבות בעסק התורה וישליך על ה' יהבו ומבטחו כי יצליח פרנסתו במעט העסק שעוסק. כי צריך האדם להבין שה' יתברך משפיע עלינו כל רגע ורגע אין סוף שפע, שאין לו שיעור וערך, אך השפע צריך לרדת מלמעלה ולכן ה' יתברך נתן את התפילות שהם הכלים להוריד את השפע, וצריך כל אדם לדעת ולהפנים כי על ידי תפילה ניתן להשיג הכל.

וניתן לראות את הפירוש במיות הפסוק: "ועבדתם – זו תפילה, את ה' אלוקים וברך את לחמך ואת מימך-כלומר פרנסה.