הסגולה היומית
סגולה למציאת/להצלחה בעבודה: ידליק נר לרבי אלעזר בן חרסום ולהלל הזקן ויתן ליד כל נר 3 פרוטות לצדקה ויאמר: רב...סגולה למציאת/להצלחה בעבודה
ידליק נר לרבי אלעזר בן חרסום ולהלל הזקן ויתן ליד כל נר 3 פרוטות לצדקה ויאמר:
רבונו של עולם יהי רצון שזכות הצדיקים הנוראים רבי אלעזר בן חרסום שהיה עשיר מופלג והלל הזקן שהיה עני ואביון תגן עלי לזמן לי פרנסה ועבודה קלה שאוכל להתפרנס דרכה ותציל אותי מהקללה של "בזיעת אפיך תאכל לחם" כי בראת כל הנבראים להיטיב עמם לא רק בעולם הנצח - בראת בריאה נפלאה להיטיב עמה גם בעולם הזה הגשמי. אמן.
חיוך שלא נגמר...
חיי היום יום שלנו - מעשינו ומצב רוחנו, מורכבים ממאורעות היום ומבני האדם איתם באנו במגע או לפחות כאלו שאיתם בזבזנו זמן אוויר, לטובת מגנטי הכסף מחברות הסלולר. הרגשה משמחת, או הרגשה מאכזבת, היא מנת חלקנו בתגובה.
אם נפגשנו עם מה שלא נוח לנו, באופן די אוטומטי, אנו מצפים ליום שזה יעלם. במיוחד אם מדובר במשהו שמלווה אותנו כבר תקופה. אנו מצפים לשחרור הגדול מהמפריע בעבודה. אנו מצפים ששנת הלימודים כבר תסתיים והילד לא יצטרך לפגוש את המורה שהסב לילד ולנו הרבה קושי ומתח. אנו מייחלים ליום, בו ביתנו תקבל כבר הערכות יותר טובות בבית הספר, ותקודם מהכיתה המקדמת לכיתה המיוחלת.
אנו מצפים ש"האסימון ייפול" בראשו של בן זוגנו, שהוא יקלוט סוף סוף ש"אני זה שצודק" ובעקבות כך ישנה כיוון, שהילד כבר ייכנע, לעיצומים שלנו ויפסיק להתעקש... (מה, רק לנו יש עצבים, לו אין? המושג "אין שום ייאוש בעולם כלל" מיושם אצלו באופן מוגזם, באופן לא מידתי ובטח לא סביר...)
לפעמים, ההמתנה הזו, גורמת לנו לשקוע בעבר ולספר, כמה פעם, היה טוב. העבודה והעובדים היו שלווים, לפני שהכניסו את הפרויקט המוזר והחדש... כמה פעם היה טוב כשהיינו רווקים... או כמה רק טוב היה באם הילדים שלנו היו רגועים וניתנים לתכנות, כמו ילדי המופת של השכנים מהקומה שלנו...
לפעמים, זה בא לידי ביטוי אצלנו בייאוש, ממצבנו כרגע, מההווה המאכזב. אנו מתרכזים בתקוות וחלומות לגבי העתיד - שיתבהר כאביב המנצנץ לפתע כחלוץ, להצילנו מחורף שהיה מידי חרוץ. כשאקנה רכב... כשיהיה לנו כסף... כשאתחתן... כשאתגרש... כשאסיים את הלימודים... כשאעזוב את הישיבה \ סמינר...
עבד?
אומרים חז"ל, בעלי המחשבות הללו, בעלי התפיסות הללו, הינם "עבדי הזמן". הם חושבים, שהאושר שלהם תלוי בזמן – שהיה בעבר, או שיהיה בעתיד. תפיסה מוטעית זו, מקורה בתפיסה מוטעית של המציאות. יש פה תלותיות באשליה שקרית, ההודפת את ההתקדמות שלנו בחיים.
אלוקינו, ברא לנו דברים שונים, המקשים עלינו לראות את המציאות הרוחנית האמיתית שנמצאת בעולם האמיתי – בעולם הבא. אמנם, למה נקרא שמו העולם ה"בא", (נוכחות בהווה) ולא העולם ש"יבוא"? (נוכחות עתידית) מסבירים חז"ל, כדי שנתחבר למציאות האמיתית כבר מעכשיו – מתוך העולם הזה. להלן ההסבר.
כלומר: המתחבר לאמת הנצח, לא מתרשם אף מהניסיונות המורכבים ביותר, הוא מתחבר לשורש הניסיון. שורש הניסיון, נטוע בעולם הנצח. בכמה אגורות, של עמידה בניסיון, אנו קונים אחיזה באין סוף, אחיזה במלך מלכי המלכים המחכה לנו כבר עם יד מושטת... אז מה אם הכמה אגורות הללו רטובות מיזע ומדם... לא שווה...? היזע והדם הללו, הופכים לאבן טובה בכתר בוראנו... (-הזוהר הקדוש אומר זאת, לגבי התאמצויות ו"הקרבות" שונות לכבוד בוראנו) יום אחד עוד נגיע לשם ונצחק על הכול, נראה שזה היה כצל חולף... רק ההתגברויות, והבריחה ממציאות העולם – כשהיינו דווקא בתוכו – היא זו שנחקקה לעד מתחת לכיסא הכבוד...
כתוב בספר "הזוהר" הקדוש, שבכל יום יש טוב, אבל: "אך כמה נחשים ועקרבים סחרין ליה דלא יעול לההוא טוב". במאורעות של כל יום, טומן אלוקים אושר גדול בשבילנו. אבל, מסביב לאושר הזה, מסתובבים "נחשים ועקרבים" (הכוונה לכוחות רוחניים שליליים) שלא רוצים שנקבל את הטוב ההוא. הם מנסים להסביר לנו, שהיום הזה, לא טוב. פעם, היה טוב, בעתיד, יהיה טוב, אמנם עכשיו, לא טוב. ההכשות שלהם מסמאות את העיניים. ומטילות ארס על שלוותנו ביום הזה...
אבל הפסיכולוג פסק!
מתי שפסיכולוג מסוים רואה שבאו אליו כבר כמה אנשים עם בעיה דומה, הוא עושה על זה דוקטורט, הוא כותב על זה ספר, וכול העולם רועש: יש דבר כזה, "משבר גיל הארבעים". אנשים בעולם, כבר מגיל 35 מתחילים להרגיש קשיים, בגלל שאמרו להם שעוד מעט יגיע המשבר...
אז נכון, שאלוקינו נתן לנו, זמני מעברים בחיים, אך לא בשביל שנכריז על דיכאון ופרצוף קשוח עם דיראון מצב הרוח. במקום זה, יש לנו: "התגברות בגילאי הבגרות" "אתגר גיל המעבר" "יציבות הודפת עצבות" "מבחן שליטה, בתנאי ראות לקויה". אתגרים ומטלות, זה מה שנותן לנו אלוקינו, לא מכשולים ונפילות. הקושי נועד, כדי שנבנה את עצמנו על ידו - אם רק עוברים אותו ע"פ הדרכת חכמינו. כשעומדים לפני העלאה בדרגה, יש מבחן...
השאלה, האם אני נותן לזמנים שונים בחיי, להכריע אותי רגשית, או שאני שומר על יציבות של ראש מעל המים, ומפטיר בבטחה: בורא כל העולמות, אם נתת לי את הניסיון הזה, זה אומר, שזו היא טובתי, וזה אומר שאתה בדקת היטב, האם אני מסוגל לעמוד בניסיון הזה... ואם אתה מעיד עלי שאני יכול, אני עוד אוכיח זאת לכולם... ולך...
אומר הצדיק ה"בעל שם טוב" שחלקנו הנכבד, מאמין בבורא בעבר ומאמין בבורא בעתיד, אך לא מאמין בהווה. כלומר, אנו מאמינים שאלוקים גאל את עמנו ועשה לו מספר רב של הצלות אדירות בעבר. אנו גם מאמינים שכך אלוקים עוד יעשה בזמן ביאת המשיח. אמנם, בזמני ניסיונות שלנו עכשיו, אנו נוטים לשכוח את אלוקים. אנו מתעצבנים, כועסים ורוטנים ולקינוח גם קצת הרבה מקנאים: למה לא הכול הולך כמו שבא לי... על מי בדיוק אנו מתרעמים???
בדברים הפשוטים, בכול פעולותינו בחיי היומיום, אנו מתקשים לחשוב שגם הם סיטואציות שנשלחו אלינו מלמעלה כדי לבחון אותנו. לבחון אותנו, האם אנו מצליחים לזכור את בוראנו, בדברים שנראה כאילו לעולם לא יכול להיות קשר בינם לבין אלוקים. למשל, הליכה תמימה למכולת, יכולה להסתיים עם שק חדש של מצוות: לחשוב על כך שאנו מקימים כרגע מצוות "חסד" עם משפחתנו - שיהיה להם אוכל מוכן. לא להשאיר בלגאן במדפים ולהגיד – הרי יש מישהו שמקבל כסף כדי לסדר פה. לחייך למוכר, ולשחרר סתם איזה פירגון.
במקום זה, אנו אומרים: למה אתה מדבר איתי על אלוקים גם בקשר לסידורים בחיי היומיום... למה אתה מזכיר את אלוקים בכל הקשר, מה הקשר? אמנם, הרמב"ם הקדוש קובע ב"עיקר השני" (מתוך "13 עיקרים" שכתב, הנחשבים יסוד האמונה היהודית) ש"אין סוף לעובדה עד כמה כל דבר הוא בהשגחה שלו וכל דבר הוא מרצונו" "שפל ככל שיהיה" (מבואר ב"נפש שמשון" ש"א קכד) אין מציאות בעולם, שאיננה מגיעה מהבורא בגזרה ישירה ושאיננה קשורה למצווה או לעבירה.
לכולנו יש חלומות לעתיד וורוד או לעתיד ירוק, אנו בטוחים, שמה שאנו חולמים הוא הכי טוב עבורנו... אמנם, כבר כתוב בתורה: "המקום - אשר - אתה - עומד - עליו - אדמת – קודש – הוא". (פרשת שמות) מסביר הצדיק ה"חפץ חיים": תנאי חייך, מה שיכול להיות הטוב ביותר עבורך, זה בדיוק בדיוק, מה שעובר עליך כרגע – המצב הכלכלי \ האישי \ המשפחתי \ הפוליטי \ הכלל עולמי...
דפים קשורים
הרב שלמה עופר מזמין אתכם ללמוד; מתי יש לייחס חשיבות לחלום לטוב או לרע, מתי יש לבצע הטבת חלום ועוד'