הסגולה היומית
סגולה שלא ימות פתאום : יזהר לדקדק בדביקות "שבאמת ויציב"(בתפילת שחרית),ובזוהר הובא מעשה באדם אחד שג...סגולה שלא ימות פתאום
יזהר לדקדק בדביקות "שבאמת ויציב"(בתפילת שחרית),ובזוהר הובא מעשה באדם אחד שגילה זאת לאחר מותו, שלא כיוון באמת ויציב ולכן נפטר פתאומיתנדבך במהלך
במגילת אסתר מסופר על אירועים סתמיים ושגרתיים באימפריית פרס ובשושן סיטי . הקורא את המגילה עד סופה, לומד, עד כמה כל אירוע 'שגרתי' ו'סתמי' הינו חלק מנדבך של מהלך אלוקי מפעים ומתוכנן.
דוד הוד | שאו מרום עיניכם | י"ד אדר ב ה'תשע"ד
הירגע\י, זה רק נדבך מהמהלך...
שינתו של אחשוורוש המלך 'נודדת'. הוא מצווה להביא את 'ספר הזיכרונות' בו כתובים קורות המלך והצלותיו. המשרתים נוטלים את הספר, והוא נפתח להם בסיפור הצלתו ע"י מרדכי היהודי שהתריע מבעוד מועד על ניסיון הרעלה המתוכנן ע"י שניים משומרי המלך.
אחשוורוש מחליט שהגיע הזמן לגמול ליהודי על מעשהו. המלך מצווה את משנהו 'המן' להרכיב את מרדכי על סוס מלכות ברחובה של עיר.
מספרת הגמרא, כשבא המן למרדכי כדי להרכיבו, פגשו עם תלמידיו לומדים תורה. שאל אותם המן: איזה נושא אתם לומדים עכשיו? הם ענו לו 'הלכות קמיצה של תנופת העומר'. (להלן הסבר המצווה) אמר להם המן, הקמיצה הקטנה שלכם, ניצחה את אלפי 'כיכרות כסף' שהעברתי לאחשוורוש כדי שיסכים לגזרת ההשמדה. אכן, אומרת הגמרא, בזכות מצוות העומר ניצל אותו הדור מגזרת ההשמדה.
הודיה והודאה: זו הוראה ישירה!
מה זה 'מצוות העומר'?
ובכן, בזמן שבית המקדש היה קיים, היו "מקריבים" לאלוקים כל שנה, מעט, מיבול התבואה הראשון, כדי להודות על היבול החדש.
כמה, אנו נודה, לאדם ש"יכין בשבילנו את השבת"?! ירוץ לסופר, יעמוד בתור, יבשל ויכין סלטים... כשאנו ישנים, אלוקים מביא עננים ומשקה את תבואתנו, מגדלה מטפחה ומגביהה ומבשילה לאט לאט. "מצוות העומר" הייתה הודיה והודאה: כן, אנו יודעים בורא עולם, אתה השולט בטבע, והדברים שנראים הכי רגילים הם בעצם בהוראה ישירה שלך, ואנו מודים לך על הנס של היבול החדש כל שנה.
זו ה"זכות" שבזכותה, נצלו עם ישראל מגזירת המן, באותו דור. הם, היו מודים תדיר לאלוקים גם על ה'טבע' וה'שגרה' הם ידעו שמהלכי כל המציאויות, הינם בגזירת עליון. לכן, למרות שבאותה תקופה היו היהודים בשפל ולא היו להם ניסים גלויים כמו שהם התרגלו לפני כן בארץ ישראל ובבית המקדש, אלוקים, סיבב את הצלתם ב"דרך טבעית" – ע"י מיקרים שגרתיים, שרק שילובם יחד, נותן את התמונה המפעימה; בצרוף מיקרים מדהים שתל את אסתר בתור המלכה, סיבב את הצלת אחשוורוש מהמעוניינים להרעילו ע''י מרדכי, נידד את שנת המלך אחשוורוש...
כך, אלוקים גמל לעמו על אמונתם, שכל דבר הכי 'נדוש' ו'טבעי' הוא כורח גזירה ישירה של אלוקים: הם זכו לנס 'בתוך' הטבע והשגרה, בזכות היחס ה'לא טבעי' שלהם ל'טבע'.
"למנצח על איילת השחר" נס פורים נמשל לאיילת השחר שזהו הרגע הכי חשוך בלילה, רגע לפני הפצעת האור הראשוני. וכך גם היה מצב היהודים אז, שיא החושך, גזירת ההשמדה מתקרבת... זה בא ללמד אותנו, שגם בסוף הגלות, כשאויבנו ירימו ראש והמצב ייראה כול כך מפחיד ומבלבל...
נזכור, שעמנו כבר היה במצב שכזה בעבר... וכמו אז, בזמן נס פורים, הוכח שידו הכבירה של אלוקינו שולטת על הכול, כך גם כרגע. אנו צריכים לדעת ש"הכול יכול" שהוא "אב הרחמים" שומר ומשגיח עלינו תמיד. אין קטע בבריאה שהוא מחוץ לשליטתו.
בימים ההם בזמן הזה?
אומרים חז"ל, קריאת המגילה, והברכות שמברכים על קריאה זו מזכים אותנו, בתוך החיים שלנו בעוד ניסים ב"תוך הטבע". כלומר, עוד דברים שיסתדרו באורח פלא, בחיי היום יום שלנו. מלמד על כך גם נוסח הברכה שמברכים על קריאת המגילה: "ברוך... שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" – ע"י שאנו חוזרים ומזכירים את הניסים ה"טבעיים" שהיו אז, וגם הננו מאמינים עכשיו שאלוקים ומכין את הקורות איתנו לפרטי פרטים. חולש על כל התוכניות, ואופני בנייתן/נפילתן. אזי, אנו זוכים במתנות שכאלו גם עכשיו.
אין הבדל בין טיל סקאד המפרק בניין מיושב לגורמים, עם אפס נפגעים, לבין נשימת אוויר שלי כרגע. זה בהוראה של אלוקים, וכן גם זה. ההבדל הוא שלזה התרגלנו ולזה לא. פורים מוכיח, מה שנראה הכי מיקרי, הוא בעצם מתוזמן בדקדוק.
אדם שמצפה מאלוקים שיגמול לו בדרך הנורמאלית, אלוקים נוהג עימו כך. אדם היודע, שבעצם, הכול ניסים, ובוטח באלוקיו שיש לו הרבה דרכים מגוונות להושיעו מצרתו, אלוקים גומל לו על אמונתו האבסולוטית בו.
המוח נפתח. המזל גם?
אומרים חז''ל, בפורים, המח "נפתח", ואנו מסוגלים להבין דברים ברובד הפנימי יותר, יש "בהירות אמונה" כמו שתהיה לאחר ביאת המשיח. אז, כולם יראו את הנס המושלם בכל דבר "טבעי". במיוחד בפורים, הבנת דבר זה, בצרוף רצון לקבלו, מזכים אותנו במתנת איכות חיים זו.
פורים שמח!
שינתו של אחשוורוש המלך 'נודדת'. הוא מצווה להביא את 'ספר הזיכרונות' בו כתובים קורות המלך והצלותיו. המשרתים נוטלים את הספר, והוא נפתח להם בסיפור הצלתו ע"י מרדכי היהודי שהתריע מבעוד מועד על ניסיון הרעלה המתוכנן ע"י שניים משומרי המלך.
אחשוורוש מחליט שהגיע הזמן לגמול ליהודי על מעשהו. המלך מצווה את משנהו 'המן' להרכיב את מרדכי על סוס מלכות ברחובה של עיר.
מספרת הגמרא, כשבא המן למרדכי כדי להרכיבו, פגשו עם תלמידיו לומדים תורה. שאל אותם המן: איזה נושא אתם לומדים עכשיו? הם ענו לו 'הלכות קמיצה של תנופת העומר'. (להלן הסבר המצווה) אמר להם המן, הקמיצה הקטנה שלכם, ניצחה את אלפי 'כיכרות כסף' שהעברתי לאחשוורוש כדי שיסכים לגזרת ההשמדה. אכן, אומרת הגמרא, בזכות מצוות העומר ניצל אותו הדור מגזרת ההשמדה.
הודיה והודאה: זו הוראה ישירה!
מה זה 'מצוות העומר'?
ובכן, בזמן שבית המקדש היה קיים, היו "מקריבים" לאלוקים כל שנה, מעט, מיבול התבואה הראשון, כדי להודות על היבול החדש.
כמה, אנו נודה, לאדם ש"יכין בשבילנו את השבת"?! ירוץ לסופר, יעמוד בתור, יבשל ויכין סלטים... כשאנו ישנים, אלוקים מביא עננים ומשקה את תבואתנו, מגדלה מטפחה ומגביהה ומבשילה לאט לאט. "מצוות העומר" הייתה הודיה והודאה: כן, אנו יודעים בורא עולם, אתה השולט בטבע, והדברים שנראים הכי רגילים הם בעצם בהוראה ישירה שלך, ואנו מודים לך על הנס של היבול החדש כל שנה.
זו ה"זכות" שבזכותה, נצלו עם ישראל מגזירת המן, באותו דור. הם, היו מודים תדיר לאלוקים גם על ה'טבע' וה'שגרה' הם ידעו שמהלכי כל המציאויות, הינם בגזירת עליון. לכן, למרות שבאותה תקופה היו היהודים בשפל ולא היו להם ניסים גלויים כמו שהם התרגלו לפני כן בארץ ישראל ובבית המקדש, אלוקים, סיבב את הצלתם ב"דרך טבעית" – ע"י מיקרים שגרתיים, שרק שילובם יחד, נותן את התמונה המפעימה; בצרוף מיקרים מדהים שתל את אסתר בתור המלכה, סיבב את הצלת אחשוורוש מהמעוניינים להרעילו ע''י מרדכי, נידד את שנת המלך אחשוורוש...
כך, אלוקים גמל לעמו על אמונתם, שכל דבר הכי 'נדוש' ו'טבעי' הוא כורח גזירה ישירה של אלוקים: הם זכו לנס 'בתוך' הטבע והשגרה, בזכות היחס ה'לא טבעי' שלהם ל'טבע'.
"למנצח על איילת השחר" נס פורים נמשל לאיילת השחר שזהו הרגע הכי חשוך בלילה, רגע לפני הפצעת האור הראשוני. וכך גם היה מצב היהודים אז, שיא החושך, גזירת ההשמדה מתקרבת... זה בא ללמד אותנו, שגם בסוף הגלות, כשאויבנו ירימו ראש והמצב ייראה כול כך מפחיד ומבלבל...
נזכור, שעמנו כבר היה במצב שכזה בעבר... וכמו אז, בזמן נס פורים, הוכח שידו הכבירה של אלוקינו שולטת על הכול, כך גם כרגע. אנו צריכים לדעת ש"הכול יכול" שהוא "אב הרחמים" שומר ומשגיח עלינו תמיד. אין קטע בבריאה שהוא מחוץ לשליטתו.
בימים ההם בזמן הזה?
אומרים חז"ל, קריאת המגילה, והברכות שמברכים על קריאה זו מזכים אותנו, בתוך החיים שלנו בעוד ניסים ב"תוך הטבע". כלומר, עוד דברים שיסתדרו באורח פלא, בחיי היום יום שלנו. מלמד על כך גם נוסח הברכה שמברכים על קריאת המגילה: "ברוך... שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה" – ע"י שאנו חוזרים ומזכירים את הניסים ה"טבעיים" שהיו אז, וגם הננו מאמינים עכשיו שאלוקים ומכין את הקורות איתנו לפרטי פרטים. חולש על כל התוכניות, ואופני בנייתן/נפילתן. אזי, אנו זוכים במתנות שכאלו גם עכשיו.
אין הבדל בין טיל סקאד המפרק בניין מיושב לגורמים, עם אפס נפגעים, לבין נשימת אוויר שלי כרגע. זה בהוראה של אלוקים, וכן גם זה. ההבדל הוא שלזה התרגלנו ולזה לא. פורים מוכיח, מה שנראה הכי מיקרי, הוא בעצם מתוזמן בדקדוק.
אדם שמצפה מאלוקים שיגמול לו בדרך הנורמאלית, אלוקים נוהג עימו כך. אדם היודע, שבעצם, הכול ניסים, ובוטח באלוקיו שיש לו הרבה דרכים מגוונות להושיעו מצרתו, אלוקים גומל לו על אמונתו האבסולוטית בו.
המוח נפתח. המזל גם?
אומרים חז''ל, בפורים, המח "נפתח", ואנו מסוגלים להבין דברים ברובד הפנימי יותר, יש "בהירות אמונה" כמו שתהיה לאחר ביאת המשיח. אז, כולם יראו את הנס המושלם בכל דבר "טבעי". במיוחד בפורים, הבנת דבר זה, בצרוף רצון לקבלו, מזכים אותנו במתנת איכות חיים זו.
פורים שמח!
דפים קשורים
כל הפושט יד נותנים לו
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם
ד' אדר ב ה'תשע"ד
אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי "כל הפושט יד נותנים לו" וכתבו חכמנו זכרונם לברכה בתפילת נעילה "וימינך פשוטה לקבל שבים". בהגיע יום הפורים והקב"ה יושב עם ידו פשוטה כביכול ואנו מצווים לתת לכל הפושט את ידו, מה ניתן לו?
פורים זה חג יהודי?
הרב שלמה עופר | מתוך העלון 'שאו מרום עינכים'
ט' אדר ה'תשע"ג
שתה אלכוהול, תתהולל ותתחפש.. האם זהו חג הפורים היהודי? האם אתה מתחפש או שמה הינך מוריד בעצם את כל המסכות?! | יש עוד פן לחג הפורים שאיכשהו במרוצת הזמן הולך ונשכח...
נקודות אור לחג הפורים הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים ט' אדר ה'תשע"גנקודות אור לחג הפורים מאת הרב שלמה עופר שליט"א‚ הנהגות וסגולות לקראת היום הקדוש מכל חגי ישראל...
מתקנים את המשקפיים רגע לפני פורים דוד הוד | שאו מרום עיניכם י"ד אדר ה'תשע"ב "זה התחיל עם האבא של כולנו, עת היה הוא הבוס היחיד עלי דורות ותקופות. כול העולם היה לפניו ולרשותו - לרשות אדם הראשון. הוא חוטא ועובר על הציווי היחיד שקיבל מבורא עולם – שלא לאכול מעץ הדעת. "המן" העץ אשר ציויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת"?! שואל אותו אלוקים, מיד לאחר שחטא. דווקא, את הדבר היחיד שאותו מנעתי ממך, רצית? לא מספיק לך שהמלאכים צולים עבורך בשר וסוחטים ענבים, מלאכים מתבלבלים בינך לבין אלוקים בעצמו..." עמלק: היסטוריה או אקטואליה דוד הוד | שאו מרום עיניכם י"ג אדר ה'תשע"ב "חג פורים" הוא חג החגיגה הגדולה. חלק לא מבוטל של חגיגה זו כמובן שייך להמן ("היטלר" בגרסה ישנה). המן היה מזרע עמלק, אותו עמלק שרצה בהשמדת העם היהודי.שדות חובה מסומנים באדום