אבא אחד שהיו לו שני בנים במדינת הים אחד עשיר ואחד עני, ושלח האב מכתב לבנו העשיר לבוא אליו לחתונת - בתו וכל הוצאותיו לצורך החתונה יהיו על חשבונו. ובסוף המכתב כתב שיביא עמו גם את האח העני. והנה האח העשיר התכונן כראוי במלבושים יקרים לו ולמשפחתו, ולאחיו העני לא קנה כלום. ולעת החתונה כשבאו שני האחים היה העשיר מלובש במלבושים-יקרים, והעני היה לבוש בלויים, ונתבייש האב מאד אך לא אמר כלום. לאחר השמחה כשעמדו  לשוב, בא העשיר אל אביו וביקש ממנו שיחזיר לו את ההוצאות שהיו לו בדרך כפי שהבטיח במכתבו, אך האב אמר לו: "אני הבטחתי לך שאשלם לך כל ההוצאות שתוציא לכבודי אך אתה כשקנית מלבושים יקרים עשית זאת לכבודך, כי אם היית דואג לכבודי, היית קונה גם לאחיך העני שלא יבוא לחתונה בבלויים, ולא אתבייש במלבושיו, ואם קנית רק לך משמע שהוצאותיך היו לכבודך ולא לכבודי, וזה לא הבטחתי לך".