הסגולה היומית
סגולה מאריכת ימים: מצאתי בספר תוספתא למדרש פנחס וזה לשונו "ואמר מי שנזהר שלא לדבר שקר, הוא מאריך ימים, ...סגולה מאריכת ימים
מצאתי בספר תוספתא למדרש פנחס וזה לשונו "ואמר מי שנזהר שלא לדבר שקר, הוא מאריך ימים, ורוב שקרנים גדולים מתים בקצרות ימים, אם לא שהוא רשע בשאר עבירות שאין משגיחין עליו.." אמר המלקט: דבריו הקדושים יש להם מקור בדברי רבותינו זכרונם לברכה, במסכת סנהדרין דף צ"ז עמוד א': "זמנא חדא אקלעי לההוא אתרא וקושטא שמה, עיין שם"לכו בנים שמעו לי | תזריע מצורע
כל כך הרבה כותבים וכל כך הרבה מדברים על חומר איסור לשון הרע, איך יתכן שהמספחת הנוראה הזאת יש לה "מערכת מודיעין" כל כך מתוחכמת ומצליחה לנצח את הפה של כל כך הרבה אנשים אשר גדולים כקטנים נכשלים כולם אם לא בלשון הרע ח"ו אז באבק לשון הרע.
הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים | ל' ניסן ה'תשע"ג
מה עושים? לדעת להודיע ולהיודע כמה זה מביא עלינו יסורים, מוריד לנו את המזל, הורס ומקלקל עולמות וצרופים עליונים, בורא רקיעים של שוא, הרי הרשימה לא נגמרת – איך זה יתכן שאנחנו למרות הכל נכשלים בזה. איך יתכן שישנם כאלו שבקיאים בדקות שבדקות בהלכות שבת ודיני נזיקין ושואלים על כל נדנוד של ספק ספיקא של עבירה והנושא של לשון הרע שכל כך נכתב עליו לא מזעזע אותנו?
שתי פרשות, פרשת תזריע ופרשת מצורע, שתיהן מדברות על חומר העוון והתקון על לשון הרע והוצאת שם רע. "החפץ חיים" מונה 17 לאוים (איסורי תורה) וכן 14 מצוות עשה שאדם שנכשל בלשון הרע עשוי לעבור עליהם. 31 צינורות שפע מתוך תרי"ג צינורות השפע של העולם עשוים להיפגם על ידי לשון הרע. מה עושים ?
האם נמשיך גם כאן בדף הזה כמו אלפים אלפים של דפים שנכתבו לכתוב כמה זה חמור לדבר לשון הרע – האם זה יעזור?
אולי, אולי בכח עוצמת האור שמאיר מפרשת השבוע תזריע מצורע – יהיה דוקא עכשיו עת רצון ונוכל לקבל עצות וכלים איך לא לפול ברשת הזאת של לשון הרע? ידוע שהעצה לכל נפש לצאת ממדה רעה היא ללמוד על אותה מדה את כל הדינים והחומר שבה, ולשאת תפילה ורחמים להרחיק מאותה מדה. לאחר שנבין דברים פשוטים שחז"ל הקדושים אומרים על חטא הלשון, ננסה להכנס פנימה אל הקודש ולהבין את הנושא הרגיש של לשון הרע בשורש העמוק שלו. וצריך להדגיש שוב ושוב שלשון הרע שאסרה התורה לדבר ולספר זה דבר שהוא אמת, שאכן באמת קרה הדבר, ואתה יודע שפלוני גנב או שִקר או עשה עוְלָה ואף שראית היטב בעיניך יש אִסור לספר את הדבר – ואם אדם ח"ו המציא דבר שלא היה, עבר על אסור חמור שנקרא "הוצאת שם רע" ועל הוצאת שם רע, כתוב בזוהר שאם אדם חטא בזה לא מקבלים את תשובתו. ומי שמספר לשון הרע הוא מהכַת שלא מקבלים פני שכינה (סוטה מ"ב) וכאילו כופר בעיקר (ערכין ט"ו) ומי מאיתנו מוכן להיות ח"ו שנוא לפני הבורא ר"ל?
הגמרא בפסחים קי"ג אומרת שלושה הקב"ה שונאן אחד מהם זה אדם שמספר לשון הרע ומדבר אחד בפה ואחד בלב, תנא דבי רבי ישמעאל כל המספר לשון הרע מגדיל עוונות כנגד ג' עברות החמורות עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. הירושלמי מוכיח בשם רבי אבא בר כהנא שבכל המלחמות שהיו בזמן דוד המלך, אלו שנפלו בקרב היו נופלים מחמת לשון הרע. "לוהטים בני אדם שִיניהם חַנית וחיצים ולשונם חרב חָדַה" אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא "כל המספר לשון הרע נְגָעִים באים עליו". ובלשון הזוהר " כֹל מַאן דְאַפִּיק לישְנָא בישַא אִסְתאבן ליה כל שייפוי, ויתחזי לסגרא ואִתְער רוח מְסַאַבַא עַלוי " (זוהר חלק ג' ר"ו, חלק ב' רס"ה) – תרגום: כל מי שמוציא לשון הרע נטמאים כל אבריו, וראוי לנגעים ורוח רעה מתעוררת עליו.
"מה יתן לך ומה יוסיף לַך לשון רמיה" אמר הקב"ה ללשון, כל אבריו של אדם זקופין ואתה מוטל (מונח), כל איבריו של אדם מבחוץ ואתה מבפנים ולא עוד אלא שהקפתי לך שתי חומות אחת של עצם (השיניים) ואחת של בשר ובכל זאת היצר לא נותן מנוח והאדם נכשל שוב ושוב בלשון הרע. וזה הטעם שהמצורע שהוציא שם רע נאמר בו "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" הוא הבדיל בין איש לאשתו ובין אדם לחברו לפיכך אמרה תורה בדד ישב מחוץ למחנה מושבו – ולאחר שנכשל האדם בלשון הרע מה תקנתו אמר רבי חמא בר חנינא אם הוא תלמיד חכם יעסוק וירבה בעסק התורה ואם לא, ישפיל עצמו ויכניע את גובה לבבו.
מכל מקום יש להכנס לפני ולפנים אל הקודש פנימה ולהבין בעומק שלשון הרע מתחיל ממציאות עמוקה יותר בנפש, רבי נתן כותב שמי שהוא "רע עין" ר"ל שליבו רע שעיניו רואות רע, שרע לו כאשר לאחרים טוב כאשר אדם מוצא חובות בבני אדם וחוקר תמיד בחסרונות של השני זה מפתח רע ללשון הרע. ובליקוטי מוהר"ן תורה נ"ד מובא שלשון הרע שאדם מדבר מגביר ח"ו מאוד את הנפש הבהמית וכח המדמה "כי מוציא דיבה הוא כסיל" ונופלת נפשו לכסילות הדעת. ובמקום אהבת הבורא מתעוררת בו אהבה לתאוות אשר מגבירה את הנפש הבהמית על הנפש האלוקית – וכאשר האדם מבין וחי את העובדה שלכל יהודי צלם אלוקים ולשון הרע על יהודי זה זלזול בכבודו ובכבוד השכינה ובצלם אלוקים שבו כאשר מעמיקים וחיים את זה – יש כח רב להנצל מהחטא הזה.
על ידי לשון הרע נפגם הזכרון כי עיקר מהות הנפש היא הזכרון כמו שרמוז בסיפור של ה- 7 בטלרעס (סיפורי מעשיות). ולכן אנחנו מצווים לזכור מעשה מרים הנביאה לדורי דורות. וגם חז"ל רמזו על כך שלשון הרע פוגם בזכרון מִדואג האדומי שדבר לשון הרע "אמר רבי אמי לא מת דואג האדומי עד ששכח כל תלמודו". וידוע שככול שהיינו קרובים יותר לתחילת הבריאה החטא היה מורגש באופן מוחשי ממש בגוף האדם דרך נגע הצרעת ודרך צרעת הבגדים וצרעת הבתים וכתב הכלי יקר שזה צריך לתת מוסר ובנין אב על כל נגעי הגוף (על כל חטא) שהסימנים האלו לגלות לאדם שחטא זה גדר של נס מעל הטבע. וכתב בספר קב הישר דבר נורא, שלשון הרע שמדברים נכתב בספר שנקרא "פועלי און" וביום הדין לאחר פטירת האדם יוצאים עליו כתות כתות של מלאכי חבלה ופוגעים בנשמתו.
"הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים" הצהרים רומז על תוקף הגלות (רש"י) ושיא הצרות. ושלמה המלך ראה ברוח הקודש שבסוף הגלות המר הזה שאנחנו כעת בשיאו, באחרית הימים, יתגברו מאוד מספרי לשון הרע והעזים שבדור ומגודל העזי פנים שבדור נתבלבל העולם מאוד מאוד. עד שקשה למצוא האמת מגודל הלשון הרע שפשט ופרש כנפיו על כל חלקה טובה וכותב רבי נתן שזה עיקר הצרות שהתנבאו עליהם הנביאים והחכמים וזה שרמז דוד המלך ע"ה "כי פסו אמונים מבני אדם שוא ידברו איש את רעהו" שהבעלי לשון הרע הם העזים של הדור והם שמבלבלים העולם ומרחיקים הגאולה ומביאים צרות ואסונות ומכאובים על כל העם.
ומכוון שלכל יהודי יש אות בתורה ישראל ראשי תבות "יש ששים רבוא אותיות לתורה" כאשר אדם מדבר לשון הרע על יהודי הוא בעצם התגרה באחת מהאותיות בתורה והאות הזאת נוקמת בו וקשה לו להבין התורה הקדושה על אמיתתה והתורה נעשית לו קרעים קרעים ופוגם באמונה. והדבר הנורא ביותר שנכתב בכל הש"ס ובכל המדרשים ובכל ספרי המוסר נאמר על מספרי לשון הרע במסכת ערכין בדף ט"ו – "אמר רב חיסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אומר לו הקב"ה לשר של גיהינום אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה .... נורא נוראות ...
בזוהר הקדוש רות צ"ז מגלה לנו הזוהר שאלו שמספרים לשון הרע נידונים במדור השלישי של הגיהנום. ולמרות שבכל דור ודור ישנם בעלי עבירה, הקב"ה לא רוצה שידברו עליהם ובלשון הזוהר " אע"ג דישראל תבין קמיה בכל דרא ודרא לא בעא מאן דיימא עלייהו דלטורין" (זוהר חלק ב' ק"צ) ותרגומו: אעפ"י שישראל חוטאים לפניו בכל דור ודור לא רוצה הקב"ה שידברו עליהם לשון הרע. וכמעט שאין חטא בתורה שהזוהר הקדוש כל כך מחמיר בו עד שאומר רשב"י שלשון הרע גורם שיבואו מחלות לעולם "דבגין לישנא בישא מרעין נחתין לעלמא וגרים דימות קדם זימניה" (וגורם שהאדם ימות קודם זמנו). וישנו קטיגור למעלה שנקרא נחש עקלתון נוקבא דקליפה שמתעורר לקטרג על האדם כאשר הוא מדבר לשון הרע. ואהו עאל לעילא, וגרים מותא וחרבא וקטולא בעלמא (וגורם מוות וחרב והרג בעולם).
וכמה צריך עין טובה ולדעת ללמד זכות – יש איזה מעשה אמיתי שהיה עם אחד הרבנים שישיבתו נקלעה למצוקה כלכלית קשה והגיע לארגנטינה לבקש הצלה לישיבה, ואמר שם דברי תורה בבית הכנסת, ואז ניגש אליו הגבאי לעיני כול הקהל הגדול ואמר לו "האם כבוד הרב גם סופר סת"ם? " הרב השיב "כן!" ופני כל הציבור נעשו חוורים הרב בקש לשמוע מה קרה? אמר לו הגבאי "מספרים על הרב, כי כבודו לוקח בעירו את ספרי התורה לתקנם ואח"כ מוכר אותם בגנבה בכסף רב", שאל הרב "מאיפה אתה יודע זאת?" השיב הגבאי שמשה שבקהל אמר זאת, שאל הרב את משה, והשיב "לא אמרתי שהרב גונב תמיד ספרי תורה אלא שהרב גנב פעם אחת ספר תורה". שאל הרב "האם ראית אותי גונב ספר תורה?", השפיל משה את פניו ואמר "לא, אבל יונתן אמר לי שראה", שאל הרב את יונתן, וזה השיב "לא אמרתי ספר תורה רק אמרתי ספר" - שאל הרב "והאם ראית אותי גונב ספר סתם?", "לא, אך שמעתי מחיים" – ניגש הרב לעיני כולם לחיים "חיים! האם ראית אותי גונב ספר?" – ענה חיים "אני אמרתי שהרב גנב ספר? בסך הכול שמעתי את הרב לפני יומיים בבית כנסת הסמוך אומר דברי תורה כאלו נפלאים ואמרתי לאלו שישבו לידי שדברי תורה כאלו לא שמעתי אף פעם וכנראה הרב לא חיבר אותם בעצמו אלא "גנב אותם" מאיזה ספר"..... לצערינו זה קורה הרבה שלשון הרע נאמר על צדיקים ועל גדולים ולאחר שמעמיקים בעובדות מתברר שאין לדבר שחר וכל המספרים והמדברים מביאים על עצמם מכות ומכאובים. וכדאי שכל אדם שמתעורר בו קינאה ושינאה וטינה או מחשבה רעה על כל אדם מישראל מיד ירעיש את לבו ברעש גדול ולא יסכים לזה ולא יקבל את זה ויתפוש איזו פינה ויאמר "אני לא רוצה להיות רשע לפני המקום אפילו רגע אחד" וינסה לעורר רחמים ואהבה על אותו אדם וככול שיש לאדם מלחמות כאלו להפוך את הרע לטוב ולא להסכים ולא להשלים עם מידותיו הרעות הוא נדבק בשורש ספירת הרחמים העליונים ונוסך על נפשו "רוח השכינה וזיו כבודה וחיי עולם הבא" ובספר הקדוש באר מים חיים פרשת שופטים כתב דבר שכל מי שמתבונן בו וחי אותו בקל יוכל להמנע מכל לשון הרע וזה לשונו הקדוש "בכל מצוה ומצוה של הפָּחוּת שבפחותים מישראל עומדים אלפי אלפים ריבוא רבבות עולמות המתקימים רק על מצוה זאת.... ואיך נוכל לדבר על יהודי שעולמות רבים תלויים בו ואף ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון.
דפים קשורים
אבא - קבענו פגישה...
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם
א' תמוז ה'תשע"ב
"הלב שלי היה מלא על גדותיו, סוג של הרגשה מוזרה הציפה אותי.. כמעט כאילו ואני מלא במילים ובמשפטים ופשוט היה לי מחסום בפה, הרגשתי שאני נחנק, הרגשתי לחץ מהמותניים לכיוון החזה, נשמתי בכבדות... ופשוט התחלתי לבכות..."
"כן" - "לא" - זה לא תמיד שחור לבן שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם ב' ניסן ה'תשע"ב חלק מחובת החינוך המוטלת עלינו כהורים היא לאסור על ילדינו דברים מסויימים ולחייבם בדברים מסויימים, ילד חייב לשמוע מהוריו את המילה "לא" מפעם לפעם אחרת הוא יגדל להיות פרא אדם, הורה חייב לומר גם את המילה "כן" ולחייב את ילדיו בדברים מסויימים אחרת ילדיו יצאו פראי אדם ימי ספירת העומר (לצפייה) הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים י"ז אייר ה'תשע"בביום ראשון, י"ד אייר פסח שני (06/05/2012) מסר הרב שלמה עופר שיעור מיוחד בנצרת עילית בנושאים הבאים: ימי ספירת העומר | פסח שני | קבלת התורה | אהבת חינם | צדקה ועוד' בואו לצפות!
ליקוטי מוהר"ן תורה ו' חלק 1 (להאזנה) הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים כ"ב שבט ה'תשע"ה כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום... ועיקר התשובה כשישמע בזיונו ידום וישתוק.. | שיעור מרתק מפי הרב שלמה עופר שליט"א - האזנה נעימה! תניא פרק א | להאזנה הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים ג' אדר ב ה'תשע"ד לפני שיורדת הנשמה לעולם "משביעים אותו, תהי צדיק, ואל תהי רשע, ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע". אל תהי בעינך כרשע בשביל להישבר ולהיכנס לעצבות שהרי המשנה במסכת אבות אומרת "ואל תהי רשע בפני עצמך" אלא הכוונה היא שלעולם יטרח האדם להגיע לשלמות ולצדקות ושחלילה וחס לא ידמה בדעתו כי שלום עליו נפשו כי יכול האדם להיות צדיק להרבה דברים ובעוברו על מצווה אחת קטנה יחשב רשע כלפי אותה מצווה... הטוב הרע והכסף הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים א' כסלו ה'תשע"גהשכל שבכל דבר... כן, גם השכל שבכסף... אם חשבת שהאשה היא הבזבזנית של הבית - חשוב שוב! כל השפע של הבית תלוי באשה ולא זו בלבד אלא השפע תלוי בהתנהגותך אליה! רוצה כסף קל? כבד את אשתך! אם העבודה יותר חשובה לך מאשתך תהיה לך המון עבודה אבל אתה תפסיד את השפע, הרוחני והגשמי כאחד...
שדות חובה מסומנים באדום