הסגולה היומית
קדוש הלבנה: כי מה שכתוב בכל סדורי תפלות ישראל אצל ברכת הלבנה בשם הקדמונים בזה הלשון, מי שקידש הלבנה מיום ...קדוש הלבנה
כי מה שכתוב בכל סדורי תפלות ישראל אצל ברכת הלבנה בשם הקדמונים בזה הלשון, מי שקידש הלבנה מיום שקדשה לא ידאג שימות באותו חודש מאותו יום ואילך, והכל יתפלאו על מאמר קדמונינו הזה באמרם כי הנסיון היומי מעיד על ההפוך ועינינו הרואות כי כמה בני אדם קדשו את הלבנה ומתו באותו החודש, אמנה אשר אני אחזה לי בזה הוא כי יש כאן השמטת שתי תיבות וכן צריך להיות לא ידאג שימות באותו חודש בידי אדם מאותו יום ואילך, ור"ל לסטים מזויינים או שונאים ואויבים הקמים עליו ורוצים להרגו או אם במלחמה ירד וכדומה, כי סגולת מצוה זו להגין ולהציל מידי אדם בעל בחירה, אך לא ממיתה טבעית אם יומו יבא. והעד הנאמן לדברי אלה הוא הנוסח אשר קבעו הקדמונים בעצמם כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה, תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן. ומודעת זאת כי פסוק זה נאמר על אלופי אדום אילי מואב וכל יושבי כנען, ומובן כי הכונה הוא על אויב ואורב בן אדם לא על מלאך המות כי לא תפול עליו אימה ופחד במשלחתו ובמלאכתו והלואי שהוא לא יפיל, וכבר זכרו חז"ל מעשה ביהודי אחד שניצל מרוצח שרצה להרגו ונמלט מידו על ידי שקידש הלבנה. והנה הפלא מזאת המצוה שתגין ותציל מבעל בחירה אשר דבר זה קשה יותר מלהגין ולהציל משאר סיבות רעות, וחביבים המצות שכל אחת יש לה סגולה טובה בפני עצמה
תובנות מחג שבועות
'אחרייך ליהדות' היא מתעקשת, פוסעת וצועדת. חמותה מסבירה עד כמה קשה היא הדרך ליהדות הצרופה, כמה הדבר בלתי ישים, לבת עינוגים ופינוקים. רות המואבייה מתעקשת: לא איכפת מהן רמת הקשיים שאתקל בהם... אחרייך מורת דרכי, נעמי. היהדות הינה זהב מזוקק, אינני מחליפה אבנים טובות בעטיפות צבעוניות ומרשרשות.
חישובים טקטיים לעומת אמונה בבורא
את מגילת רות קוראים בחג השבועות. ביהדות, רות הפכה להיות 'סמל' למי שרוצה באמת להתקרב לרוחניות... עוצמים עיניים, לא מחשבנים: אבל איך יהיה עם הפרנסה, ועם החברים ומה יהיה עם התואר...
רות המואבייה, קיבלה משמיים מתנה גדולה בגלל התאמצותה והקרבתה. הנין שלה היה 'דוד המלך'.
לעולם לעולם, הישות ששמה 'יצר הרע' לא תפרוס שטיח אדום, בפני המעוניין להתקרב ליהדות, היא תטיל מכשולים כמיסת היצירתיות המלאכית שבה היא ניחנה. לא צריך לחכות שכל החישובים הסביבתיים יסתדרו לנו עם רצוננו להתקדם ברוחניות, כיוון שאף פעם לא נראה את החישובים מסתדרים. צריך לקום ולעשות. אחר כך, דברים עוד יסתדרו.
בחישובים של 1 + 1 'הגיוניים', הדרך להתקדמות ברוחניות תמיד תיראה בלתי ישימה - במציאות של החיים האישיים. לשם כך, נזקק המעוניין להתקדם לקורטוב 'אמונה'. אמונה ב'כל יכול' ש'לא יפקיר' את מי שכל כך מתאמץ לכבודו...
ב'נחת רוח' מידתי אך לא מניפולטיבי
כמובן שצריך לעשות את התקדמותנו יד ביד עם יקירנו. הכול ב'נחת רוח' שזהו הבסיס ליהדות: 'דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום'. אך גם צריכים לדעת להיות חזקים מספיק, שה'בנחת רוח' לא יהיה 'במקום' ההתקדמות במישור הרוחני.
דפים קשורים
שמעו ותחי נפשכם! קיבלנו את התורה-עכשיו מה? שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם ד' סיון ה'תשע"ד התורה היא בעצם ספר חוקים שבאים לומר לנו מה לעשות ומה לא לעשות ואפילו מתי ובאיזה בסדר, נעל את נעל ימין ורק לאחר מכן את נעל שמאל, קשור את נעל שמאל ורק אז את נעל ימין. עד לפרטים הקטנים ביותר יורדת ההלכה אשר מהווה את החוק האלוקי ולה שופט משלה כמו גם קטגור וסנגור.