הסגולה היומית
סגולה למחילת עוונות: כשבני אדם יתנהגו זה עם זה במידת הרצון הקב"ה מתרצה להם ומוחל עוונותיהן. כמו שאמר כב...סגולה למחילת עוונות
כשבני אדם יתנהגו זה עם זה במידת הרצון הקב"ה מתרצה להם ומוחל עוונותיהן. כמו שאמר כבר שלמה המלך בקהלת "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב אוב יינך, כי כבר רצה אלקים את מעשיך".האדם הוא עץ השדה
שבוע של ניגונים, שבוע של שירה, שירת הים, ראתה שפחה כנענית על הים ניסים ונפלאות שאפילו הנביא יחזקאל בן בוזי לא ראה. ט"ו בשבט, כל הבריאה מתחדשת, הכל מתחיל לפרוח צבע ירוק ולבלוב של אילנות עוטף את הכל. "אז ירננו כל עצי היער".
הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים | י"ג שבט ה'תשע"ג
מוהרנ"ת (רבי נתן מברסלב) כותב [הלכות ערלה, הלכה ג', יב'] כי בט"ו בשבט נתקן חטא אדם הראשון, חטא עץ הדעת טוב ורע, וקליפת נוגה מקבלת אז תיקון וכל שנים עשר חודשי השנה הם כנגד שנים עשר שבטי י-ה שכל שבט הוא בחינת שבט, ענף היוצא מהאילן, האילן הקדוש הוא השבוע הזה, הכל קם לתחייה, כל הדומם שכח-הצומח היה בתוכו בכח יסוד המים, יוצא מן הכח אל הפועל ומביא לבלובים ומסיר את כל הבלבולים ואת כל העקמומיות שבלב וכל אחד מרגיש ומצביע ואומר "זה א-לי ואנוהו" החודש הזה מקבל אור מיוחד מכוחו של יום ט"ו בשבט, חג האילנות, שאז 'סיהרא במילואה' (הירח בשלמותו).
ועיקר השלמות היא כאשר שם הויה [י.ה.ו.ה=26] ושם אדנות [א.ד.נ.י=65] מתחברים ל-91 גימטריא אילן, "והאדם עץ השדה".
ומזלו של חודש שבט הוא דלי בחינת ביטול, שכל הלב נפתח אל השירה ואל האמת שירת הבריאה, ואז מתגלית הרוח שצפונה בלב כל יהודי, הרוח שנושבת בגן עדן "עורי צפון ובואי תימן הפיכי גני יזלו בשמיו יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו".
וחשוב ביום ט"ו בשבט לומר בכוונה עצומה ובניגון את שיר השירים ובזהר הקדוש מובא ששיר השירים זה כלל כל התורה וכל סודות הבריאה נמצאים שם בהעלם גדול, וכל מעשה בראשית וסוד האבות וגלות מצרים וקריעת ים סוף ועשרת הדברות וכל הגלויות ובניין בית המקדש ותחיית המתים והאלף השביעי. הכל רמוז בשיר השירים ומסכם הזוהר "מאי דהוה ומאי דהוי, ומאי דזמין למהוי כולא בשיר השירים" (כל מה שהיה ומה שהווה ומה שעתיד להיות הכל כלול בשיר השירים) [זוהר ח'ב קמ"ד]. ובשבת זאת, שנקרע הים ומתרננת שירת הים מגלה הזוהר [חלק ב' נד] ששירה זאת, שירת הים עתידים ישראל לאומרה בזמן הגאולה וממילא יש בה כח לקרב הזיווג ושלמות האדם ובנין בית המקדש.
וגם על שירת הים מובא בזוהר [ח'ב, ס] כי שירה זאת היא כללות שלמות השם הקדוש וכח מתן תורה נמצא שם בכל השירה וממילא היא שלמות האילן, שלמות הנפש, כי "האדם עץ השדה"- שלמות שם הויה ואדנות [אילן = 91].
יש כח בשירה, שיר השירים ושירת הים להכניע את כח עמלק שמופיע בפרשתנו "ראשית גוים עמלק" שמואשם ב "אשר קרך בדרך", אומר רש"י שצינן אותנו, קירר אותנו, שהיו כל האומות יראים מלהילחם בכם והחל במלחמה ובא ממרחק להילחם.
משל אומר רש"י, לאמבטיה רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה ואף על פי שנכווה קירר אותה בפני אחרים, שאז, לאחר כל הניסים של יציאת מצרים וקריעת ים סוף נכנס אימה וחלחלה בלב כל גוי מהעם הקדוש "שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת אז נבהלו אלופי אדום אלי מואב ואחזמו רעד נמוגו כל יושבי כנען", ולמרות שיהושע ניצח את המלחמה אך עמלק הכניס את הקור הגשמי והרוחני, "אשר קרך בדרך" שמקרר את ליבו של האדם בתורה ועבודה אמונה ותמימות, וכל כוחו של עמלק זה ליצור רפיון ולאבד החשק בעבודת ה' "ראשית גויים עמלק" ראשית גאים, ראשית הגסות והגאווה.
ולכן קוראים שירת הים תמיד לפני ט"ו בשבט או בשבת ט"ו בשבט כדי להטביע כל מרכבות הסיטרא אחרא וכוחות עמלק מהעולם "מרכבות פרעה וחילו ירה בים" ט"ו בשבט יום בו נאצלו נשמות ישראל 40 יום קודם בריאת העולם (לשיטת רבי יהושע).
יום שמסוגל לחדש את הנשמות ולהאיר אותם ובזכות החג וראש השנה שיש לכל האילנות נעשים בעולם עיבורי נשמות והתחדשות הנשמות וכל אחד מכח החג הזה יכול לקבל הארת ראש השנה , ולמעשה יוצא שט"ו בשבט זה סוג של יום הולדת לנשמה.
וידוע שכל אחד מחודשי השנה קשור ומחובר לאחת מעשר הספירות הקדושות. חודש שבט קשור לספירת ההוד ונשמתו של אהרון הכהן מאירה בכל החודש, נפקא מינא-להשתדל יותר בחשבון נפש אמיתי בכל הקשור למצוות שבין אדם לחברו להיות מתלמידיו של אהרן הכהן לאהוב באמת ותמים את השלום ולהתרחק מאוד ממחלוקת ולשון הרע.
והנה, בענין לשון הרע כתוב מימרא נוראה בדברי חז"ל שלא נמצא דבור קשה כזה באף עבירה רח"ל, "אמר רב חיסדא כל המספר לשון הרע אומר הקב"ה לשר של גיהנום אני עליו (על המספר) מלמעלה ואתה עליו מלמטה" וידוע כי פרשת השבוע היא המעיין הנובע לחיי הכלל והפרט כך גם פרשת השבוע שלנו שכולה ניסים ונפלאות יש בה הוראה גדולה לכל פרט שאין מציאות הנס שייכת למי שמתנהג בדרך הטבע וכאשר אדם רוצה להשפיע ישועה ונס לבריות הוא מוכרח להישען על היסוד של מידה כנגד מידה "כי פועל ה' ישלם לו" [איוב ל"ד ,יא'].
ולכן אין מקום לבקש או לחפש ישועה אצל מפורסמים אשר מתנהלים ומתנהגים בגשמיות ועביות וארציות, שישועה אמיתית ונס שלא מזיק ,לא יגיע דרכם- כי רק מי שמהפך את טבע תאוותיו ומידותיו רק ככה יוכל לשנות טבע הגלגלים והמזלות ולהמשיך נס על חולה ועקרות ועל גזרות קשות שיתבטלו. ובמידה שאדם מודד מודדין לו ולכן לא נקרע להם הים עד שנכנסו לתוך הים עד שהגיעו המים לחוטם וגם כשנחשון בן עמינדב נכנס לים, הים לא נבקע עד שהגיעו המים עד נפש "הושיעני אלוקים כי באו מים עד נפש טבעתי ביוון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושיבולת שטפתני" ומה שמנקים לאדם מזכיותיו כאשר עושים איתו נס זה בשתי מציאויות:
א. שאדם לא התפלל וטרח לבקש שהגזירה (הטבע) יתבטל.
ב. כאשר אדם מתנהג בגשמיות ותאוות, והטבע מולך בו והוא יותר גוף מנשמה אז בהכרח אם יעשו לו נס זה יבוא על חשבון... וכמאמר רבותינו הקדושים כל העושים לו נס מנכים לו מזכויותיו.
דפים קשורים
סדר תפילה ותיקון
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם
כ"ה כסלו ה'תשע"ב
בכל יום שני עורך הרב שלמה עופר שליט"א סדר תפילה ותיקון ברוב עם הדרת מלך ובכח רבים בוקועות התפילות את כל הרקיעים. התיקון מתקיים בבית הכנסת 'רשב"י', רח' ש"י עגנון 1 (שכונת רמת אליהו) ראשון לציון.
אבא - קבענו פגישה... שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם א' תמוז ה'תשע"ב"הלב שלי היה מלא על גדותיו, סוג של הרגשה מוזרה הציפה אותי.. כמעט כאילו ואני מלא במילים ובמשפטים ופשוט היה לי מחסום בפה, הרגשתי שאני נחנק, הרגשתי לחץ מהמותניים לכיוון החזה, נשמתי בכבדות... ופשוט התחלתי לבכות..."
רבי שלום (מזרחי) שרעבי - הרש"ש | ביוגרפיה שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם ח' שבט ה'תשע"ב"ענו לו המלאכים כי בעגלות נמצאים הזכויות והעוונות אותם עשה במשך כל ימי חייו ועכשיו הם הולכים למאזניים לשקול אותם ולראות מה דינו, הלך אחריהם היהודי והנה הגיעו למקום עם מאזניים ענקיות ועשרות מלאכים מרוקנים את עגלותיהם פנימה, עבר זמן מה והנה רואה היהודי כי מצבו בכי רע וכף החובה נוטה מטה מטה, החל היהודי לבכות ואמר: 'מה עם כל הצרות והסבל שליוו אותי כל חיי?"
סוד האמונה והתפילה | פרשת בא הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים ו' שבט ה'תשע"גויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו (שמות י', א') חז"ל הקדושים מביאים שתי דעות, לכאורה 2 השקפות שיכולות לשפוך אור ומענה לשאלות ותהיות באמונה.
שדות חובה מסומנים באדום