page_title: דלקו נרות דלקו! דלקו נרות דלקו! :: מוסדות שמ"ע - שאו מרום עיניכם | הרב שלמה עופר

דלקו נרות דלקו!

Addthis Facebook Twitter Google+ Email Print

"ברענט ליכטאלאך ברענט - ברענט װי װײט איר קענט - װײל אײער פײער - איז הײליג און טײער - עס באלייכט די גאנצע װעלט"
דלקו נרות דלקו - האירו רחוק ככל שתוכלו - כי האש שלכם - קדושה ויקרה - את כל העולם היא מאירה.

שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם | א' טבת ה'תשע"ב

"ברענט ליכטאלאך ברענט - ברענט װי װײט איר קענט - װײל אײער פײער - איז הײליג און טײער - עס באלייכט די גאנצע װעלט"
דלקו נרות דלקו - האירו רחוק ככל שתוכלו - כי האש שלכם - קדושה ויקרה - את כל העולם היא מאירה.

מתנענעים להם בשקט הנרות הקדושים, רועדים הם יחד עם השירה המרטיטה והמרגשת של הניגון המתוק ומחממים כל לב יהודי, הנרות המרצדים מספרים בצורה עדינה את הניסים והנפלאות שעשה השם יתברך לעמו בימים ההם-בזמן הזה, הנצחונות בקרבות אבודים ואפילו פך השמן הקטן שדלק שמונה ימים בדרך נס.

הצבא של מלכות יוון הצליח להשחיל פחד בכל העמים, די היה במספר החיילים להפחיד כל לב אמיץ, וכמובן, המומחיות של קציני הצבא והמיומנות של החיילים מלומדי המלחמה וכלי המלחמה מהמתקדמים ביותר בעולם. ואז כמו מתוך ספר קומיקס, מתייצב חשמונאי עם מקלו, יחד עם בניו אשר לבושים במדי בני ישיבה במקום שריון וקסדה ומכריזים מלחמה על על יוון העצומה...
תארו לעצמכם, והנה אבא קורא לכם ואומר לכם: בני היקרים האמריקאים הגזימו בדרשותיהם והגיעה הזמן שנכריז אליהם מלחמה ובעזרת ה′ ננצח!
היינו מנידים ראש ברחמים, מי יודע אולי הצרות העבירו את אבא על דעתו... אולי היינו מאשפזים אותו מחשש שיזיק לעצמו.. מה שבטוח זה שהיינו מתפוצצים מצחוק לשמע ההצעה.
אבל לא, כאשר מדובר בחשמונאי ובניו אין זו אגדה, סיפור שמצא את מקומו כבוד בהסטוריה היהודית ולא תחת מדור "מדע בדיוני". הם השאירו את הצחוק בצד ונרתמו לעזור לאביהם, לא ממש היה להם זמן לאימונים, הם יצאו עם סכינים גרזנים וקילשונים ולב אמיץ ששימש ככידון. ודווקא בגלל שזה מצחיק, דווקא בגלל שהם עשו את הבלתי ייאמן, בגלל שהם מסרו את נפשם עלי קרב יחד עם אביהם ולפני אביהם שבשמיים, זה הצחוק העניק להם ניסים ונפלאות ונתן להם יד חזקה, מסר הקב"ה לידיהם "גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים" ולכן אנו מודים לקדוש ברוך הוא עד היום על הניסים ועל הנפלאות שעשה עם אבותינו ואנו מעלים על נס את חשמונאי ובניו על שפתחו באומץ לב את הפתח לנס הנפלא שבלעדיו לא היינו היום.

יש לזכור כי חשמונאי ובניו לא היו היחידים ששמרו תורה בעת הגזירות, היו עוד אלפי יהודים שהיה להם את הנכונות למסור את נפשם בעד השם יתברך, בעד התורה הקדושה.
מה מייחד את חשמונאי ובניו, זאת נוכל ללמוד מלהביט על הנרות הקדושים, היום כאשר אנו נדליק בפעם האחרונה לשנה זו את נרות החנוכה ונראה את שמונת הנרות והשמש דולקים ומפיצים אור יקרות, נשב ונתבונן בהם. ישנם שני דברים בנר, ישנו כמובן האש, הלהבה, אך ישנו גם ההילה שסביבו, הקרניים המופצים לכל עבר, האור שמתפזר הלאה.
זה לא מספיק להיות האש, היהודי שמוכן לדלוק באור התורה, לא, צריך גם את ההילה, את הקרניים, להפיץ את האור הלאה ולחמם עוד יהודים באותה להבה בוערת. לא לחינם סיים הקדוש ברוך הוא את מאורעות החנוכה עם נס פך השמן, היה זה כדי ללמדנו ש"נר מצווה, ותורה אור" קיום מצווה, כל מצווה לכשעצמה הינה דבר זמני, זה האש שדולק, אך התורה, לימוד התורה שניסו הייוונים להשכיח מעם ישראל זה ההילה, האור שממשיך עד סוף כל הדורות ומאיר את כל העולם.

אבקש מכם נרותיי, פעם אחרונה לשנה זו "דלקו נרותיי דלקו - האירו רחוק ככל שתוכלו - כי האש שלכם - קדושה ויקרה - את כל העולם היא מאירה"

דפים קשורים

חנוכה...האור שגובר... שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם   כ"ג כסלו ה'תשע"ב

השנה ג' אלפים תק"צ, 174 לפנה"ס, ארץ ישראל נשלטת ע"י השלטון הסלאוקי - ממלכת יוון העתיקה והיהודים חיים בה תחת גזירות דת שונות אשר מקשים על חייהם כיהודים. אכן, כל הגזירות היו בעלי אופי דתי בלבד, גזירות שמד רוחני ויתר על כך הדגישו היוונים והעניקו ליהודים שהסכימו לוותר על דתם, כל טוב גשמי, מכוני כושר ומשחקים אולימפיים לרוב. היו יהודים רבים שלא החזיקו מעמד בגזירות הקשות ופנו לצד השני, יהודים אלו נקראו מתייוונים.

עקיפה בדרך ל"אפטר חנוכה" דוד הוד | שאו מרום עיניכם   כ"ה כסלו ה'תשע"ב ום הולדתה של הילדה בת השלוש.
חמותי זיהתה, והורידה את המצב רוח לכולם: הילדה עם קוצר נשימה. נסענו לביתנו, טיפלנו בה בתכשירים המתאימים וחזרנו לחגוג. פחות משעה, אנו מזהים שהילדה מתקשה לנשום.
חנוכה על פי הסוד... הרב שלמה עופר שליט"א   כ"ט כסלו ה'תשע"ב

""ויהי ערב ויהי בוקר" הערב, הגלות והחושך וההסתרה תמיד קודמים לאור. ישמעאל נולד לפני האור של יצחק, עשיו נולד תחילה לפני האור של יעקב אבינו, החושך של יון, "טבעתי ביון מצולה", המלחמות נגד כוחות הטומאה והסיטרא אחרא הם תנאי לקבלת האור"

אור החנוכה..חג האורים..איזה אור? שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם   כ"ט כסלו ה'תשע"ב חנוכה, אור שהולך וגובר מיום ליום' עם הוספת כל נר בחנוכיה... אז אני מבין למה בני בן השלש וחצי נהנה יותר ויותר, כל פעם שהוא מדליק נר נוסף... העיסוק הנוסף באש די מלהיב בגיל הזה, אפילו אם אני תופס בידי האחת את ידו וידי השניה לופתת את מותניוו שחלילה וחס לא יקפיץ את פאותיו המסתלסלות אל תוך האש.
שדות חובה מסומנים באדום

הירשם כאן לקבלת ניוזלטר!

שדות חובה מסומנים באדום