הסגולה היומית

תלד אשתו בנים זכרים: על ידי שמחת יום טוב ועל ידי הנחת תפילין כראוי, תלד אשתו בנים זכרים:

ראובן בן יעקב | ביוגרפיה

ראובן, נולד כבנו בכורו של יעקב אבינו בן יצחק אבינו בן אברהם אבינו, ולאמו לאה אשתו הראשונה של יעקב.

שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם | ח' כסלו ה'תשע"ב

לידתו:
"נולד בי"ד בכסליו, מת בן קנ"ה שנים" [ילקוט שמעוני שמות קסב, ספר היובלים, סדר הדורות]
"נולד י"ד כסליו ב′ אלפים קצ"ג ליצירה, פ"ה שנים ליעקב, ומת קכ"ה שנים, ע"ט שנה לרדת ישראל מצרימה" [מסעות משה, וכ"כ בזית רענן על הילקוט]

מקור לשמו:
כפי המובא במדרשי חז"ל, כעס יעקב אבינו על לאה, מאחר והיא רימתה אותו יחד עם אביה לבן, התורה אף מתארת את הקשר בין יעקב לרחל ולאה:
"וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה" [בראשית כט, ל],
"וַיַּרְא יְהֹוָה כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה" [בראשית כט, לא].
לאחר לידת ראובן בחרה אמו לאה את שמו: "וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה ה′ בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי" [בראשית כט, לב].

ברכת יעקב:
"רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז.פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה" [בראשית מט, ג-ד].
ומפרש רש"י: "יתר שאת - ראוי היית להיות יתר על אחיך בכהונה לשון נשיאות כפים | ויתר עז - במלכות כמו (ש"א ב) ויתן עז למלכו. ומי גרם לך להפסיד כל אלה | פחז כמים - הפחז והבהלה אשר מהרת להראות כעסך כמים הללו הממהרים למרוצתם. לכך | אל תותר - אל תרבה ליטול כל היתרות הללו שהיו ראויות לך. ומהו הפחז אשר פחזת | כי עלית משכבי אביך אז חללת - אותו שם שעלה על יצועי והיא השכינה שהיה דרכה להיות עולה על יצועי.

מקורות חז"ל:
שנו חז"ל: "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה"
מופיע במקרא כי כאשר נטה יעקב את אהלו ליד מגדל עדר, "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל"‏. על מעשה זה מתבטא יעקב בברכו אותו לפני מותו: "פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חיללת יצועי עלה".
בחז"ל מופיעה פרשנות שונה לכאורה מפשטות המקרא, וכך נאמר: "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה"‏, והוסבר כי לאחר מות רחל העביר יעקב את משכנו לאוהל בלהה שפחתה; וראובן לא היה מוכן לקבל כי אביו החליף כביכול את אשתו העיקרית בשפחה במקום לבחור באמו לאה, שהייתה לדעתו השנייה במעלה ולכן העביר את מיטת אביו לאהל אמו.

"ראובן - אמר רבי אלעזר: אמרה לאה: ראו מה בין בני לבן חמי; דאילו בן חמי, אף על גב דמדעתיה זבניה לבכירותיה... חזו מה כתיב ביה: וישטם עשו את יעקב... ואילו בני, אף על גב דעל כרחיה שקליה יוסף לבכירותיה מניה... אפילו הכי לא אקנא ביה" [ברכות ז, ב]. פירוש: ראו את ההבדל בין בני ראובן לבין יעקב, שיעקב קנה את הבכורה מאחיו עשיו בדעת ואף על פי כן כתוב כי שנא עשיו את יעקב... ואילו בני ראובן, אף על פי שאחיו יוסף לקח את בכורתו בעל כרחו לא קנא בו..

"א"ר יוסי בר חנינא שמותיהן נאים ומעשיהן נאים אלו השבטים: ראובן ראו בן בין הבנים, שמעון שומע בקול אביו שבשמים" [בראשית רבה עא, ג].

"רבי יודן בשם רבי אחא: ראובן בכור לעיבור, בכור ללידה, בכור לבכורה, בכור לנחלה, בכור לעבודה, בכור לתשובה" [בראשית רבה פב, יא].

שבט ראובן:
בני ראובן: חנוך, פלוא, חצרון וכרמי.
שבט ראובן היה השבט הראשון שהוגלה ומאז פסקו היובלות [מסכת ערבין, ל"ב,ב′].

מכירת יוסף:
"אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם" [בראשית לז, ב].
פעם אחת, עת יצאו האחים לרעות את הצאן, פנה יעקב אבינו אל יוסף ואמר לו: "הֲלוֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֲלֵיהֶם" [בראשית לז, יג].
כאשר מצא יוסף את האחים: "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ | וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא | וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ" [בראשית לז, יח-יט-כ].
"וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ" [בראשית לז, כא], וכדי להציל אותו אמר לאחיו כי ישליחוהו אל הבור ובכוונתו הייתה לחזור לאחר מכן ולהצילו "לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו" [בראשית לז, כב].
כאשר עזב ראובן את אחיו, פנה יהודה אל האחים ואמר: "מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ | לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ" [בראשית לז, כו-כז].
"וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו | וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו וַיֹּאמַר הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בא" [בראשית לז, כט-ל].

פטירתו:
אין ספק כי ראובן נולד ונפטר בי"ד כסליו, אך ישנה מחלוקת לגבי השנים
נפטר בן קנ"ה שנים" [ילקוט שמעוני שמות קסב, ספר היובלים, סדר הדורות]
נפטר בן קכ"ה שנים, ע"ט שנה לרדת ישראל מצרימה" [מסעות משה, וכ"כ בזית רענן על הילקוט] לפיו תאריך פטירתו הוא ב′שי"ח.
במקומות אחרים מובא כי תאריך פטירתו הוא ב′שט"ז.

מקום קבורתו:
מקום קבורת ראובן שנוי במחלוקת, חלקם מציינים אותו ברומי, בעוד אחרים מציינים אותו בארבל.
כיום קברו מצויין בטעות ב′נבי רובין′ שליד יבנה.

אחיו, שבטי י-ה:
ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון – בני לאה.
דן ונפתלי - בני בלהה שפחת רחל.
גד ואשר - בני זילפה שפחת לאה.
יוסף ובנימין – בני רחל.