page_title: אני מאמין - בריאת העולם אני מאמין - בריאת העולם | הרב שלמה עופר שליט"א :: מוסדות שמ"ע - שאו מרום עיניכם | הרב שלמה עופר

אני מאמין - בריאת העולם

Addthis Facebook Twitter Google+ Email Print
אמר  רבי  חיא  בר אבא  אמר  רבי  יוחנן  מאי   דכתיב "ויתן ה' אלי את  שני לוחות  האבנים  כתובים באצבע אלוקים  ועליהם  ככל  הדברים  אשר  דבר  ה' עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל"  מלמד  שהראה הקב"ה למשה   בסיני  דקדוקי  תורה,  ודקדוקי  סופרים  ומה שסופרים עתידים לחדש.
מתוך 'חרבות בשפתותיהם' ספרו של הרב שלמה עופר | ד' אדר א ה'תשע"ד
תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם, יצר האין סוף בורא כל העולמות, דבר טוב, דבר נפלא, מהו? זהו רצונו יתברך, חשב האין סוף ברוך הוא ליצור דבר נפלא שיהיה שייך לו ויבטא את רצונו יתברך, הדבר הנפלא הזה הוא אינו ספר, הוא אינו דיו, הוא בתחילה רק רצון פשוט, חכמה עצומה של האין סוף, שיצר אותה והשתעשע עימה, כפי שכתוב "ואהיה שעשועים יום יום" "לולא  תורתך  שעשועי  אז  אבדתי  בעניי"

    לאחר תתקע"ד דורות החליט הבורא יתברך שמו להיטיב, שמדרך הטוב להיטיב והוא אך טוב, טוב מאוד, וכדי להיטיב ברא עולמות ושוב ברא עולמות והחריבן, עד אשר ברא עולם שישמש דירה ובית. דירה ובית ליצורים שינתן להם מעט חכמה ממנו יתברך, ובכוח חכמה זו יוכלו להנות מאותו רצון נפלא ומאותה תורה נפלאה זכה וטהורה, ואיך יהיה אפשר ליתן רצון רוחני ליצורים גשמיים? אלפיים שנה נתעכב האין סוף ברוך הוא מליתן את התורה הקדושה, היא רצונו יתברך, ועד אז מי אשר נתעורר מתוקף מעשיו הטובים יכל לזכות לשמוע את "הקול העליון" ולהבין ממנו את התורה ולקיים חלק ממנה. וכך היה עם הראשון לכל המאמינים, אברהם אבינו ע"ה, אשר ע"י מעשיו הטובים ותשוקתו האין סופית להתדבק באור האין סוף, נתגלה לו הרצון העליון, עד אשר קיים את כל התורה קודם שניתנה. וכך מגלה לנו התורה: וירא אליו ה' ויאמר... והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצות האלה, והתברכו בזרעך כל גויי הארץ, עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורותי – הבטחה זו נאמרה לבנו של אברהם אבינו, יצחק, ולמדנו מכאן שקיים אברהם אבינו את כל התורה עוד בטרם ניתנה.

    אך הקב"ה רצה להיטיב עם כל ברואיו ושני אלפים שנה לאחר שברא את עולמו, הציע את רצונו, את תורתו לעמים שונים שנתפתחו בעולם, והאומה אשר סיגלה לעצמה מידות נעלות וזכות, האומה שאביה היה אברהם, הסכימה להכנע לרצון העליון, ומאותו עם סגולה בחר האין סוף ברוך הוא, את האדם הגדול ביותר, שלו יש כלי הקבול הגדול ביותר, ומצא את משה, הוא משה רבנו ע"ה ולפני שלושת אלפים שבע מאוד חמישים וחמש שנים, פתח הבורא יתברך את כל הרקיעים, את כל העולמות העליונים והרוחניים שברא, כדי לרדת לעולם התחתון לתת תורה לעם הנבחר ותוך שדוד כל מערכות הטבע, הופיע קולו של אין סוף ברוך הוא לאזני ששים ריבוא עמו בית ישראל, להשמיע להם תורתו הקדושה. וברתת ובזיע שמעו את עשרת הדברות, השתיים הראשונים ע"י הבורא יתברך והאחרים ע"י משה רבנו ע"ה, והרב סעדיה גאון מתאר בזוהר לשונו את המעמד הנורא שזעזע את כל התבל והשאיר את רישומו עד היום הזה.

      "אנוכי א' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית העבדים, והיה הדיבור יוצא מרבון העולמים בקול צח וברור, בברית ושבועה של האבות עם הבנים, ובשעה שהופיע אור ה' ונתגלה כבודו והתגלה יקרו על הר סיני, נזדעזעה התבל ואשר בה, ורעשו אנשיה, וזעו אזוריה, ורפו עמודיה, ונבהלו יושביה, ונבוכו מלכיה, ונבעתו שליטיה בכל מחוזותיה, המלאכים שבחו והעריצים נגדעו, והצעירים נבוכו, והאריות שאגו, וחיות הפרא צרחו, וכל הברואים חלו, והיה הכתוב יוצא מבורא העולם, יוצרו ומחוללו בזה הדיבור:

משה בן עמרם, הירא אלוקים, בר הלבב, הנביא הנאמן, אהובי, שליחי המדבר עמי, שמע אמרתי ודע כי אני אלוקים, אלוקים לבדי, אין שותף לי במלכותי ולא אלוה מבלעדי, לא שר, ולא יועץ, לא מפקח ולא משגיח, לא אב ולא בן, אני אחד ויחיד! אני מחייה, אני ממית, אני מכה, אני מרפא, אני בורא, אני חונן ונותן, אני מטה חסד, אני מרחם, אני מעשיר, אני מרושש ואני מרומם, אני משפיל, אני מונע, אני נותן, אני עושה כל אשר חפצתי, אין מתנגד לי ולא מפקח, והיה הקול נגלה ונשמע אות אחר אות ואש שחורה כותב על גבי אש לבנה". עד כאן לשונו.

וכך ניתנה תורתנו הקדושה. עשרה מאמרות קודש שהם לב ליבה של התורה, שהם עמוד השידרה של פנימיות רצונו יתברך, וזו התורה ניתנה לנו אחרי שעבוד של מאתיים ועשר שנים בעבודות פרך קשות מנשוא כדי להתיש את כוחנו הרע, את עזות הגוף, כדי להכניע ליבנו להיות תחילה עבדים לסבל ויסורים ואחר כך עבדים לבורא כל העולמים. שאלמלא ההכנעה והענוה שגרמו לנו הרודנים המצריים, לא היינו זכים וטהורים לקבל התורה, וכמו שאמר רב הונא "כל שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסורין" וממשיכה שם הגמרא כי אם מקבל היסורים "למודו מתקיים בידו" ורמזה על זה הגמרא במסכת מגילה י"ד "גדולה הסרת טבעת יותר ממ"ח נביאים וז' נביאות שעמדו להם לישראל", שכן נביאים לא תמיד הצליחו להחזירם למוטב ואילו כאשר הסיר אחשוורוש טבעתו ונתנה להמן כאישור להשמיד ולאבד את כל היהודים מיד חזרו למוטב ככתוב "וצום ובכי ומספד" וכמו שנאמר בזוהר הקדוש אעא דלא סליק בה נורא מבטשין לה (עץ שלא שולט בו אש מבטשין אותו). גופא דלא סליק בה נהורא דנשמתא מבטשין לה (גוף שלא מאיר בו אור ה' מבטשין אותו) דהיינו ביסורים, ובליווי הניסים הנוראים שהיו: עשרת המכות וקריעת הים, היתה האומה מוכנה לקבלת התורה והגיעו כלם למדרגת האמונה "ויאמינו העם בה' ובמושה עבדו".

מתוך הספר 'חרבות בשפתותיהם' של הרב שלמה עופר שלט"א
למאמר הבא בסדרת "אני מאמין": "קבלת התורה"
אני מאמין - בריאת העולם

דפים קשורים

שדות חובה מסומנים באדום

הירשם כאן לקבלת ניוזלטר!

שדות חובה מסומנים באדום