ישמע בחשק דברי חכם

ישמע בחשק דברי חכם כשדורש יראת שמים ודברי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים, שאמרו רז"ל שבזה ימחול עונותיו. וחייבין אנחנו לשמוע קול מוכיח, דהכי קבלנו בסיני במסרה ג' ונשמע, נעשה ונשמע, ונשמע קולו בבואו אל הקודש, ונשמע פתגם המלך. קבלנו נעשה ונשמע עד עולם, כל אשר יצונו.
וגם קבלנו, כל עת וזמן שיבוא מאן דהוא מרבנן וידרוש תוכחה, שנשמע קולו בבואו אל הקדש, הוא בית הכנסת שנקרא מקדש מעט לדרוש לרבים, למה, כי לא לדורש הכבוד כי אם למלך הוא מלכו של עולם, וזה אומרו ונשמע פתגם המלך, על דרך שאמרו כל מקום שנאמר במגילת אמתר מלך סתם ולא אמר בהדיא אחשורוש, הוא רומז למלכו של עולם, אף על פי שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וכן אמר משה רבינו עליו השלום, כשאמר ברבים תוכחת האזינו השמים, הם העשירים הגבווהים, על דרך היקום אשר ברגליהם שפירושו שהממון מקים האדם על רגליו, ותשמע הארץ הם העניים, שפלים בארץ, ולמה, כי לא תתנו לי הכבוד כי אם לה', זה שאמר הכתוב כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו. דבר אחר ונשמע פתגם, כבר ידעת מה שאמרו בזוהר - בת קול יוצאת בכל יום ומכרזת שובו בנים שובבים. ובת קול יוצאת מהר חורב בכל יום ויום ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה, וקשה, למי מכריזין, הלא אין אנו שומעין כלום. אלא ודאי, אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי, כדאיתא במסכת מגילה. הכא נמי אף על גב דהוא לא שמע, מזליה שמע, כדכתיב נפלאים מעשיך, לשון כסוי, כמו כי יפלא ממך דבר, אפילו הכי ונפשי יודעת מאד. וזהו שלפעמים מתעורר באדם רוח טהרה מקול הקורא לאוזן נשמתו, ומכל מקום לא יזכה לזה רק השומע קול החכם המוכיח, והיינו דכתיב והיה אם שמוע תשמע, כלומר אם תשמע למוכיח באוזן בשר תזכה לשמוע באוזן הלב כרוז מלכו של עולם, והיינו ונשמע מתגם המלד, שעל ידי רוח הקודהב ידעו בסיני זה הענין, ואמרו ודאי שנשמע קול מוכיח לפי שאז נזכה לשמוע פתגם המלך: