הסגולה היומית
סגולה למי שבנו חולה מאד ח"ו: יקבלו על עצמם האב והאם להיות בתענית ביום שנולד הילד כל שנה עד שהילד יהיה ב...סגולה למי שבנו חולה מאד ח"ו
יקבלו על עצמם האב והאם להיות בתענית ביום שנולד הילד כל שנה עד שהילד יהיה בן יג' שנה, ואם יהיה איזה אונס שלא יכולים לצום יתנו פדיון תעניתם לעניים, וכן אם האשה תהיה מעוברת או מנקת ולא יכולה לצום יעשה כנ"ל, וכן יקבלו ע"ע ליתן כל ערב ר"ח נר לביהכנ"ס עד שהילד יהיה בן יג' שנים ובע"ה יועיל, והבן אז יביא את הנר בעצמומרשם הישרדות לדור אחרון
בשבוע שעבר, המאמר דיבר על היחס המיוחד שיש לעמנו כלפי רבי שמעון בר יוחאי - יותר מלצדיקי עליון אחרים. מדובר, לדוגמא, על מה שקורה בהר מירון ביום ל'ג בעומר. צפיפות האוכלוסין בת החצי מיליון איננה מרתיעה, והמגמה, עוד נטויה.
אכן, רבי שמעון, הוא שחלק על התנאים הקדושים שהתכנסו ב"כרם דיבנה" וטען כנגדם, שהתורה, לא תשתכח מעם ישראל. רבי שמעון הוסיף, שבזכות ספר הזוהר, יצאו מן הגלות. אכן, הזוהר הקדוש, נותן "כללי הישרדות", למדשדשים, למתקשים ולמתלבטים ביחסם למושג "רלבנטיות "עבודת השם" בעידן המודרני".
זו פילוסופיה מעניינת, אבל מה זה קשור לחיים שלי?
אנו מתקשים למצוא את הטוב שבחיינו. יש לנו את הגיבנת שהדבקנו לעצמנו מצד ההורים, הרבה מאתנו מאשימים אותם בהאשמות עדי עד. ...ואולי אני מאשים את השכן, ש"ירד לי לחיים", ואולי את אשתי \ בעלי ויש מיקרים שאפילו פשוט מאשימים את הילדים... "ל-י-ת י-ו-ם ד-ל-י-ת ב-י-ה ט-ו-ב" אומר הזוהר הקדוש (נשא קכג) אין יום שאין בו טוב, אין מציאות, שאין בה טוב. "מחוק הטוב להיטיב" אומר הרמח"ל הקדוש על אלוקינו, בהקשר להסברו למה ברא אלוקים את העולם.
אז מה, תוהים הרבה אנשים, יכול להיות שדווקא אצלי, במשפחתי או בסביבת העבודה \ הלימודים או במקומות האחרים, איתם אני ניפגש, דווקא אצלי העיקרון הזה התפספס? באמת שאני מאמין לדברי הזוהר הקדוש והכול, אני יודע שזה נכון שאלוקים, עושה רק טוב, אבל, לא אשקר, אני לא מוצא את הטוב הזה. גם בניתוח לב פתוח ובעזרת אמצעי ראייה מיקרוסקופיים, אני לא מוצא את יופי הטוב של חיי.
מידי פעם, דווקא כן נדמה לי, שעליתי על השיטה, על הדרך, אני יודע את הכיוון בחיים... אבל, לפתע, מתגלגלים לעברי גלגלים מכשילים ומאיימים. זה מגיע מתוך המשפחה או מסביב ואולי אפילו מתוך תסביכים שונים שצצו בראשי, הטוענים שאני טועה בדרכי, שאני קיצוני, שאני יכול להישבר...
טעות בזיהוי
בהחלט שאנו יודעים שיש מנהל לעולם ושיום אחד, הוא יביא את המשיח וגם כנראה שתהיה מלחמת גוג ומגוג ויהיה פה בלגאן גדול. אז בהחלט שאנו מאמינים שאלוקים "מכין את הקרקע" לקראת התמורות שיחולו.
בכירי הצבא הישראלי מדברים על פצצה מבצעית בידי האיראנית תוך שבועות, והעולם... העולם מנטרל את הלגיטימיות להתקפה של הצבא הישראלי בהוכחות, כביכול, שאכן האיראנים מסכימים לבצע צעדים שיוכיחו שכוונותיהם הינם לכור אטומי "אנרגטי" שייצר "פצצות לצרכי שלום"... מה לעשות, רק לב יהודי, יכול לרדת לסוף דעתו של המוסלמי באמת...
אכן, ישנם תהליכים גלובליזציוניים, שעם ישראל נוטל בהם חלק פאסיבי או אקטיבי, אנו בהחלט מבינים שזה קשור ל"סידור עבודה" שאלוקים עושה בעולם, לקראת ביאת המשיח. כל מדינה בעולם, מביעה דעה בהקשר לאיראן. כל מדינה מדברת בתוקפנות או בסלחנות כלפי המדינה הסוררת – תלוי כמה אלוקים יצר אצלה תלותיות באיראנים בגלל נטיפי הנפט. וכל זה משתלב בדרך לא דרך עם האביב הערבי שפרץ בסערה שמאפיינת את אמצע החורף... ומשתלב או בעצם מתנגש, באינטרסים של הבית הלבן מול האינטרסים של הקרמלין. אמנם...
אמנם, אנו לא מבינים, מה הקשר, בין הבכיות הסוררות של הילד בדרך להסעה בבוקר, לבין המטרה לשמה, באתי לעולם ואנו לא מבינים מה פשר התעקשותו של מי שעקף אותנו בתור לקופאי, להישאר לפנינו, למרות שכול התור צועק עליו שלא יעקוף ולמרות שצרחתי עליו שהתאומים שלי מחכים לי באוטו ואין שם מזגן... בטח ובטח, שאני לא מבין מה בכול הסיפור הזה, אמור להיות נדבך ושלב, המקרב את ביאת המשיח.
אבל, הזוהר הקדוש מלמדנו, שאין יום שאין בו טוב. הטוב מחכה לנו, האם אנו יודעים בכלל לזהות אותו?
אומר הרמח"ל: "הקב"ה... מתהפך בעומק עצתו ומגלגל גלגולים תמיד, להביא את העולם אל השלמות הזה". (רמח"ל ד"ת ס מח) "כל המקרים שבכול יום ויום הם סיבות ואמצעים נוספים, כדי להביא את הגאולה" (הערות ר' חיים פרידלנדר)) כלומר, אם אתה רואה גלגלים מאיימים שועטים לעברך, מטרתם, לקדם אותך. אלו הם גלגלי הצלה, לא גלגלי הכשלה. צריך להיכנס לכוננות ספיגה, לא לבנות בית חולים מתחת בהמית בכייה... כשנשקיע מחשבה שנייה, נראה שנמסה הבעיה. המחשבה השנייה שואלת: למה אלוקים שלח לי סיטואציה זו? הרי בטח לא בגלל כוונה רעה, חס ושלום, איזו "התגברות רוחנית" שייכת, בהקשר לדבר הזה שנפל עלי? מתי שנעלה על התשובה, נבין את המטרה האלוקית (בחלקה, כמובן. זאת כיוון, שהחישוב האלוקי הינו בעל אין סוף רוודים) של ה"התקלה" הזו.
התחלה חדשה
ישנם כאלו, שלא תמיד, מרגישים את עצמם יכולים ומסוגלים לקיים את המצוות השונות. מלמדנו הזוהר הקדוש, שאנו צריכים לפחות להתחיל, לנסות, עד השלב בו אנו חושבים אותו כ"לא ישים" מבחינתנו. הקב"ה מוכן לכל "תרומה" מאיתנו. קיום המצווה בפועל, או אף הרצון לקיימה בלבד. בעיני שמיא, הרצון הזה נחשב כמאוד משמעותי ומיוחד.
פשוט, לא חושבים על הניסיונות הכושלים, מסתכלים קדימה ומתייחסים אל הנסיון הבא כניסיון ראשון. זכירת היסטוריית הכישלונות, מזמינה ייאוש, מזמינה פאסיביות, מזמינה את ה"מומחה להכשלות" (-יצר הרע). הוא מדבר בשם הניסיון הרב שצבר, והוא פוסק "אתה פשוט לא מסוגל".
לכן, למרות שהדבר נראה כבלתי עביר ובלתי ישים צריך לפחות לנסות, להתחיל ולנסות כמה פעמים לגבי אותה מצווה. לפעמים כל ההתחלות הללו מצטרפות לסנגור אחד גדול, שפותח הרבה שערים בשמים... "לית רעותא טבא, דאיתעביד" (זהר שמות קנ:) שום רצון טוב לא נאבד, אומרים חז"ל שעל גדולת הרגע בו אנו מנסים להתחיל פעם נוספת לבקוע את השלשלאות השליליות: "עליך הורגנו כול היום נחשבנו כצאן טבחה". כול קושי כזה, הינו חשוב כ"קרבן" שהיה מוקרב בבית המקדש.
דפים קשורים
ביום ראשון, י"ד אייר פסח שני (06/05/2012) מסר הרב שלמה עופר שיעור מיוחד בנצרת עילית בנושאים הבאים: ימי ספירת העומר | פסח שני | קבלת התורה | אהבת חינם | צדקה ועוד' בואו לצפות!
תומר דבורה - שיעור מס' 1 הרב שלמה עופר | שאו מרום עינכים ט"ז אייר ה'תשע"ב סדרה מרתקת של מפגשים שתתמקד בספר 'תומר דבורה', ספר מוסר על פי הקבלה והסוד של רבי משה קורדובירו הידוע בכינויו 'הרמ"ק'.