הסגולה היומית
לזכות לשפע חכמה: רבי מאיר קרליץ העיד על אחיו החזון איש כי לחכמתו הרבה זכה כי היה מכוון היטב במילות תפילת שמו...לזכות לשפע חכמה
רבי מאיר קרליץ העיד על אחיו החזון איש כי לחכמתו הרבה זכה כי היה מכוון היטב במילות תפילת שמונה עשרה "חננו מאיתך חכמה בינה ודעת"..וכל אדם שרוצה למשוך על עצמו חכמה בינה ודעת יכוון במילים הללו וישפיע עליו שפע חכמה.
רבי שמואל אליעזר איידלס - המהרש"א | ביוגרפיה
רבי שמואל אליעזר איידלס המכונה המהרש"א, נולד בשנת ה'שט"ו, בעיר קראקא, לאביו רבי יהודה הלוי ולאמו מרת גיטל.
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם | ח' כסלו ה'תשע"ב
יחוסו:
אביו רבי יהודה הלוי היה מצאצאי רבי עקיבא כהן מאובן ורבי יהודה החסיד, אמו הייתה קרובת משפחתו של רבי יהודה ליוואי הזקן - המהר"ל מפראג. בכמה וכמה מקומות מובא בטעות כי רבנו היה צאצא למהר"ל מפראג, אך אין הדבר נכון. המהר"ל נולד בשנת ה′רע"ג לערך ורבנו נולד בשנת ה′שט"ו כך שהמהר"ל גדול מרבנו בארבעים ושניים שנה ומאחר והוריו של רבנו לא נמנים על ילדי המהר"ל מפראג...
חייו:
מסופר כי כבר בצעירותו ראו בו גאון ועילוי עצום והוריו שחששו מעין הרע גידלו את שערות ראשו.
נישואיו:
באחד הימים הגיעה לקראקא הרבנית מרת איידיל אשכנזי היילפרין מפויזנא, אלמנתו של הגאון רבי משה אשכנזי היילפרין, אב"ד דק"ק בריסק (מתלמידי המהרש"ל והרמ"א). היא חפצה במהרש"א כחתן לבתה היתומה, תוך שהיא מבטיחה להחזיק את החתן על חשבונה כל הימים.
רבנו ניאות לשידוך, ונשא לאשה את מרת דבורה. לאחר הנישואין עבר לפויזנא, שם פתח ישיבה גדולה שנקראה בשם "החבורה הקדושה", כי תלמידיה עסקו בתורה בקדושה וטהרה מתוך פרישות דרך ארץ.
רבנו מאד אהב והעריך את חמותו ועל כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, במשך הזמן אף דבק בו השם איידל′ס (באידיש: של איידל).
רבנותו:
בשנת ה′שס"ח נפטרה חמותו מרת איידל ורבנו שנותר ללא מפרנס וללא מספיק כסף להחזקת ישיבתו הוצרך בלית ברירה לשאת בעול הרבנות ונתמנה לרב בעיר חלם.
בשנת ה′שע"ד נתקבל לרב ואב"ד בעיר לובלין. לאחר מכן שימש כרב בעיר טיקטין, ובשנת שפ"ה עלה לכהן פאר כרב בעיר אוסטראה, אשר נקראה בשם "אות תורה", בשל הגאונים שהיו בה. היה חבר בוועד ארבע ארצות , ודבריו נשמעו ברמה בירוסלב ולובלין בתקנו תקנות רבות למען כלל ישראל.
גדלותו:
רבנו התפרסם כבעל חסד עצום, על דלתו רשם את הפסוק מאיוב "בחוץ לא ילין גר, דלתי לאורח אפתח", יפה דורש יפה מקיים.
הבעש"ט הק′ התבטא על רבנו ואמר כי, פירוש המהרש"א נכתב ברוח הקודש.
עוד אמר הבעש"ט: "אם היו יודעים בעולם מגודל צדקתו היו לוכחים עפר שעל קברו" (בעש"ט עה"ת שופטים אות ה)
מאמרותיו:
הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים (ברכות ל"ג ע"ב) מפרש המהרש"א: הכל בידי שמים, כאשר מתפלל האדם על כל דבר שהוא, נתונה ההחלטה בידי שמים אם לשמוע לתפילתו או לא - חוץ מיראת שמים, שאם יתפלל אדם לירא את בוראו יהיו חייבים משמים להשמע לתפילתו ולהגשים את רצונו.
פטירתו:
במוצאי שבת קודש, פרשת תולדות, אור לה′ בכסלו שצ"ב, נפטר רבנו ונשמתו עלתה בסערה השמיימה. רבנו נטמן למחרת ביום ראשון ומנוחתו כבוד בבית העלמין היהודי שבאוסטראה.
מספריו:
פירוש המהרש"א על הש"ס
חידושי הלכות
חידושי אגדות.
אביו רבי יהודה הלוי היה מצאצאי רבי עקיבא כהן מאובן ורבי יהודה החסיד, אמו הייתה קרובת משפחתו של רבי יהודה ליוואי הזקן - המהר"ל מפראג. בכמה וכמה מקומות מובא בטעות כי רבנו היה צאצא למהר"ל מפראג, אך אין הדבר נכון. המהר"ל נולד בשנת ה′רע"ג לערך ורבנו נולד בשנת ה′שט"ו כך שהמהר"ל גדול מרבנו בארבעים ושניים שנה ומאחר והוריו של רבנו לא נמנים על ילדי המהר"ל מפראג...
חייו:
מסופר כי כבר בצעירותו ראו בו גאון ועילוי עצום והוריו שחששו מעין הרע גידלו את שערות ראשו.
נישואיו:
באחד הימים הגיעה לקראקא הרבנית מרת איידיל אשכנזי היילפרין מפויזנא, אלמנתו של הגאון רבי משה אשכנזי היילפרין, אב"ד דק"ק בריסק (מתלמידי המהרש"ל והרמ"א). היא חפצה במהרש"א כחתן לבתה היתומה, תוך שהיא מבטיחה להחזיק את החתן על חשבונה כל הימים.
רבנו ניאות לשידוך, ונשא לאשה את מרת דבורה. לאחר הנישואין עבר לפויזנא, שם פתח ישיבה גדולה שנקראה בשם "החבורה הקדושה", כי תלמידיה עסקו בתורה בקדושה וטהרה מתוך פרישות דרך ארץ.
רבנו מאד אהב והעריך את חמותו ועל כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, במשך הזמן אף דבק בו השם איידל′ס (באידיש: של איידל).
רבנותו:
בשנת ה′שס"ח נפטרה חמותו מרת איידל ורבנו שנותר ללא מפרנס וללא מספיק כסף להחזקת ישיבתו הוצרך בלית ברירה לשאת בעול הרבנות ונתמנה לרב בעיר חלם.
בשנת ה′שע"ד נתקבל לרב ואב"ד בעיר לובלין. לאחר מכן שימש כרב בעיר טיקטין, ובשנת שפ"ה עלה לכהן פאר כרב בעיר אוסטראה, אשר נקראה בשם "אות תורה", בשל הגאונים שהיו בה. היה חבר בוועד ארבע ארצות , ודבריו נשמעו ברמה בירוסלב ולובלין בתקנו תקנות רבות למען כלל ישראל.
גדלותו:
רבנו התפרסם כבעל חסד עצום, על דלתו רשם את הפסוק מאיוב "בחוץ לא ילין גר, דלתי לאורח אפתח", יפה דורש יפה מקיים.
הבעש"ט הק′ התבטא על רבנו ואמר כי, פירוש המהרש"א נכתב ברוח הקודש.
עוד אמר הבעש"ט: "אם היו יודעים בעולם מגודל צדקתו היו לוכחים עפר שעל קברו" (בעש"ט עה"ת שופטים אות ה)
מאמרותיו:
הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים (ברכות ל"ג ע"ב) מפרש המהרש"א: הכל בידי שמים, כאשר מתפלל האדם על כל דבר שהוא, נתונה ההחלטה בידי שמים אם לשמוע לתפילתו או לא - חוץ מיראת שמים, שאם יתפלל אדם לירא את בוראו יהיו חייבים משמים להשמע לתפילתו ולהגשים את רצונו.
פטירתו:
במוצאי שבת קודש, פרשת תולדות, אור לה′ בכסלו שצ"ב, נפטר רבנו ונשמתו עלתה בסערה השמיימה. רבנו נטמן למחרת ביום ראשון ומנוחתו כבוד בבית העלמין היהודי שבאוסטראה.
מספריו:
פירוש המהרש"א על הש"ס
חידושי הלכות
חידושי אגדות.
דפים קשורים
אברהם אבינו | ביוגרפיה
שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם
כ"א אלול ה'תשע"א
אברהם אבינו, נולד בשנת א'תתקמ"ח, באור כשדים שבדרום ארם נהריים, לאביו תרח מצאצאי שם בן נח, ולאמו אמתלאי בת כרנבו.
רבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש | ביוגרפיה שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם כ"ג אלול ה'תשע"א רבי ישראל המכונה בפי כל "בעל שם טוב הקדוש", נולד ביום ח"י באלול שנת נח"ת, בעיירה הקטנה אקופ שבפודוליה (בין פולניה לוואלחיא), לאביו רבי אליעזר ולאמו מרת שרה לעת זקנתם. רבי צבי אריה לנדא מאליק | ביוגרפיה שמעון גווירץ | שאו מרום עיניכם י"א תשרי ה'תשע"ב רבי צבי אריה לייב לנדא, האדמו"ר מאליק, נולד בשנת ה'תק"ך י"א לחודש תשרי, לאביו רבי אברהם.שדות חובה מסומנים באדום